יתמות
יתום הוא אדם שהוריו נפטרו. השימוש המקובל במושג זה מתייחס למי שהתייתם קודם שהגיע לבגרות, משום שזהו מצב חריג, העלול ליצור בעיות ליתום.
יתומים מהווים בדרך כלל דוגמה לחלק הנצרך בחברה בגלל שהחוסר באב ואם מובילים במקרים רבים למצב כלכלי קשה. כך גם ביהדות ישנם ציוויים רבים על הציבור שמחויב לדאוג ליתומים, דוגמת החיוב לדאוג ולשמח את יתומים בתוך שאר הנזקקים בחגי ישראל[1]
לפתרון הבעיות הכלכליות שיוצר מותו של ההורה נוהגים הורים רבים לערוך בחייהם ביטוח פנסיוני, המבטיח לילדיהם הכנסה חודשית עד הגעתם לבגרות. להורים רבים לא פחות אין ביטוח פנסיוני, מצב המעמיד את היתום בפני בעיות קיום שפתרונן מוטל על ההורה הנותר או על מדינת הרווחה.
היתמות בספרות
דמויות של ילדים יתומים נפוצות מאוד בספרות, בעיקר בספרי ילדים ובספרי פנטזיה. היעדר ההורים מאפשר דמויות עצמאיות החיות חיים מעניינים מלאי אירועים והרפתקאות, ללא מגבלות ופיקוח של הורים וללא התחייבויות למשפחה. הילדים חסרי ההורים חותרים ושואפים לגילויים של חיבה. הורים בדרך כלל הם בעלי ברית של ילדיהם ומושיטים להם עזרה בעת הצורך, היעדר הורים מגביר את הקשיים שהילדים נתקלים בהם. באופן מטאפורי היתומים יכולים לנסות להבין את עצמם על ידי מציאת שורשיהם המשפחתיים. לעיתים ההורים הם מיותרים לנושא העיקרי בסיפור, וכשהילד יתום פטור המחבר מלתאר את היחסים בינו לבין הוריו. אם הקשר בין ילד לאחד ההורים בסיפור הוא חשוב, מותו של ההורה השני מאפשר לסופר להתרכז בקשר יחיד. רבים מהיתומים בספרות הם חסרי בית ואסופים, סיפורם כולל חיפוש אחר הוריהם או קרובי משפחה אחרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יתמות |
- עינת דנון, ילדים של החיים: יתומים בספרים, באתר ynet, 1 באוקטובר 2014
- תמר רותם, אין מבוגר אחראי, באתר הארץ, 2 בפברואר 2016
- המצווה לשמוח ולשמח יתומים ושאר נזקקים בחגים בפניני הלכה מהרב אליעזר מלמד
הערות שוליים
- ^ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. דברים טז יד
35733008יתמות