רבי ישעיה מקרסטיר
 | |||
| לידה |
1851 ה'תרי"א  זאבריו (אנ'), האימפריה האוסטרית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1925 (בגיל 74 בערך) ג' באייר ה'תרפ"ה  בודרוגקרסטור, ממלכת הונגריה | ||
| רבותיו |
רבי צבי הירש מליסקא רבי חיים מצאנז רבי מרדכי מנדבורנה | ||
| צאצאים | רבי אברהם מקרסטיר | ||
|
| |||
רבי ישעיה שטיינר (מפורסם כ"רבי ישעיה'לה קערעסטירער", או "רבי ישעיה בן רבי משה") (ה'תרי"א, 1851 - ג' באייר ה'תרפ"ה, 1925) היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה.
ביוגרפיה
נולד לרבי משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov(אנ')) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר שלחו ללמוד בסמיהאלי. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא למשמשו. בד' בניסן ה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. נהג לנסוע אל רבי מרדכי לייפר מנדבורנה שהכתירו לאדמו"ר, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו הוכתר כאדמו"ר מליסקא על ידי רבי מרדכי מנדבורנה (לצד חתנו של רבי צבי הירש מליסקא, רבי חיים פרידלנדר), אך עקב מתיחות ורדיפות מצד חסידי ליסקא עבר לקרסטיר[2].
בקרסטיר החל להתפרסם כ"בעל מופת", ורבים באו לחצרו.
נודע כמכניס אורחים ומחלק צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[3].
לאחר פטירת זוגתו הראשונה בכ"ב בתמוז ה'תרפ"ב נישא בזיווג שני לשרה בת רבי משה שמעון ראטה אב"ד דיורע, בנו של רבי יואל צבי ראטה, וחתנו של רבי מאיר יהודה פרנקל[4] מלעועק[5].
שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[6]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת רבי ראובן חיים קליין רבה של סונינה(אנ')[7]; ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[8] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".
שושלת קרסטיר
- בנו רבי אברהם שטיינר מילא את מקומו כאדמו"ר. נולד בשנת תרמ"ג. כיהן פחות משנתיים עד פטירתו בי"ח באדר א' תרפ"ז (1927). אחד מחתניו היה רבי מנחם מנדל כהנא, אדמו"ר מהומנא.
- את מקומו מילא חתנו רבי מאיר יוסף רובין (בן רבי ברוך מבריזדוביץ)[9]. נספה ב-1944 (ט"ו בסיוון תש"ד) במחנה הריכוז אושוויץ. חתנו של רבי מאיר יוסף היה רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון.
- את מקומו מילא בנו, רבי ישכר דב, חתנו של רבי חיים מייזליש אב"ד סרוואש. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרסטיר. נפטר באלול תשס"א.
- חתנו, הרב יצחק חיים זלטנרייך, אב"ד טשאקאווא-ויליאמסבורג ממלא את מקומו בבורו פארק.
- את מקומו מילא בנו, רבי ישכר דב, חתנו של רבי חיים מייזליש אב"ד סרוואש. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרסטיר. נפטר באלול תשס"א.
- חתנו של רבי אברהם מקרסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[10]. ניצל מהשואה ואחרי יסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן כאדמו"ר מקרסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988).
- בנו רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קרסטיר-ברבשט.
- כיום ממלא את מקומו רבי אברהם משה גרוס, בן אחיו רבי מיכאל, חתן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב.
- בן נוסף של רבי נפתלי, רבי יוקל[10], פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
- בן שלישי, רבי רפאל (1928-2007)[11], כיהן במיאמי.
- כיום ממלא את מקומו בנו הרב חנניה יום טוב ליפא גרוס.
- את מקומו מילא חתנו רבי מאיר יוסף רובין (בן רבי ברוך מבריזדוביץ)[9]. נספה ב-1944 (ט"ו בסיוון תש"ד) במחנה הריכוז אושוויץ. חתנו של רבי מאיר יוסף היה רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון.
- חתנו רבי אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין[12].
- הרב שמואל דוד קרויז[13], נכדו של רבי ישראל אברהם אלטר, הוא האדמו"ר מאודווארי-קרסטיר בויליאמסבורג.
- בנו הרב אלטר ישראל אברהם קרויז[14] הוא האדמו״ר מקרסטיר-מונסי.
- הרב שמואל דוד קרויז[13], נכדו של רבי ישראל אברהם אלטר, הוא האדמו"ר מאודווארי-קרסטיר בויליאמסבורג.
הנצחתו
בסביבות שנת תש"ע נסלל ושוקם השביל המוביל אל ציונו, בשנת תשע"ג שופץ והורחב האוהל שעל קברו על ידי צאצאיו. שטח הבניין הסמוך ששימש בזמנים עברו לצרכי החברא קדישא הוסב לחדר עבור הכהנים. ובמקביל נבנה אגף עבור עזרת נשים[15]. בשנים האחרונות החלה עליה המונית לקברו, בפרט ביום השנה[16].
בנוסף, פתחו נכדיו משפחת רובין וכן משפחת פרידלנדר בתי הכנסת אורחים לאלפי יהודים המגיעים לפקוד את המקום מדי שנה ומספקים אוכל ושתיה לציבור 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה, במקום אף קיימים בתי מדרש לתורה ולתפילה, ומקוואות טהרה. כשאף הבית בו התגורר ברחוב קושוט 67 משמש כבית הכנסת אורחים. כן מקובל בשנים האחרונות חלוקת אוכל ביום זה בריכוזים החסידיים, וישנם מקומות שבהם במשך כל השנה[17] מפעילים חדרי אוכל לחלוקה לזכרו[18].
יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[19]. אך יש הטוענים כי לסגולה זו אין כל מקור קדום, ואדרבה - הוא התנגד נחרצות לצילום דיוקנו[20].
"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה גם על שמו[21].
מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.
בשנת תשע"ט יצא שיר לזכרו, על ידי המלחין שמשון ניימאן. המילים של השיר הם באידיש, ובנויים על אמרתו המפורסמת ש"כולם מכוונים 'רזין דרזין', ואילו אני מכוון 'לשובע ולא לרזון'"[22].
בשנת 2019 הוציאה להקת זושא שיר לזכרו שנקרא "ר' שעילה"[23].
לקריאה נוספת
- יוסף מרדכי גינצלר, מי באר ישעיהו, טארנא סלאוואקיי תרפ"ח
- ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, ירושלים: מכון אבן ישראל, תשנ"ו
- שלום אליעזר ליכטנשטיין, מנחם מענדל רובין (עורכים), מופת הדור: תולדות חייו והליכות דרכו ... של ... רבי ישעיה שטיינער, הנקרא בפי כל רבי ישעי'לע קערעסטירער, ברוקלין תשע"א 2010
קישורים חיצוניים
- אודות ר' ישעיה שטיינר - באתר אהלי צדיקים
- תמונות ממצבתו ועוד - באתר קברי צדיקים
- מוטי מרינגר, האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר קערסטירער זצ"ל באתר TOG
- תולדותיו בבלוג "תולדות".
- לדמותו הפלאית של הצדיק מקרעסטיר זי"ע, באתר JDN, 26 באפריל 2020
- ההיסטוריה היהודית של קרעסטיר - קרעסטירער היים, באתר קרעסטירער היים, 3 ביוני 2023
הערות שוליים
- ^ נהג לחתום: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.
- ^ מופת הדור עמוד עז
- ^ מי באר ישעיהו, עמ' לח
- ^ חתנו של רבי אריה ליבוש פרנקל בנו של רבי אליהו פרנקל מחבורת אשוואר
- ^ מופת הדור, עמ' תק"ל
- ^ ראה כאן.
- ^ ראו: הרב מו"ה ראובן חיים קליין בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ר, עמוד 70, אות ז
- ^ ראו עליו כאן.
- ^ ראו: הרב מו"ה מאיר יוסף רובין, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת מ, עמוד 386, מס' 127.
- ^ 10.0 10.1 ישראל גרובייס (26 אפר' 2018). משפחה (1354): 48–57.
{{cite journal}}: (עזרה); חסר או ריק|title=(עזרה) - ^ חתנו של רבי אהרן משה לייפר מחוסט.
- ^ ראו: הרב מו"ה ישראל אברהם אלטר לנדא, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת י, עמוד 386, מס' 120.
- ^ חתנו של רבי יוסף לייפר מווערדאן.
- ^ חתנו של הרב שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק
- ^ ההיסטוריה היהודית של קרעסטיר, באתר קרעסטירער היים
- ^ אלפים על ציונו, באתר JDN
- ^ שימי שפר,, סעודת הילולא מרכזית נערכה אמש בעיר ביתר לע"נ הרקה"ק רבי ישעיהל'ה מקרעסטיר, מי שארגן את הסעודה הוא הגבאי, שבמהלך כל השנה מפעיל חדר אוכל מיוחד לע"נ בעל ההילולא, באתר כיכר השבת,, ג' באייר תשפא, 15.04.21
- ^ איציק אוחנה,, אל אחת הפיצריות בירושלים הגיע תורם אלמוני שהזמין מאות מגשי פיצות לחלוקה למשפחות נזקקות לעילוי נשמת רבי ישעיה מקרעסטיר זיע"א,, באתר כיכר השבת,
- ^ אתר אוהלי צדיקים(הקישור אינו פעיל, 26.3.2020)
- ^ מופת הדור עמוד תצ
- ^ ישועת מרדכי - ר ישעיה'לה מקערעסטיער (קערעסטירער) - הרב ישעיה שטיינר, באתר sites.google.com
- ^ השיר לזכרו.
- ^ [1]
33826932ישעיה שטיינר