זדונסקה וולה
 | |
| בית הכנסת החרב בזדונסקה וולה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 לודז' |
| ראש העיר | פיוטר ניידז'ווייצקי (Piotr Niedźwiecki) |
| שטח | 24.58 קמ"ר קמ"ר |
| גובה | 192 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 44,370 (2006) |
| קואורדינטות | 51°36′N 18°56′E / 51.600°N 18.933°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| אתר העיר | |
זדונסקה וולה (בפולנית: Zduńska Wola) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז', על אחד מיובליו של הנהר ורטה. בעיר מספר פארקים ציבוריים ואגמים, ובעיר נעשים ניסיונות בניצול אנרגיה גיאותרמית. בעיר מספר מוזיאונים למדע ולהיסטוריה, מספר מנזרים וכנסיות וכן אתרי הנצחה דתיים והיסטוריים, בין היתר לזכר יוזף פילסודסקי, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, תדאוש קושצ'ושקו, ניקולאוס קופרניקוס ועוד. בעיר כעשרים בתי ספר ציבוריים, בהם בתי ספר לאלקטרוניקה, למוזיקה ולאמנות, וכן מוסדות אקדמיים בתחומי האלקטרוניקה, הניהול, המסחר ועוד.
תולדות היישוב
זדונסקה וולה מוזכרת במקורות היסטוריים מהמאה ה-14. עד 1816 השתייכה לממלכת פרוסיה ומאז – לממלכת פולין תחת שלטון האימפריה הרוסית. בשנת 1825 קיבלה זדונסקה וולה זכויות עיר עקב התפתחות המסחר, התעשייה והמלאכה בה. מהמאה ה-19 הייתה העיר מרכז של תעשיית טקסטיל ולפני מלחמת העולם השנייה – צומת רכבות מרכזי.
עם פלישת גרמניה לפולין, ב-1939, צורפה זדונסקה וולה לוורתגאו ברייך הגרמני ושמה שונה ל"Freihaus". מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 הורחבה העיר וכפרים סמוכים סופחו אליה.
יהודים
ראשית הקהילה
היהודים הגיעו לזדונסקה וולה ב-1788. כשזכתה זדונסקה וולה במעמד עיר, הותר ליהודים לגור רק בשני רחובות ובפינת השוק, ליד בית-הכנסת. היהודים היו פעילים בהתפתחות תעשייתה של העיר.
הקהילה היהודית בזדונסקה וולה נוסדה רשמית ב-1828, והורשתה להקים בית קברות. עד אז קברו יהודי העיר את מתיהם בלאסק הסמוכה. עד סוף המאה ה-19 נבנו בעיר בית כנסת, בית מדרש ועשרה שטיבלך. בעיר פעל רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, הרבי הראשון מסטריקוב.
היהודים בעיר הורשו לבחור נציג משלהם למועצת העירייה. רובם התפרנסו ממסחר ומתעשיית טקסטיל. הם החזיקו בעיר כ-70 מפעלי טקסטיל. בעיר פעלו סניפים של אגודת ישראל ושל מפלגות ציוניות.
בתקופת השואה
עם כיבוש העיר בספטמבר 1939 הרסו הגרמנים את בית הכנסת הגדול והקימו בו אורווה, סגרו את מוסדות לימוד התורה ובתי התפילה, החלו ברצח יהודים וחברי האינטליגנציה הפולנית ודרשו כופר בתמורה לאי גירוש יהודי העיר. חלק מיהודי העיר פונו מדירותיהם ורכושם הוחרם.
במאי 1940 הוקם גטו בעיר, וכ-9,000 יהודים אולצו להיכנס אליו. בספטמבר 1940 נסגר הגטו בגדר תיל. בגטו היו הנהגה יהודית ובית משפט יהודי. המינהל היהודי בגטו השתדל למצוא עבודה לתושבי הגטו ולהשיג למענם מזון. המינהל הצליח להשיג הפעלת בתי חרושת וסדנאות שייצרו למען הצבא הגרמני פרוות, מוצרי טקסטיל ונעליים מסוגים שונים. תושבי הגטו השתדלו לעבוד במפעלים אלה בגלל השכר והמזון ומשום שסברו שבתור עובדים יהיו מוגנים מגירוש למחנות עבודה.
הגרמנים הרשו ליהודים לקיים חווה חקלאית ציונית בגטו, בה הוכשרו עשרות בחורים ובחורות. התוצרת החקלאית שימשה את יושבי הגטו.
ב-24 באוגוסט 1942 החלה אקציה בה נשלחו יהודי זדונסקה וולה למחנה ההשמדה חלמנו. מיעוט מקרב יהודי הגטו נשלחו למחנות עבודה באזור פוזנן. עם חיסול גטו לודז' נשלחו רובם לאושוויץ ולמחנות אחרים.
זיכרון עולם
ב 1954 הקים וועד ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל גל-עד לזכרם של חללי העיירה בבית הקברות טרומפלדור בת"א, בו הוטמן אפר הרוגי מחנה ההשמדה חלמנו (אליו גורשו יהודי העיירה באוגוסט 1942), שהובא ארצה, על ידי זליג פרנקל יליד זדונסקה וולה .
אישים ילידי העיר
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- צבי גיל: גשר של נייר; משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1996
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת זדונסקה וולה, בספריית העיר ניו יורק
- זדונסקה וולה באתר מורשת יהדות פולין
- זדונסקה וולה (Zduńska Wola), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- דף על צבי גיל, ניצול שואה מזדונסקה וולה, בתערוכה "בחרנו בחיים" באתר יד ושם
- ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל
- ד"ר יעקב למברג – מנהיג בשעת מבחן באתר "ההתנגדות היהודית בשואה"
