רבי שמואל פרנקל
 | |||||
| ציונו של ה'אמרי שפר' | |||||
| לידה | ה' בניסן ה'תקע"ה (1815) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ו בחשוון ה'תרמ"ב (1881) | ||||
| מקום פעילות | היידודורוג, הונגריה | ||||
| השתייכות | דאראג | ||||
| רבותיו | רבי חיים מצאנז | ||||
| חיבוריו | 'אמרי שפר' | ||||
| אב | רבי שרגא פייבוש פרנקל | ||||
| צאצאים | ראו משפחתו | ||||
| |||||
רבי שמואל פרנקל מדאראג (מכונה גם "רבי שמואל קאמאדער"; ה' בניסן תקע"ה (1815) - ט"ו בחשוון תרמ"ב (1881)) רב העיר דאראג (בהונגרית היידודורוג Hajdúdorog) שבהונגריה.
ביוגרפיה
נולד בעיירה קאמאדע בהונגריה לרבי שרגא פייבוש אב"ד גינז ריסקא (Göncruszka)[1] ולגיטל. כילד התייתם מאביו ועבר להתגורר אצל אחי אביו, רבי יצחק, אב"ד קראלי. בהמשך גדל אצל גיסו, בעל אחותו, הרב זאב וואלף טעננבוים אב"ד ווערפעלעיט, בעל רחובות הנהר. התגורר גם אצל רבי מאיר א"ש רבה של אונגוואר.
בגיל ארבע עשרה נשא את רחל בת הגביר יצחק מפאטשוי שבהונגריה והתגורר בקאמאדע. מאוחר יותר התגורר בברט'ו-אויפאלו (Berettyóújfalu) וסחר באתרוגים וסחורות נוספות. לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה שידך לו רבו רבי חיים מצאנז את ברכה, בתו של רבי יעקב דב נייגרשל הראב"ד בבית דינו ולימים אב"ד ברדיוב. לאחר פטירתו עלתה ברכה לארץ ישראל ונטמנה בהר הזיתים.
בשנת ה'תרל"ד קיבל עליו בהוראת רבו משרת רבנות בעיר דאראג שם התגורר עד סוף ימיו. תמך בהפרדת הקהילות מהניאולוגים[2]. מסופר שבוויכוח בין רבנים ידועים הציע בעל ייטב לב שהוא יכריע[3]
היה תלמיד של רבי חיים מצאנז, התפרסם כפועל ישועות, היה נוהג לומר למבקשי ברכתו "שמואל בן גיטל בכוחו של רבי חיים מצאנז מברך וכו' ".
תורתו והנהגתו
היה חותם את שמו שמואל פרנקל מב"ח-מבית חלפון, לא ידועה כוונתו בכך.
מתורתו נשתמר אך מעט, בידי חתנו רבי זאב וואלף, והודפס בספר ״אמרי שפר״, יחד עם דברי תורה שנאמרו על ידי אביו רבי שרגא פייבוש. במהדורות מאוחרות שהודפסו בישראל נוספו שאלות ותשובות והנהגות. כמו כן הודפס הספר "סיפורי שמואל" סיפורים מחייו ופועלו, לראשונה במארגערטן שבהונגריה בשנת תש"ג ולאחר מכן בשתי מהדורות בישראל.
כתב שתים עשרה הנהגות שראוי לכל יהודי לנהוג בהן כפי שמופיע בתחילת ספרו אמרי שפר.
הלחין שירים. ניגון המצווה טאנץ המוכר בחסידות צאנז מיוחס לו.
פטירתו והנצחתו
נפטר ביום ט"ו בחשוון תרמ"ב (1881). את מקומו ירש חתנו רבי זאב וואלף ציטרען, לאחר שבנו אברהם שרגא צבי סירב לקחת את התפקיד.
את נוסח מצבתו כתב רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט.
חלק מן ההספדים עליו הודפסו בספרו אמרי שפר. רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר נהג לפקוד את ציונו מדי שנה ביום ההילולא עם חסידיו ולערוך במקום לחיים טיש[דרוש מקור].
בשכונת הר נוף בירושלים הוקם בית הכנסת הנושא את שמו 'אמרי שפר'.
בשנות התשעים של המאה ה-20 הוקמה חסידות דאראג על ידי צאצאו האדמו"ר הרב ישראל משה רוזנפלד ומשכנה בבני ברק.
בשנת תשע"ה יזם האדמו"ר בניית אוהל על ציונו, בצורתו של בית המדרש שהיה בדאראג לפני מלחמת העולם השנייה ובשנת ה'תשע"ט נחנך בניין הכנסת אורחים סמוך לציונו.
משפחתו
- בנו בכורו רבי אברהם שרגא צבי פרענקל מב"ח, מאויפלו
- בתו מלכה אשת רבי יעקב צבי וויסמאן אב"ד סאביסלוי.
- בתו לאה אשת רבי זאב וואלף ציטרון ממלא מקומו כאב"ד דאראג.
- בנו רבי מאיר פרענקל מראצפערט.
צאצאיו
- רבי אברהם פרענקל אב"ד סערדא מחבר הספר 'דופקי תשובה' על תקנת עגונות.
- רבי נפתלי הירצקא פרנקל חבר הבד"ץ של העדה החרדית.
- הרב ישראל משה רוזנפלד
לקריאה נוספת
- רבינו הקדוש מדאראג, בני ברק תשס"א.
הערות שוליים
- ^ ראו: הרב מו"ה שרגא פייבל פרענקל, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת פ, עמוד 54, אות ח.
- ^ [1], אוצר החכמה נתיב ניטרא בטאון חסידות צאנז קלויזנבורג
- ^ יצחק אלפסי, החסידות, עמ' 215
הרב מאיר אמסל, זכרונות המאור, עמ' תשנה
