אל-מטיע
אל-מטיע ללה (מילולית: המציית לאללה), אבו אל-קאסם אל-פצ'ל בן אל-מקתדר באללה (בערבית: المطيع لله, ابو القاسم الفضل بن المقتدر بالله), נולד בשנת 930 והיה הח'ליף העבאסי בין 946 ל-974.
שנותיו הראשונות של אל-מטיע עמדו בסימן יריבות פנימית ואי-יציבות בתוך בית עבאס. אביו אל-מקתדר הודח ועוור בידי מצביא טורקי, וכאשר אחיו הבכור אל-מסתכפי עלה לשלטון הוא הגלה אותו. לאחר שנתיים בשלטון, כבשו הבויהים את בגדאד (946) והעלו אותו לשלטון הח'ליפות שהפכה עתה תחתם לכלי ריק וסמלי. למרות שנותר בחצרו, נמנעה ממנו הזכות למנות את פקידי הממשל שייעצו לו, ובכללם את הוזיר הגדול.
הח'ליפות תחת הבויהים
הבויהים היו שושלת שיעית אשר ראתה בח'ליפות עושק של זכותו המולדת של בית עלי למנהיגות האומה המוסלמית. במשך מאה שנות שלטונם בבגדאד הם הפכו את משרת הח'ליף לסמלית וחסרת חשיבות, אף כי היא זכתה להכרה בכל רחבי העולם הסוני. מועיז אל-דוולה, האמיר הבויהי, אף שקל להעלות לכס הח'ליפות מועמד שיעי אך הונע ממחשבתו בשל חשש למרד ומרי כללי בתחומי מלכותו. תחת השלטון הבויהי, בגדאד עטתה אצטלה שיעית ומעמדו של הח'ליף הפך למשני וזוטר. הבויהים החלו לציין את העשורה ותלו במסגדים כרזות בגנות ארבעת הח'ליפים הראשונים "ישרי הדרך". מעשים אלו נתפשו ככפירה, והכרזות נתלשו בידי המון סוני זועם.
| הקודם: אל-מסתכפי |
הח'ליפים לבית עבאס 974–946. |
הבא: א-טאאע |
24696264אל-מטיע