אל-עבאס
אל-עבאס בן עבד אל-מטלב (בערבית: العباس بن عبد المطّلب) בן האשִם בן עבד מַנאף בן קֻצַי בן כִלאב בן מֻרּה היה דודו של הנביא מוחמד ואחד מהצחאבה, חברי הנביא במסורת המוסלמית.
לפי המסופר במסורת, אל-עבאס נולד בשנת 566 לספירה והיה סוחר עשיר משבט קריש במכה. אף על פי שהתאסלם רק לאחר קרב בדר בשנת 624 לספירה, הוא הגן על מוחמד כבר מראשית דרכו כנביא מפני אויביו עובדי האלילים. צאצאיו של אל-עבאס ייסדו לימים את הח'ליפות העבאסית שזכתה להכרת מרבית העולם המוסלמי בין השנים 750 ו-1517.
שנותיו הראשונות
אל-עבאס היה בנו של עבד אל-מטלב, סבו של הנביא, ואחיו הצעיר של עבדאללה בן אל-מטלב, אביו של הנביא. אל-עבאס היה מבוגר ממוחמד אחיינו ב-4 שנים בלבד. אל-עבאס עשה הון במסחר והיה מעשירי העיר מכה. כאשר החל אחיינו להתנבא, הוא היה עוין אליו בתחילה, אך פרש עליו את חסותו. שנתיים לאחר ההגירה למדינה הוא אימץ את האסלאם.
משפחתו
לאל-עבאס היו לא מעט בנים. אשתו המועדפת הייתה לֻבַּאבַּה בִּנְת אל-חארת', המכונה גם אם אל-פצ'ל (קרי: פדל), בנם הבכור. לבאבה הייתה האישה השנייה שהתאסלמה, לאחר ח'דיג'ה. לבאבה מפורסמת בכך שהתקיפה את אויבו של מוחמד, אבו להב, עם עמוד מרכזי של אוהל. בנו השני של אל-עבאס מלבאבה היה עבדאללה בן עבאס, המוכר בספרות המוסלמית כאבן עבאס. בנוסף לאל-פצ'ל ועבדאללה, היו לו ילדים אחרים ובהם עֻבַיד אללה, מעבד, קֻתַם, עבד א-רחמאן ואֻם חבּיבּ.
התאסלמותו
אל-עבאס התאסלם לבסוף לאחר שנשבה בקרב בדר, עשרים שנה לאחר אשתו. אגדה אומרת שמלאך סייע למוסלמי ששבה אותו, אדם בשם אבו אל-יסאר. מוחמד נתן לאל-עבאס את התואר "אחרון המוהאג'רון" והעניק לו זכויות רבות, ובהן חלק משלל המלחמה והזכות לספק מים מבאר הזמזם לעולי הרגל לכעבה. זכות זו עברה בירושה ליורשיו.
פטירתו וצאצאיו
אל-עבאס נפטר בשנת 653, בימי ח'ליפותו של עת'מאן בן עפאן. הוא נקבר בג'נאת אל-בקיע, בית הקברות העתיק שלמרגלות מסגד הנביא בעיר. בנו אבן עבאס מוכר כגדול פרשני הקוראן הקדומים, וצאצאיו בדורות הבאים טענו לכס הח'ליפות. במחצית המאה השמינית לספירה ערכו מהפכה נגד האומיים, הביסום וייסדו שושלת שהחזיקה בכס זה במשך למעלה מ-750 שנים עד לשנת 1517.
23029666אל-עבאס