נחליאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחליאל
Nahliel2.JPG
הכניסה ליישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎575 מטר
תאריך ייסוד 1984
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 743 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8% בשנה
31°58′27″N 35°08′23″E / 31.9742715135076°N 35.1396953115034°E / 31.9742715135076; 35.1396953115034
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10
הרב נתן רוטמן בשיחת חיזוק בישיבת נחלת שני שבנחליאל
צילום אוויר של נחליאל, 1986
שילוט לנחליאל (מימין)

נחליאל היא התנחלות בעלת אופי חרדי לאומי במתכונת של יישוב קהילתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. נחליאל הוא חלק מגוש טלמונים-דולב, ממוקם על כביש 450 בין היישובים נווה צוף וכרם רעים ובסמוך לכפר הפלסטיני ביתילו. ביישוב כ-100 משפחות.

שם היישוב

בתחילה נקרא היישוב "נאווה" או "אילנית". לאחר מכן הוסב שמו ל"נחליאל" על שם ספרו של ד"ר יצחק ברויאר מהוגי הדעות של פועלי אגודת ישראל. שם הספר נלקח מהפסוק בספר במדבר: "וממתנה נחליאל".

היסטוריה

הקמת היישוב אושרה על ידי ועדת השרים להתיישבות ב-22 ביולי 1984, יום לפני הבחירות לכנסת האחת עשרה יחד עם שישה יישובים נוספים[3]. עם קבלת האישור, ההתנחלות הועלתה במהירות על הקרקע עוד בטרם הוכנו תשתיות כדי לקבוע עובדות בשטח למקרה של חילופי שלטון[4]. לאחר הקמת ממשלת האחדות נמנתה נחליאל בין ההתנחלויות שהוכרו על ידי הממשלה[5].

במשך שנים היישוב היה קטן מאוד. היישוב השתייך לתנועת "פועלי אגודת ישראל"[6] דבר שהקשה על גיוס משפחות נוספות. בשנת 1985 נמנו ביישוב 10 משפחות[7]. במאי 1990 התגוררו בנחליאל בין 15 ל-30 משפחות[4].

עם השנים השתנתה האוכלוסייה וכיום נושא היישוב אופי תורני-קהילתי עם דגש גדול על צמיחה ופיתוח האווירה הקהילתית. היישוב בנוי בפסגת הר בגובה 600 מ' וכמו כן ניתן לראות את שפלת החוף ממנו.

אופי היישוב

בנחליאל- בתי כנסת, ישיבה, מקוואות למהדרין (גברים ונשים), מכולת, פעילויות לנוער בנים ונוער בנות, חוגים לילדים ולנשים, משחקיה, ערבי נשים, התוועדויות של חב"ד, שיעורי תורה, הלכה וחסידות בימות החול וגם בשבתות וימים טובים. ביישוב בתי קבע שנבנו במהלך כל שנות קיומו, בשנים האחרונות ניבנו ביישוב קרוואנים חדשים לאכלוס זמני, ויש במקום יחידות דיור פרטיות להשכרה.

בשנת ה'תש"פ החל במקום פרוייקט בינוי המיועד לקהילה ליטאית של משפחות צעירות בראשות הרב ישראל גואלמן ובהכוונת הרב יהשוע אייכנשטיין ראש ישיבת יד אהרן.

בישוב פועלות כמה ישיבות, ישיבה (דת"ל) בראשות הרב יגאל שנדורפי, וישיבת "הילכתא" (חסדל"י) בראשות הרב גיורא ברנר.

בשנת ה'תשפ"ד הוקמה ביישוב ישיבת נחלת שני (ליטאי) בראשות הרב נחום מאיר רוזנברג בנו של הרב שריאל רוזנברג[8], הישיבה נקראת נחלת שני על שם סבו של הרב רוזנברג רבי נסים קרליץ שראשי התיבות של שמו הן שנ"י [שמריהו יוסף נסים], והמילה נחלת מתאימה לשם היישוב, ובהקשר של הפסוק ה' הוּא נַחֲלָתוֹ[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אילן בכר, יובל נאמן ואלי תבין אישרו 7 ישובים חדשים, מעריב, 23 ביולי 1984
  4. ^ 4.0 4.1 שרי ארליך, התיישבות־חאפ - סיבוב שני, מעריב, 25 במאי 1990
  5. ^ מתנחלי שכם רכשו, מעריב, 16 בספטמבר 1984
  6. ^ בנה ביתך בנחליאל, מעריב, 27 בספטמבר 1985
  7. ^ נדב העצני, איכלוס - עוברים לבני ברק, חדשות, 13 בדצמבר 1985
  8. ^ ראה ראשי ישיבת נחלת שני אצל הרב דב לנדו
  9. ^ דברים י"ח ב', פסוק זה נאמר על שבט לוי שעסקו בתורה והוא נכון גם ליהודים משבטים אחרים החפצים לעסוק בתורה, רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י"ג י"ג.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0