רבי ישראל אברהם פורטוגל (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל אברהם פורטוגל
לידה ת"ר
סאטינוב, רוסיה
פטירה י"ח באייר תרע"ה (בגיל 75 בערך)
מקום קבורה סקולען, מולדובה
השתייכות חסידות סדיגורה
רבותיו רבי אברהם יעקב פרידמן,
רבי דוד משה פרידמן,
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן,
רבי ישעיה שור מיאס
חיבוריו שם ושארית ישראל
צאצאים רבי אליעזר זוסיא פורטוגל

רבי ישראל אברהם פורטוגל (ת"ר - י"ח באייר תרע"ה) היה רב העיר סקולען במולדובה.

קורות חייו

נולד בשנת ת"ר לערך[1] בסאטינוב (רו') שברוסיה, לרבי חיים יהודה פורטוגל[2], באותה תקופה היתה גזירת הקנטוניסטים בתוקפה, ועל כן הבריחו אותו לטלוסט שבגליציה, שם גר במשך כמה שנים בביתו של אחד מתלמידי רבי ישעיה שור אב"ד יאס. למד אצל אחד מתלמידיו של רבי ברוך ממז'יבוז[3] עד שאשתו של הלה נפטרה, אז נסע ליאס לרבי ישעיה שור וגר בביתו ולמד אצלו ונהיה לתלמידו המובהק והסמיכו לרבנות.

נשא את לאה רייזל בתו של רבי חיים שור אב"ד סלפקוביץ (שליד קמניץ) נכד התורת חיים. בשנת תרכ"ט הגיע רבו רבי ישעיה לבקרו בסלפקוביץ וציווה עליו שיקבל עליו משרת רבנות, ואז מונה לכהן ברבנות העיר הסמוכה סטודיניצא. בשנת תרל"א עבר לכהן ברבנות ליטנוביץ בפודוליה, שם כיהן במשך עשרים שנה, בתרנ"א התעוררו בעיות עם ניירותיו האזרחיות וראש העיר שהיה אנטישמי לא רצה לסדר אותם ואז נאלץ לצאת מהמדינה, ועבר לשמש ברבנות העיר סקולן שבמולדובה שעל שמה נקרא.

היה חסידו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, וכן נסע לטשורטקוב לרבי דוד משה פרידמן ופעם שהה שם במשך כחודש לאחר שרבי דוד משה קרא לו לנהל דין תורה מסובך, בשנות מגוריו בסקולען היה חסידו של רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מבוהוש הסמוכה, מאחר שהרבה מתושבי סקולען היו מחסידי אפטא-זינקוב היה רבי יחיאל מקרילוביץ (בנו של רבי משולם זוסיא מזינקוב) מגיע הרבה לעיר והתיידד עם רבי ישראל אברהם והיה שולח אליו את השאלות הקשות, ורבי ישראל אברהם נסע לחתונות בקרילוביץ.

הותיר אחריו כתבי יד רבים של שאלות ותשובות, וכן חיבור גדול על הלכות טריפות ותערובות. בנו רבי אליעזר זוסיא הדפיסם בספר 'שם ושארית ישראל'.

נפטר בל"ג בעומר י"ח באייר תרע"ה ונקבר בסקולען.

השאיר אחריו שישה בנים וחמש בנות[4]. בנו הצעיר היה רבי אליעזר זוסיא פורטוגל שמילא את מקומו ברבנות העיר סקולען, והאדמו"ר הראשון מחסידות סקולען.

לקריאה נוספת

הרב חיים דוב שטרן, נר ישראל, בני ברק תשע"ט, חלק ה' עמוד פה - פח.

הערות שוליים

  1. ^ שו"ת שם ושארית ישראל - תולדות המחבר, כפתור ופרח, תשע"ב, עמ' ה.
  2. ^ המשפחה נקראה כן בשל היות מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ברוסיה
  3. ^ כמובא ב'דברות קודש' של האדמו"ר מסקולען ירושלים, (י"ל וירא תשפ"ג) עמ' טו
  4. ^ שו"ת שם ושארית ישראל - תולדות המחבר, כפתור ופרח, תשע"ב, עמ' עז.