חבורת אשוואר
 | |
| הכיתוב על יד קבר רבי מנדל הנדל'ס | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | הונגריה, אשוואר (נירוושווארי) |
| תאריך ייסוד | המאה ה-18 |
| מייסד |
רבי ישראל איסר פרנקל דמויות מרכזיות: רבי שמואל שמעלקא קליין, רבי משולם פייש סג"ל-לאווי, ועוד |
חבורת אשוואר (ביידיש: אשווארע חבריה) היתה חבורה של חסידים מתלמידי רבי יצחק אייזיק מקאליב, בכפר אשוואר (נירוושווארי) שבהונגריה, שהתאגדו לעבודת ה' משותפת. החבורה פעלה בשנות המאה ה-18.
היסטוריה
בין מייסדי וראשי החבורה נמנו רבי ישראל איסר פרנקל שהתגורר ב'ניר בוכטא' (Baktalórántháza) ורבי מנחם מנדל שוורץ הנדלס, חלק גדול מבני החבורה היו צאצאיו של רבי ישראל איסר מבוכטא מייסד החבורה, שמשפחתו כונתה 'המשפחה המיוחסת מאשוואר'[1]. החבורה פעלה במשך עשרות שנים בשנות המאה ה-18.
כל בני החבורה היו חסידיו של רבי יצחק אייזיק מקאליב, חלקם נסעו גם אל החוזה מלובלין. על פי דעות מסוימות התקרבו לחסידות על ידי רבי אהרן מז'יטומיר בביקורו בהונגריה בשנות ה'תק"ע[2][3]. לאחר פטירת רבי יצחק אייזיק המשיכה החבורה להתנהל בראשות רבי מנחם מנדל הנדלס, כשחלקם קיבלו עליהם לרבם את רבי נפתלי מרופשיץ.
בין חברי החבורה נמנו גם בעלי מלאכה, ולצד צדיקים וחסידים וביניהם מקובלים. בקרב בני דורם הם נחשבו מל"ו צדיקים נסתרים שבדור[4]. נשמרו תיאורים על אופן עבודתם המיוחדת ”חסידי אנשי אשוואר... כולם היו מקובלים וקדושי עליון, וכולם התפללו בטלית בליל שבת” (עשר צחצחות עמ' ו., פיטרקוב תרס"ט). ”העיד רבי שמואל שמעלקא קליין מסעליש: כי בימי עלומיו היה בחג השבועות אצל אחוזת מרעיו, חסידי אשוואר, ובכל ליל התקדש חג השבועות סיפרו סיפורי מעשיות. ואמר רבי שמואל שמעלקא 'אל תדמו כי לא אמרנו התיקון ליל שבועות, כי ברם אמרנו ואמרנו, כי הצדיקים המה 'מרכבתו של מקום'” (דברים ערבים ח"ב בהקדמה עמ' 105).
רבי יהודה צבי מרוזלא המליץ עליהם כי אופן עבודתם מרומז בשם עירם 'אשוואר' - נוטריקון 'אש-ואור', כי עבדו את ה' ב"אש" ההתלהבות[5]. רבי יצחק אייזיק מקומרנא סיפר על ביקורו אצלם: ”בהיותי כבר עשרים ושמנה שנה הייתי במדינות אונגרן ואמרתי בסעודה שלישית, ובמסבה זאת היו שם צדיקים אחד מוהר"ר מענדל תלמיד הרב הקדוש מריה אייזק מקאליב והשני לו מוהר"ר זאב וולף תלמיד הנ"ל, ובפיהם היה שגור כל כתבי האר"י על פה ממש”[6].
לפני השואה הקפידו החסידים שלא לגשת אל תוך ארבע אמות של קברי צדיקי אשוואר. על קבריהם של כמה מראשי החבורה אף נחרט[7], 'המקום ההוא אדמת קודש הוא, אל תקרוב הלום, של נעליך מעל רגליך', כמו כן נודע קבריהם כמסוגל לישועה אף בקרב הגויים[8].
חברי החבורה המפורסמים
- רבי מנחם מנדל הנדלס שוורץ, עבד לפרנסתו בקצבות, בשעת מכירת הבשר היה עוסק בכתבי האר"י. לעיתים שימש כשליח ציבור ב'חבורה'. הוא היה תלמיד חבר לרבי יצחק אייזיק מקומרנא[9]
- רבי מרדכי צימנט מ'טרצל, חתנו של רבי מאיר ליכטשטיין, וגיסו של רבי חיים יוסף גוטליב רבה של סטרופקוב.
- רבי זאב וולף גולדברגר, כיהן כרבה של ראצפערט. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל ונקבר בצפת.
- רבי יחיאל מיכל ברגר, נולד בפולין וגדל אצל דודו בעל המאור ושמש, ובהמשך עבר להונגריה ונתחבר לחבורת אשוואר.
- רבי שמואל שמעלקא קליין רבה של סעליש. היה בצעירותו חבר מבני חבורת אשוואר.
- רבי אהרן מפאטיק, בנו חורגו של רבי יצחק אייזיק מקאליב, היה מראשוני בני החבורה עוד בזמנו של רבי אהרן מז'יטומיר.
- רבי שאול ענגיל, דיין בקאליב. היה חסידם של רבי יצחק אייזיק מקאלוב והחוזה מלובלין. כיהן כרב בקראלי ולאחר מכן הוכתר לכהן כדיין העיר קאליב. לפי מסורת המשפחה אף כיהן כראש חבורת אשוואר[10].
- רבי יוסף יוזפא גליקליך מנאנאש (רי מיכאל נאנאשער) בנו של רבי יעקב (שהתגורר בדירתו של הש"ך בהעלישוי[11]).
- רבי מיכאל גליקליך מנאנאש אחיו של רבי יוסף יוזפא[12]. היה מקורב לרבי יצחק אייזיק מקאליב ושימש כבעל מקריא בראש השנה. לאחר פטירת רבי יצחק איזיק נסע עם אחיו רבי יוסף יוזפא לקבל את מרותו של רבי נפתלי מרופשיץ.
בני החבורה ממשפחת פרנקל
רבי ישראל איסר מבוכטא, אמו מינדל היתה בתו של רבי יעקב קופיל מליקווא. התגורר בניר באכטא ונקבר באופהרטו. רבים מחברי החבורה בעשרות השנים שלאחרי פטירתו היו מצאצאיו.
- רבי ישעיה דוד קופרשטיין חתנו של רבי ישראל איסר מבוכטא. התגורר בטשסר, מלבד צדקותו היה גביר עתיר נכסים.
- רבי משולם פייש סג"ל-לאווי האדמו"ר הראשון מטאהש. בבחרותו נמנה על חבורת אשוואר, וכך נעשה חתנו של רבי ישעיה דוד קופרשטיין מבני החבורה.
- רבי אליהו פרנקל מאשוואר, בנו של רבי ישראל איסר מבאכטא. היה מקורב לרבי יצחק אייזיק מקאליב.
- רבי ברוך מרדכי פרנקל[13], נולד באשוואר לרבי אליהו בנו של רבי ישראל איסר מבאכטא, והיה חתנו של דודו רבי ישעיה דוד קופרשטיין. בסוף ימיו כיהן כדיין בקליינווארדיין ונודע כמקובל ובעל מופת[14]. במגיפה שהתפרצה בעירו קיבל על עצמו בפני רב העיר למות עבור עצירת המגיפה, לאחר פטירתו הפסיקה המגיפה.
- רבי יהודה לייביש פרנקל (כונה רבי לייבוש אשווארער), היה מראשי חסידי אשוואר [15], שימש כרב של ניר מאדה[16].
לקריאה נוספת
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, חסידי אש ואור (אשוואר), בתוך: צפונות ז', בני ברק תש"נ, עמ' צ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יצחק ישראל שפירא, "כנישתא חדא - אשוואר", בתוך: באר יצחק, ירושלים תש"פ, עמ' תל"ט-תנ"ח.
הערות שוליים
- ^ ישראל אלטר וייס, פאר משולם, עמ' כ"ב. כך מתוארת משפחה זו בספר זה: ”והמשפחה ההיא היו רובם ככולם ת"ח ובע"ב יראי ה' וגבירים אדירים, ואנשי שם צדיקים וחסידים, והיו בקיאים בתורה"ק בנגלה ובנסתר ומהם היו כמה בע"ב שהיו יודעים את כל כתבי האלוקי של האר"י הק' זצ"ל בעל פה והתנהגו בדרך הבעש"ט הק' והם התפללו בליל שבת קדש בטלית גדול, והיו מהם בעלי מדרגות ג"כ. והשתלשלות משפחתם היתה ידועה בימים ההם במדינת אונגארין בשם הידוע 'המשפחה המיוחסת מאשווער' והם היו מבני בניהם של הרה"צ הק' והמפו' ר' ישראל איסר מבאכטא”.
- ^ בן נחום שבת, עמ' 179, חמ"ד: מנחם יוסף היימליך, תש"ד
- ^ מערכת העדה החרדית, העדה, גליון 1414
- ^ וירא ישראל, ח"א עמ' י"ט
- ^ עשר צחצחות, עמ' ו', ה'תר"ע
- ^ רבי יצחק אייזיק מקומרנא, היכל הברכה, מטות
- ^ לפי גירסאות מסוימות היה הנוסח הנ"ל כתוב בשלט על 'בית החיים'. (צפונות, ח"ז, עמ' צ"ד, הערה 30)
- ^ פאר משולם - טאהש, הרב ישראל אלטר וייס,עמוד כ"ב
- ^ , עטרת שלום קומרנא, פרשת ויצא תשע"ב
- ^ וירא ישראל, ח"א, עמ' ט"ו
- ^ מסופר כי הוא ואחיו זכו בדירה זאת לגילוי הש"ך - ראה בהערה הבאה
- ^ ראה אודותיהם בקובץ נחלת צבי ו' עמ' לח
- ^ כונה "רבי מרדכי הגדול" ראה "כתב וחתם סופר" ברוקלין תשמ"ט עמ' 188
- ^ רבי זאב וואלף גולדברגר, אלף זעירא, בהקדמה
- ^ דברי שיר עמ' 12
- ^ ראה עוד אודותיו באשכול זה