אל-מתוכל הראשון
אל-מֻתַוַכִּל עלא אללה הראשון (מילולית: הנסמך על האללה), אבו אל-פצ'ל (קרי: פדל) ג'עפר בן אל-מעתצם באללה (בערבית: المتوكل على الله الاول, ابو الفضل جعفر بن المعتصم بالله) נולד במרץ 821 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בסאמרא בין השנים 847 ל-861. הוא ירש את אחיו אל-ואת'ק הראשון וזכור כמי ששם קץ למיחנה, הניסיון דמוי האינקוויזיציה של קודמיו לכפות את הפרשנות התאולוגית של האסכולה המעתזלית.
קורות שלטונו
עם עלותו לשלטון, ביקש אל-מתוכל לנקום באישים שפגעו בו ורדפוהו בימי קודמיו. מוחמד עבד אל-מאלכ, הווזיר הגדול של אל-ואת'ק, נהג באל-מתוכל בזלזול. ב-22 בספטמבר 847 עצר אותו אל-מתוכל, החרים את רכושו ועינה אותו ב"בתולת הברזל" של עצמו. הווזיר נפטר ב-2 בנובמבר מפצעיו. גורל דומה פקד וזירים אחרים. בשנת 849 עצר אל-מתוכל את איתח' אל-ח'רזי, מפקד הצבא הבולט בבגדאד. הוא נכלא ומת מצמא ב-21 בדצמבר אותה השנה. אדם בשם מחמוד בן אל-פרג' מהעיר נישאפור הכריז על עצמו כנביא, ומצא את עצמו נעצר יחד עם אחדים מתלמידיו בבגדאד. לאחר שהוכה הוא מצא את מותו ב-18 ביוני 850.
בשנים 851–852 פרץ מרד של ארמנים אשר הצליחו להביס ולהרוג את הנציב העבאסי בארצם. אל-מתוכל שלח את המצביא הטורקי בוע'א הגדול (בוע'ה אל-כביר אל-שרעבי) ועמו צבא גדול. בוע'א הצליח להנחית תבוסות קשות על הארמנים ואף כבש ושרף את בירתם טביליסי. בוע'א תפס והמית את אסחאק בן אסמאעיל, מנהיג המורדים. באותה השנה התקיפו כוחות ביזנטיים את דמיאטה שבדלתת הנילוס בצפון מצרים. רק כעבור 4 שנים, ב-23 בפברואר 856, נערכה עסקת חילופי שבויים עם הביזנטים. עסקה נוספת עתידה הייתה להתבצע כעבור 4 שנים נוספות, ב-860.
בשנת 855 התקוממה אוכלוסיית חומס לאחר שמפקד המשטרה המקומית הרג את אחד מנכבדי העיר. המפקד הונס ואל-מתוכל מינה מחליף תחתיו. בשנה העוקבת, 856, התקוממה האוכלוסייה בשנית והפעם בשיתוף פעולה עם האוכלוסייה הנוצרית. אל-מתוכל דיכא את המרידה וגירש את הנוצרים מן העיר.
באותה השנה דוכאה מרידה נוספת של שבט הבויה הסודני. הבויה היו משלמים מס על כריית זהב במכרות שבשטחם, אך עתה הם הפסיקו לעשות כן בגרשם את הכורים המוסלמיים ובהנהיגם משטר אימים על יושבי מצרים עילית. אל-מתוכל שלח את המושל אל-קומי להשליט מחדש את הסדר. בסיוען של 7 ספינות אספקה, הצליח אל-קומי להמשיך במסעותיו הצבאיים בחבל ארץ רחוק וקשה זה. הוא כבש מחדש את מכרות הזהב, הטיל מצור על המאחז המלכותי של הבויה והביס את מלכם בקרב. הבויה נוצחו ונאלצו לשוב ולהעלות מס.
שלטונו של אל-מתוכל נתפש כתור זהב של הח'ליפות העבאסית בשל הרפורמות הרבות שהתרחשו במהלכו. אל-מתוכל היה הח'ליף העבאסי החזק האחרון, ולאחריו חלה תפנית לרעה במצבה של השושלת. אל-מתוכל הסתמך יותר ויותר על עבדים טורקיים כחיילים ופקידים לנהל את מלחמותיו עם המעצמות הסובבות ולדכא מרידות פנימיות. חיילים אלו הצליחו לצלוח את הים התיכון ולהתחיל את כיבוש סיציליה מן הביזנטים. הוזיר הגדול של אל-מתוכל, אל-פתח בן ח'קאן, היה אף הוא טורקי במוצאו. הסתמכותו הגוברת על הטורקים עתידה הייתה לרדוף אותו, עת הרג את אחד ממפקדיהם הבכירים. לצד רדיפתו את השיעים, הדבר הביא לירידה משמעותית בשיעורי התמיכה הציבורית בו.
אל-מתוכל נרצח בידי חייל טורקי ב-11 בדצמבר 861. יש הסוברים שבנו, אל-מנתצר היה מהמעורבים בהזמנת הרצח בשל התנכרותו של אביו אליו. לפי המסופר במסורת, אל-מתוכל היה בעל גוון עור בהיר, גוף רזה וזקן דליל.
לצד היותו ח'ליף אכזרי בתקופה של מרידות ומלחמות לאורך כל גבולות הח'ליפות. יש לציין את יחסו הקשה כלפי קבוצות לא אורתודוקסיות בחברה. אל-מתוכל רדף את השיעים ובני כתות אחרות. הוא אכף את תנאי "חוזה עומר" בהלכה המוסלמית שניסחו את חובותיהם ומחויבויותיהם של "בני הספר", היהודים והנוצרים, החיים כבני חסות תחת השלטון המוסלמי. בנוסף על מס הגולגולת, הם נאלצו לענוד טלאי צהוב, ולבוש מבחין אחר. נאסר עליהם לרכוב על בהמות משא למעט על חמורים. כמו כן לא הותר להם לבנות בתי כנסת או כנסיות חדשים ואף לא לשפץ את הללו הקיימים בימיהם.
הישגיו התרבותיים של אל-מתוכל
בניגוד לאביו ולאחיו, לאל מתוכל לא הייתה חיבה יתרה לאומנויות ולמדעים. תחת זו היה בעל חיבה יתרה להדר מופרז ולבניה מונומנטלית. אל-מתוכל בנה את המסגד הגדול של סאמרא שהיה בשעתו המסגד הגדול בעולם. למסגד הייתה חצר פתוחה תחת השמים וסביבה אולמות תפילה בעלי 17 טורי עמודים. הקירות היו מצופים באריחי זכוכית ירוקה ומעל לכל התנשא זיגוראת חלזוני לגובה של 52 מטרים, אשר שרד עד לימינו.
אל-מתוכל הרחיב את סאמרא עיר שלטונו כלפי מזרח ובנה בה כ-20 ארמונות. העיר הפכה, לצד בגדאד, לאחת הערים הגדולות של העולם בן-התקופה. בשנת 860, הוא החל לבנות עיר חדשה במרחק 18 קילומטרים במורד החידקל ונתן לה את השם אל-ג'עפריה (כשמו הפרטי). אל-מתוכל הורה על חפירתן של תעלות מים נוספות מן החידקל על מנת להטות מים לסאמרא ולהשקות את גניה. אל-מתוכל הפקיד את חפירת אחת התעלות בידיהם של שני וזירים ושל הסופר והאסטרונום אל-פרע'אני. אל-פרע'אני, שלא היה בעל ניסיון מעשי בעבודות ציבוריות עשה טעות בחישוב והדבר הוביל לסתימת התעלה כעבור זמן קצר. אל-מתוכל שמע על כישלון הפרויקט, אך התערבותו של המהנדס סינד בן עלי הצילה את המעורבים כולם. אל-מתוכל נרצח זמן קצר לפני שהיה ביכולתו להוציא לפועל את איומיו.
אל-מתוכל נהג לערב את עצמו בדיונים דתיים שונים ולעיתים פעל לדכא כיתות שונות. כך, נפגש אל-מתוכל והתדיין עם קונסטנטינוס הפילוסוף שנשלח בידי הקיסר הביזנטי מיכאל השלישי להדק את הקשרים בין שתי האימפריות. אביו של אל-מתוכל נהג בסובלנות כלפי ההטפות של האמאמים השיעיים במדינה וכך נהג אף אל-מתוכל בשנותיו הראשונות. המוניטין הגובר של האמאם העשירי עלי אל-האדי הוביל את מושל העיר, עבדאללה בן מוחמד, לשלוח לאל-מתוכל מכתב ובו הזהיר מפני הפיכה מתוכננת. אל-מתוכל "הזמין" את האמאם השיעי לסאמרא, ושם הוא הושם במאסר בית הלכה למעשה והיה תחת עיניהם הפקוחות של מרגלי הח'ליף. לאחר מותו של אל-מתוכל הורעל אל-האדי לכאורה ונקבר בביתו. האוכלוסייה השיעית סבלה מדיכוי ואף קברו של חוסיין בן עלי בכרבלא נהרס ומי הפרת הוסתו עליו על מנת למנוע את העליה לרגל אליו. טוען-אמאם שיעי למשפחת עלי בשם יחיא בן עמר, נאסר והוצלף.
בימי אל-מתוכל ההשפעה של האסכולה המעתזלית הרציונליסטית הסתיימה. שאלות בנוגע לאופיו של הקוראן ירדו מעל הפרק והוסכם היא הקוראן "איננו נברא, ונצחי".
| הקודם: אל-ואת'ק הראשון |
הח'ליפים לבית עבאס 847–861 |
הבא: אל-מנתצר |
25020683אל-מתוכל הראשון