רבי יעקב יצחק דן לנדא
 | |||||
| לידה |
1882 תרמ"ב זאלושין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
1943 (בגיל 61 בערך) חשוון תש"ד מחנה טרווניקי | ||||
| מקום מגורים | זגיירז', קינוב, זגיירז' | ||||
| מקום פעילות | קינוב, זגיירז' | ||||
| השתייכות | סטריקוב | ||||
| תחומי עיסוק | חסידות | ||||
| רבותיו | אביו | ||||
| אב | רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא | ||||
| צאצאים | רבי טוביה, רבי אברהם אביגדור נחום | ||||
| |||||
הרב יעקב יצחק דן לנדא (תרמ"ב, 1882 - חשוון תש"ד, 1943) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סטריקוב. נספה בשואה במחנה טרבניקי.
לפני השואה
נולד בזאלושין, בדרום פולין, לרבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, הרבי השני מסטריקוב. משפחתו התגוררה בעיירה זגיירז' הסמוכה ללודז'. דודו, שייסד את חסידות סטריקוב, היה רבי אהרן צבי לנדא, בנו של רבי דוב בריש מביאלה, תלמידו וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל קאליש מוורקה.
בתרע"ב מונה רבי יעקב יצחק דן לכהן כרבה של קינוב, על מקום אחיו רבי אברהם אביגדור שנפטר בחטף, ובה שימש ברבנות כעשר שנים. בעשור שבין תר"פ לתר"ץ (בשנות ה-20 של המאה ה-20)[דרושה הבהרה] נחרבה קינוב בשרפה ורבי יעקב יצחק דן חזר לבית הוריו בזגיירז' וסייע לאביו בהנהגת החסידות. הוא ייסד את ישיבת "בית אהרן" שהוציאה לאור ירחון באותו שם.
לאחר פטירת אביו בתרצ"ו מונה לאדמו"ר. היה בקי בהוויות העולם. נהג בתקיפות בכל הקשור לשמירת הדת. היה פעיל בתנועת אגודת ישראל: השתתף בכנסייה הגדולה השלישית של אגו"י ופעל נגד ביטול השחיטה.
בימי השואה
מספר ימים לאחר תחילת המלחמה כבשו הנאצים את זגיירז' והחרימו את בית הרבי, בית המדרש ובניין ישיבת "בית אהרן". הם חיפשו את הרב לנדא וחסידיו הצליחו להבריחו לפני כן לוורשה. המשיך לסייע שם לחסידיו ולפליטים אחרים ופעל בארגון "עזרת תורה" שהקימו הרבנים בגטו ורשה.
בעת המשלוחים הראשונים להשמדה עבד הרבי בבית חרושת לייצור מדים לחיילים הגרמניים. בהמשך הסתתר בבונקר, אך יצא לעיתים כדי לעשות מעשי חסד. הקים יחד עם אדמו"רים נוספים את ארגון "הלוויית המת" בגלל התמותה הרבה שגרמה את ביזוי כבודם של המתים.
בפסח תש"ג, האחרון לחייו, אכל הרבי רק אבקת סוכר, וקרא בתורה ליושבי הבונקר מספר תורה קטן שהבריח עמו. בשביעי של פסח התגלה הבונקר בידי הנאצים שהושיבו את הרבי במכונית צבאית כשהוא עטוף בטלית. פיאותיו וזקנו גזוזים בחלקם והם הכריחוהו להחזיק שלט שבו כתוב: "היהודים רצו את המלחמה ולכן חייבים לשלם על כך". הרבי נשלח עם יהודים אחרים ללובלין. לאחר זמן לא רב נשלח שוב למחנה טרבניקי. בחשוון תש"ד רצחו אנשי הס"ס שקיבלו לידיהם את השליטה על המחנה אלפי יהודים וביניהם את הרבי מסטריקוב. כן נספו בשואה בנו ר' טוביה (חתנו של ר' אברהם ויינברג מסלונים). בן אחר, רבי אברהם אביגדור נחום לנדא, ניצל וכיהן כרבי מסטריקוב בתל אביב ובבני ברק.
לקריאה נוספת
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' 144-140
- הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק רביעי, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א, עמ' 96-92
- אסתר פרבשטיין, בסתר רעם
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות : אישים : ג' - אותיות כ-ת (בעריכת ד"ר יצחק רפאל), מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ה
- יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב' - מדור ששי ועד לימינו, "מכון דעת יוסף", ירושלים תשנ"ח, עמ' 451
- פנקס הקהילות - פולין: כרך ראשון - לודז' והגליל, יד ושם, ירושלים, תשל"ו, עמ' 164
- שם, כרך שביעי - מחוזות לובלין, קיילצה, ירושלים תשנ"ט, עמ' 469
- דוד שטוקפיש (עורך ראשי) וי"א מלכיאלי (עורך משני), ספר זגירז': מזכרת נצח לקהילה יהודית א', "ארגון יצאי זגירז' בישראל", תל אביב תשל"ה, עמ' 379-377
- אלחנן ארליך (עורך) ולילה קלין (עורכת האנגלית), זדונסקה וולה, בהוצאת "ארגון יוצאי זדונסקה-וולה בישראל ואמריקה", תל אביב תשכ"ט, עמ' 174
- מגדל עוז - האדמו"רים לבית סטריקוב, ירושלים תשס"ד, עמ' שמ"ז-שמ"ח (ציטוט חלקי מופיע כאן בחלק החמישי של מבחר העדויות).
קישורים חיצוניים
- על הרבי מסטריקוב באתר "זכור - אמונה בימי השואה", מופעל על ידי "המרכז לחקר השואה" במכללה ירושלים
- על ר' יעקב יצחק דן מסטריקוב ומשפחתו באתר GENI
| הקודם: ר' אלימלך מנחם מנדל לנדא |
האדמו"ר מחסידות סטריקוב | הבא: ר' אברהם אביגדור נחום לנדא |
24046484יעקב יצחק דן לנדא