ברמכים

הברמכים, בערבית אל-בַרַאמִכַה (البرامكة), היו משפחת וזירים גדולים שהשיגה השפעה רבה בתקופתם של כמה ח'ליפים עבאסיים. המשפחה הייתה במקור משפחה של כהני דת בודהיסטים מאזור נאוובהאר ממערב לבלח' באפגניסטן. השם "בראמכה" הוא הגרסה הערבית למילה Parmukh בסנסקריט (प्रमुख) שמשמעותה "כהן דת".

הברמכים היו מראשוני התומכים במרד העבאסי באומיים בראשות א-ספאח. הדבר העניק לראש המשפחה, ח'אלד בן ברמכ, השפעה ניכרת בחצר, ובנו יחיא היה הווזיר הגדול לח'ליף אל-מהדי (775-785) והחונך של הארון א-רשיד (786-809). יחיא נפטר בשנת 809 ובניו אל-פצ'ל (קרי: אל-פדל) וג'עפר (חי בין 767–803) מילאו שניהם תפקידים רמי דרג בחצרו של הארון א-רשיד.

הברמכים היו פטרוני המדע והאמנויות וסייעו להפצת המדעים ההודיים ומאקדמיית גונדישפור הפרסית ברחבי העולם הערבי. הם היו הפטרונים של מלומדים כמו גביר (Gebir) וג'בריל אבן בוח'טישו. הם היו המייסדים של מפעל הנייר הראשון בבגדאד. הברמכים תרגמו בעיקר ספרות רפואית ובכך טמנו את הזרעים למפעל "בית החוכמה" שהוקם בימי אל-מאמון. כוחם הרב של הברמכים והשפעתם בחצר מתבטאים בסיפורי אלף לילה ולילה, בהם מככב הוזיר הגדול ג'עפר. אחד מהסיפורים הכלולים בקובץ זה טבע את הביטוי "ארוחה ברמכית" (באנגלית: Barmecide feast).

בשנת 803 סר חינם של הברמכים בעיני הארון א-רשיד והוא אסר רבים מאנשיהם. על נפילתם של הברמכים מסופרות גרסאות רבות. לפי אחת מהן היו רעיו הקרובים ביותר של הארון א-רשיד אחותו עבאסה והווזיר ג'עפר. על מנת שיוכל לבלות זמן רב יותר במחיצתם, הוסכם כי יינשאו בנישואים פורמליים בלבד ונאסר עליהם להתראות שלא במחיצתו של א-רשיד כדי שלא יעמידו צאצאים. לאחר שעבאסה ילדה תאומים, א-רשיד הוציא את ג'עפר להורג. כמו כן א-רשיד אסר והחרים את רכושם של כל בני המשפחה להוציא את מוחמד אחיו של יחיא. ייתכן כי הנקמנות המופלגת שבה נהג א-רשיד בברמכים נבעה מרמיזות של אנשי חצר שהוא היה אך ורק כלי שרת בידי הברמכים.

סיבות אחרות לנפילתם הציעו א-טברי ואבן ח'לדון. בין היתר הוזכר ההדר והפאר שבו הם חיו ואשר הטיל צל על יוקרתו של הח'ליף. הברמכים הקימו בבגדאד צבא בן 20 אלף תומכים תחת השם "גיס הכַרְנַבִיַה" והם זכו לתמיכת 30 אלף לוחמים אחרים. בהסתת השר אל-פצ'ל בן רביע הושם מעקב אחרי בני המשפחה ונתגלתה מזימה לחולל מרד בדילאם שבפרס בתמיכתם. הברמכים הואשמו גם בהתססת המוני עם בח'וראסאן. בשל האיום שהציבו על יציבות כסאו, הסיר אותם א-רשיד מעל פניו וכוחם היה לנחלת ההיסטוריה.