מסקט
 | |
| רובע במסקט העתיקה | |
| מדינה |
 עומאן |
|---|---|
| שטח | 3,797 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 1,560,330 (2017) |
| ‑ צפיפות | 450 נפש לקמ"ר (2017) |
| אזור זמן | UTC +4 |
| http://www.omanet.om | |
|
(למפת עומאן רגילה) | |
מסקט (בערבית: مسقط, מַסְקַט) היא בירת עומאן והעיר הגדולה במדינה. שטחה המטרופוליני משתרע על פני 3,797 קמ"ר ונחלק לשש רשויות מנהל. אוכלוסייתה מונה 1,560,330 תושבים, נכון לשנת 2017[1].
היסטוריה
במהלך המאה ה-7 החלה התאסלמות בעיר, וחשיבותה המסחרית של העיר התפתחה במאות השנים שלאחר מכן. החל מהמאה ה-9 ועד למאה ה-11 העיר הייתה תחת שלטון בית עבאס. בימי הביניים המסחר הימי של העיר פרח, כתוצאה מבריתות וקשרי מסחר רבים עם תת-היבשת ההודית.
האדמירל הפורטוגזי אפונסו דה אלבוקרקי כבש את העיר בשנת 1507 ורוב העיר נחרבה במהלך הלחימה ולאחריה. הפורטוגזים שלטו בעיר יותר ממאה שנה, למרות מאבקים רבים עם האימפריה העות'מאנית, שלבסוף כבשה את העיר ב-23 בינואר 1650.
במאה ה-18 הייתה מסקט מעצמה צבאית אזורית, והשפיעה אף באזורים מרוחקים כגון מזרח אפריקה וזנזיבר. כעיירת נמל חשובה במפרץ עומאן, משכה מסקט סוחרים ומתיישבים זרים ממגוון לאומים, בין היתר מפרס, בלוצ'יסטן וגוג'ראט.
מאז עלייתו של הסולטאן קאבוס בן סעיד אאל סעיד לשלטון בשנת 1970, התפתחו התשתיות בעיר בקצב מהיר, וצמחו בה כלכלה תוססת וחברה רב-אתנית. העיר שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2006.
דמוגרפיה
נכון לשנת 2003, גרו בעיר כ-630,000 נפש. רק -60% מתושבי העיר הם אזרחי עומאן.
אתרים בעיר
- ארמון אלעלם - משמש את הסולטאן לקבלות פנים ממלכתיות.
- בית האופרה המלכותי של מסקט
- המסגד הגדול סולטאן קאבוס
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ World Gazetteer
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |
| בירות המזרח התיכון | |
|---|---|
|
