ג'יבוטי (עיר)
| מדינה |
 ג'יבוטי |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1888 |
| שטח | 200 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 604,013 (2012) |
| קואורדינטות | 11°35′42″N 43°08′53″E / 11.595°N 43.148056°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
ג'יבוטי (ערבית: جيبوتي, צרפתית: Ville de Djibouti) היא עיר הבירה והעיר הגדולה של ג'יבוטי, מדינה בקרן אפריקה. עיר נמל זו שוכנת לחוף מפרץ עדן באזור מצרי באב אל מנדב. בעיר מתגוררים 604,000 תושבים (2012). העיר שוכנת בפתח מפרץ טאדג'ורה, המהווה חלק ממפרץ עדן.
היסטוריה
נמל ג'יבוטי נבנה בשנת 1888. לאחר כמה שנים, ב-1896, העיר נהפכה לבירת המושבה סומלילנד הצרפתית, היא ג'יבוטי של ימינו. העיר שמשה נמל עיקרי של אתיופיה הודות למסילת ברזל צרפתית בחיברה את אדיס אבבה לג'יבוטי, וכ-80% מהייצוא של אתיופיה עבר דרך ג'יבוטי[1]. לאחר כיבוש אתיופיה על ידי איטליה במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, ירדה ג'יבוטי מגדולתה, ושליט איטליה בניטו מוסוליני דרש נמל חופשי איטלקי בג'יבוטי[2][3]. בעקבות תבוסת צרפת במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, הסכימה ממשלת וישי בכניעתה לאיטליה להעניק לה זכות שימוש בנמל ג'יבוטי. מושל ג'יבוטי לא נענה בעניין זה להוראות ממשלת וישי[4] והוא הוחלף במושל אחר[5], שהיה כפוף לאיטלקים ששלטו על כל הסביבה. תושבי ג'יבוטי נחלקו בין תומכי וישי לתומכי צרפת החופשית, אך כמעט כולם התנגדו לאיטלקים[6]. בעקבות תבוסת האיטלקים באתיופיה לצבא הבריטי במאי 1941, נכנסה ג'יבוטי למצור בריטי במטרה להעבירה למחנה צרפת החפשית[7]. אולם ג'יבוטי לא נכנעה, הגם שהביעה נכונות לאפשר לבריטים שימוש במסילת הברזל ובנמל תמורת הסרת המצור[8]. השליטה בג'יבוטי עברה לידי צרפת החופשית רק בסוף 1942[9].
מאז קבלת העצמאות ב-1977 העיר משרתת כעיר הבירה של ג'יבוטי.
כלכלה
בתור בירת המדינה והיישוב הכי גדול בה, מרכזי רוב העסקים המקומיים ממוקמים בעיר. מוצרי הייצוא העיקריים של ג'יבוטי, המיוצאים דרך נמל העיר הם קפה, מלח ומוצרי עור[10]. ג'יבוטי משמשת כנמל העיקרי של אתיופיה (אשר אין לה מוצא לים).
תחבורה
בעיר נמצא שדה התעופה הבינלאומי ג'יבוטי-אמבולי. זהו נמל התעופה הגדול במדינה. הוא נפתח ב-1948 והוא נמצא במרחק של כ-6 ק"מ ממרכז העיר.
העיר מקושרת במסילת ברזל לאדיס אבבה שבאתיופיה, אם כי רק הקטע המגיע עד דירה דאווה פעיל.
אקלים
| אקלים בג'יבוטי | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 29 | 29 | 31 | 32 | 34 | 37 | 41 | 39 | 36 | 33 | 31 | 29 | 33.4 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 23 | 24 | 25 | 26 | 28 | 30 | 31 | 29 | 29 | 27 | 25 | 23 | 26.7 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 10 | 13 | 25 | 13 | 5 | 0 | 3 | 8 | 8 | 10 | 23 | 13 | 131 |
| מקור: [1] | |||||||||||||
אוכלוסייה
ג'יבוטי היא העיר הגדולה במדינה, מרוכזות בה קבוצות אתניות רבות. שתי הקבוצות המרכזיות הן הסומלים והעפרים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הגיעו לעיר מהגרים רבים (במיוחד מסומליה ומאתיופיה)- דבר ששינה את המאזן הדמוגרפי. יש אף אלו שמכנים את ג'יבוטי כ"'הונג קונג' הצרפתית בים האדום" בזכות המגוון האתני.
השפות המדוברות ביותר הן הסומלית והעפרית. למרות זאת השפות הרשמיות הן הצרפתית והערבית. מבחינה דתית, 94% מהאוכלוסייה היא מוסלמית, ו-6% הנותרים הם נוצרים.
יהודים
עם עליית המסחר בנוצות בנות היענה בג'יבוטי הגיעו אליה מאות יהודים מיהדות תימן. בראשית שנות ה-30 התגוררו בעיר כ-400 יהודים. היהודים במקום הקפידו על קיום מצוות, והיה להם רב ובית כנסת. הקהילה הייתה אז בירידה בגלל ירידת ערך נוצות בנות היענה ורבים מיהודי העיר עברו לאדיס אבבה או חזרו לתימן[10]. בשנות ה-30 גם התערער מצבם הביטחוני של היהודים בעיר[11].
ערים תאומות
פורט סודאן, סודאן- מאלה, האיים המלדיביים
- קי וסט, ארצות הברית
- רימיני, איטליה
- ויקטוריה, מלטה
- סואץ, מצרים
- לה פאס, מקסיקו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עצמאותה של חבש, דבר, 20 בנובמבר 1934
- ^ רומא דורשת ג'יבוטי בתוקף, הבוקר, 13 בדצמבר 1938
- ^ מוסוליני מוכן לשלום עם צרפת, המשקיף, 10 במרץ 1939
- ^ בני ג'יבוטי ממשיכים להלחם, הבוקר, 5 ביולי 1940
- ^ בשולי הידיעות, הבוקר, 8 באוגוסט 1940
- ^ בג'יבוטי מחסור ושנאה לאיטליה, דבר, 16 בינואר 1941
- ^ דרישת הגנראל וויוול למושל ג'יבוטי, הצופה, 23 ביוני 1941
- ^ ג'יבוטי תשמור אמונים לורשי כל עוד הדבר יהיה אפשרי, המשקיף, 12 בנובמבר 1941
- ^ עזריאל קרליבך, ג'יבוטי לבנות הברית, הצופה, 30 בדצמבר 1942
- ^ 10.0 10.1 יהודים שבאו לאפריקה יחד עם בת היענה, דואר היום, 5 באפריל 1932
- ^ יהודי ג'יבוטי קוראים לעזרת הסוכנות היהודית, דואר היום, 10 במרץ 1935
