תהילים קל"ז

תהלים קל"ז עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר. ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. ז זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

המזמור מתוך סידור מן העיר פירט, 1738

שער בשכונת גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים (בתרגום השבעים מספרו קל"ו). המזמור קרוי כך על-פי הפסוק הפותח אותו:

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של ציון, בית המקדש הראשון וממלכתם.

תוכן המזמור

במזמור תשעה פסוקים, הנחלקים לשלושה חלקים:

• פסוקים א-ד: קינה על גורלם של הגולים לבבל.
• פסוקים ה-ו: שבועה שלא לשכוח את ירושלים
• פסוקים ז-ט: קריאה לאל לנקמה בבני אדום ובבת בבל.

המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורתיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).

הגולים מתפללים לנקמה בבני אדום שסייעו לבבל בהחרבת ירושלים, וכנגד בת בבל השדודה (השודדת או העתידה להישדד).

המילה "תוֹלָלֵינוּ" היא מילה יחידאית במקרא.

זהות הכותב, זמן כתיבתו ומקום כתיבתו

המזמור הוא מזמור "יתום" ואין בתחילת המזמור שלו ייחוס למשורר מסוים, בתרגום השבעים, לעומת זאת, מופיע בראש המזמור יחוס: "לדוד ירמיהו" (Τῷ Δαυΐδ ῾Ιερεμίου).

דעות שונות נאמרו לגבי זהותו של כותב המזמור וזמן כתיבתו:

המסורת מייחסת את רוב מזמורי תהילים לדוד המלך, ובכללם מזמור קל"ז: ”על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון...”, עם זאת, היו בקרב פרשני המקרא הראשונים, שייחסו כתיבת מזמור זה לתקופה מאוחרת יותר: רבי אברהם אבן עזרא, בהקדמה שלו לספר תהילים, מתאר מחלוקת בין הפרשנים אם דוד המלך, שחי למעלה מ-400 שנה לפני גלות בבל, כתב גם את מזמור זה שעוסק בגלות בבל בנבואה או שנכתב בידי משורר מגולי בבל. לבסוף הוא מכריע "כדעת הקדמונים", ולדעתו נכתב המזמור בידי דוד ברוח הקודש.

יש ששיערו שהמזמור נכתב בידי יהודי משבי ציון ומסיקים מהניסוח הלשוני של המזמור שלא סביר שהוא נכתב בבבל, הן בשל לשון העבר שבה משתמשים בפסוקים 1 עד 3 ("בכינו", "תלינו" וכו') והן בשל ההתייחסות הגאוגרפית למקום אחר (המילה "שם" במשפט "על נהרות בבל שם ישבנו")^{[דרוש מקור]}. אהרן קמינקא טען כנגד דעה זו: "זמן המזמור אינו בתקופת העלייה מבבל, אז לא שרו עוד שירים כאלה, והסגנון העברי היה כבר עכור ומשובש ומושפע מארמית".

המזמור במנהגים

יש נוהגים לומר מזמור זה קודם ברכת המזון בימות החול, ויש נוהגים לאומרו רק בסעודה המפסקת של תשעה באב. בימים שבהם אין אומרים תחנון מחליפים אותו בשיר המעלות (מזמור קכ"ו).

עדות המזרח אומרות את המזמור מב' באב ועד ח' באב לאחר תפילת ערבית,^{[דרוש מקור]} ובליל תשעה באב פותח המזמור את תפילת ערבית^{[דרוש מקור]}.

מזמור זה הוא התשיעי מבין עשרת המזמורים של התיקון הכללי שהנהיג רבי נחמן מברסלב לומר כתיקון לפגם הברית.

המזמור בתרבות

אם אשכחך ירושלים

כתובת על גבי בית ברובע היהודי של קהילת ווריה בפאתי סלוניקי

הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" והמילה "ציון" באריחי קרמיקה בצלאל בבית הספר לבנים, ברחוב אחד העם בתל אביב

כחלק ממנהגי האבלות על החורבן, נהגו לשבור כוס כוס תחת החופה (ולפי מנהגים רבים, נהגו לתת 'אפר מקלה' בראש החתן) כמו כן נהוגים שהחתן אומר את הפסוקים החמישי והשישי מהמזמור:

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם,
תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי,
אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

כיום בחתונות דתיות לאומיות הקהל נוהג לשיר את הפסוקים קודם לכן, בלחנים מוכרים.

יש הנוהגים לתלות שלט ובו קטע זה, בסמוך לאמה המושארת לא מסוידת סמוך לפתח הבית, או כתחליף לה.

במוזיקה החסידית

• שיר ציון - בנצי שטיין ומקהלת שירה.
• על נהרות בבל - מידד טסה לחן של שרון אבילחק. קאבר ווקאלי של סענדי אופמן. גרסת כיסוי נוספת לשיר של הזמר מרדכי שפירא יחד עם תזמורת פריילך.
• על נהרות בבל - גד אלבז מהאלבום משמעויות.
• על נהרות בבל - יוסף קרדונר באלבום תיקון הכללי.
• על נהרות בבל - לחן המושר בחסידות באבוב, הולחן על ידי האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם, בעל הקדושת ציון מבאבוב.
• על נהרות בבל - פרחי לונדון מהתקליט ברכי נפשי את ה'.
• אם אשכחך ירושלים - יעקב שוואקי מתוך האלבום ידיד.
• אם אשכחך ירושלים - מנדי ג'רופי באלבום וידעת היום.

קישורים חיצוניים

• המזמור על נהרות בבל - מילים, פרשנות, מאמרים מלווים ושלל לחנים וביצועים באתר הפיוט והתפילה.
• מידע על תהילים קל"ז בקטלוג הספרייה הלאומית
• האזנה למזמור בלחן נוגה בנוסח עדות המזרח לתשעה באב ולתשעת הימים שבין ראש חודש אב לבין תשעה באב.
• האזנה למזמור בלחן בבלי (עיראק) לחודש אב ולתשעה באב מפי החזן חיים סלמן באתר יוטיוב.
• ברוך קפלינסקי, ‏על נהרות בבל, באתר "מקראנט"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35524100תהילים קל"ז