מוגדישו
דגל | |
מוגדישו בתצלום לוויין | |
מדינה | סומליה |
---|---|
מחוז | בנאדיר |
ראש העיר | מוחמד עומר חבב דר |
תאריך ייסוד | 900 |
שטח | 1,657 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 2,388,000 (נכון ל-2021) |
קואורדינטות | 2°02′N 45°21′E / 2.033°N 45.350°E |
אזור זמן | UTC +2 |
מוגדישו (סומלית: Muqdisho; ערבית: مقديشو; איטלקית: Mogadiscio) היא העיר הגדולה ביותר בסומליה, וכן בירתה הלאומית. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס ההודי.
מוגדישו היא צומת דרכים חשוב ביותר, וממנה יוצאות דרכים לכל חלקי סומליה. מוגדישו מנהלת קשר אוויר עם קניה ואתיופיה באמצעות נמל התעופה הבינלאומי עדן עדה.
עקב הקרבות שמתחוללים בסומליה בעשורים האחרונים בין כוחות ממשלה לכוחות מורדים שונים נהרסו ונפגעו חלק ניכר מהמבנים שבעיר, המצב הכלכלי הקשה וחוסר הביטחון הכלכלי גרמו לכך לחוסר השקעה בשיפוץ ותחזוקת הבתים מצד התושבים והממשל, והעיר נראית בהתאם.
היסטוריה
בימי הביניים הייתה מוגדישו מרכז מסחרי חשוב. כדי לכבוש אותה, היה חייב וסקו דה גמה הפורטוגזי להפגיזה, וכך גם הנווט הפורטוגזי טריסטן דה קונה (כבש את מוגדישו בשנת 1503 לאחר הפגזות רבות).
במאה ה-19 הייתה מוגדישו בתחום שלטונו של סולטאן עומאן. בשנת 1871 מוגדישו נכבשה על ידי סולטאן זנזיבר, ובשנת 1895 מוגדישו נכבשה שוב, הפעם על ידי האיטלקים.
בזמן המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה שימשה מוגדישו למרכז הצבא האיטלקי הפולש. לאחר המלחמה בנו האיטלקים את בירת סומליה מחדש, ולכן כיום היא עיר מודרנית בהרבה משאר ערי הבירה של המדינות באזורה.
בזמן מלחמת העולם השנייה, נפלה מוגדישו לידי האנגלים, ולאחר שלסומליה הוענקה עצמאות (בשנת 1960), היא הייתה לבירתה.
בשנת 2015 ביצע ארגון הטרור א-שבאב פיגוע בבית מלון בעיר. למעלה מ-20 נהרגו ובין הפצועים היו סגן ראש הממשלה, שר התחבורה וחבר פרלמנט.[1]
קרב מוגדישו
- ערך מורחב – קרב מוגדישו
כח עילית של הצבא האמריקני שכלל 160 לוחמים נשלח באוקטובר 1993 למוגדישו, כדי ללכוד שני בכירים בארגונו של מוחמד פארח איידיד, שליט מקומי. החיילים הגיעו לעיר באוויר וביבשה, ופעולתם הייתה אמורה להסתיים תוך כשעה. המבצע הסתבך כאשר שני מסוקי בלקהוק הופלו והמבצע התארך ל-15 שעות - במהלכן נהרגו 18 חיילים אמריקאים ו-73 חיילים נוספים נפצעו. אחד מטייסי המסוקים נשבה על ידי הלוחמים הסומלים ושוחרר 11 ימים מאוחר יותר. כאלף לוחמים סומלים ותושבים נהרגו במהלך קרב.
הקרב זה היה קרב הקרקע הארוך ביותר בו השתתפו חיילים אמריקאים בין מלחמת וייטנאם למלחמת עיראק. לאחריו נסוגה ארצות הברית מסומליה. לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20 ארצות הברית העדיפה ממעורבות במשברים ברחבי העולם בדרך המסכנת את חייליה, וזאת בהשפעת הקרב.
כלכלה
במוגדישו יש כמה מפעלים ובתי חרושת, בעיקר לעיבוד מזון, לייצור שמנים, ולנסורת עצים. כמעט כל המפעלים הנמצאים במוגדישו, הם לשימוש עצמי ולא לייצוא, משום שהמלחמה מקשה על המדינה לקיים יחסים כלכליים בינלאומיים. יש בה גם מלונות, מרכזי תיירות נוספים, אכסניות ואת מוסדות הממשלה.
אתרים
- מסגד פח'ר א-דין: המסגד העתיק ביותר במוגדישו. נבנה ב-969 על ידי פח'ר א-דין, הסולטאן הראשון של סולטנות מוגדישו.
- קבר החייל האלמוני: אנדרטה במרכז מוגדישו.
- ארמון המושל של מוגדישו: נבנה על ידי האיטלקים בסוף המאה ה-20.
- העיר העתיקה (שמכונה גם Old Shanghai City).
- קתדרלת מוגדישו: כנסייה שהקימו האיטלקים ב-1928, ורובה נהרסה בידי א-שבאב ב-2008.
- חוף לידו.
- שוק בקרה: השוק הפתוח הגדול בסומליה.
- מסגד הסולידריות האיסלאמית: המסגד הראשי של מוגדישו. נבנה בתמיכת קרן פהד בן עבד אל-עזיז אאל סעוד הסעודית.
- המוזיאון הלאומי של סומליה.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- מוגדישו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אי-פי, הרוגים ופצועים, בהם שרים ומחוקקים, בפיגוע בבירת סומליה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2015
34175180מוגדישו