אל-קאא'ם הראשון
אַל-קַאאִם בִּאַמְר אללה (מילולית: המחייה במצוות האללה), אבו ג'עפר עבדאללה בן אחמד אל-קאדר באמר אללה (בערבית: القائم بامر الله, ابو جعفر عبد الله بن احمد القادر بامر الله), היה הח'ליף העבאסי שמשל בבגדאד בין שנת 1031 ל-1075. מחציתה הראשונה של מלכותו עמדה בסימן היחלשותה של השושלת הבויהית אשר שלטה בבגדאד. לעיתים קרובות נותרה העיר ללא מושל ומהומות פרצו בעיר. ב-1055 נפלה העיר לידי השושלת הסלג'וקית אשר עתידה הייתה לשלוט בה ובח'ליפות במשך מאתיים השנים הבאות.
בשנת 1055 עלה על בגדאד טוגרול, השליט הסלג'וקי אשר כבש את סוריה וארמניה, בחיל גדול במסווה של עלייה לרגל. טוגרול ביקש רשות לבקר בעיר מהשליט הבויהי מליכ רחים, אך הלה סירב. לאחר הפצרות רבות, נעתר מליכ רחים ופתח בפני הסלג'וקים את שערי העיר, הללו ניצלו את המצב והשתלטו על בגדאד. הח'ליף הכיר בטוגרול כסולטאן החדש, ושמו הוזכר מעתה ואילך בתפילות יום השישי במקום שם השליט הבויהי. חילופי השלטון הביאו לסוף תקופת האנרכיה שפקדה את העיר למעלה משני עשורים.
בשלהי ימי השושלת הבויהית הייתה התרחשה בבגדאד פריחה של התרבות הפרסית. בשנת 1037 נפטר בעיר המלומד הגדול אבן סינא. בשנת 1058 פרץ מרד כנגד השלטון השיעי הקרמטי בבחריין בראשות אבו אל-בחלול אל-עואם. המרד הסתיים בהצלחה וריבונות הח'ליף הוכרה על האי. המדינה הקרמטית קרסה לחלוטין עם נפילת מאחזה האחרון בנווה המדבר אל-חאסה בשנת 1067.
הקודם: אל-קאדר |
הח'ליפים לבית עבאס 1031–1075 |
הבא: אל-מקתדי |
24221607אל-קאא'ם הראשון