רבי ישראל מרדכי טברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל מרדכי טברסקי
רבי ישראל מרדכי מראחמסטריבקה.jpg
לידה ז' בסיון תרפ"ט
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים
פטירה כ"ב בסיוון תשס"ד (בגיל 74)
ישראלישראל ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות ירושלים
בת זוג שרה גרינא (לבית אורי)
אב רבי יוחנן טברסקי
אם אסתר רבקה
אדמו"ר מראחמיסטריווקא ה־חמישי
כ' בכסלו ה'תשמ"בכ"ב בסיון ה'תשס"ד
מקביל ל רבי חי יצחק טברסקי

רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון תרפ"טכ"ב בסיוון תשס"ד) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בישראל.

תולדותיו

נולד לרבי יוחנן טברסקי ולאסתר רבקה. באותו זמן שהה רבי אברהם וינברג מסלונים בארץ, והוא כובד במילה. אבי סבו, רבי מנחם נחום, כובד בסנדקאות. נקרא ישראל על שם הבעל שם טוב שנפטר בחג השבועות[1], ומרדכי על שם רבי מרדכי מזלטיפולי (בן דודו של סבו רבי מנחם נחום) שנפטר שבועיים קודם ללידתו.

למד בתלמוד תורה חיי עולם ולאחר מכן בישיבת שפת אמת. נשא את שרה גרינא בת רבי סנדר אורי, חסיד ראחמיסטריווקא ונכד רבי צבי אלימלך שפירא מדינובבני יששכר).

היה לומד בהתמדה במשך שעות רבות ביום, עד כדי לימוד רצוף במשך קרוב ליממה. בלילות היה לומד במספר בתי מדרש, כשכבל בית מדרש הוא לומד במשך זמן קצר, כדי שלא יבחינו שלומד שעות רבות.

סייע לאביו להקים את ישיבת מאור עיניים.

בשנת תשנ"א חלה ונחלש, ומאז הדרדר מצבו בהדרגתיות. נפטר ביום שישי כ"ב בסיוון תשס"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי ראחמיסטריווקא בהר הזיתים.

בהנהגת החסידות

בשנת ה'תשמ"ב נפטר אביו, והנהגת החסידות בישראל הוטלה עליו. בתחילה סירב לקחת את האדמו"רות, ברצותו להמשיך בסדר לימודו כרגיל, אך קרוב משפחתו, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה (זקן אדמו"רי גזע טשרנוביל) הכריחו לקחת את האדמו"רות, באומרו "בין אם ירצה ובין אם לא, יתמנה". במקביל, קיבל אחיו רבי חי יצחק את האדמו"רות בארצות הברית. כשאחיו היה מגיע לישראל, היו מנהלים את הטיש יחדיו. גם ישיבת מאור עיניים עמדה בנשיאות שני האחים, ועל לוגו הישיבה כתוב 'בנשיאות האדמו"רים שליט"א'.

אף בהיותו אדמו"ר עסק רוב יומו בלימוד התורה, וכך קרא לחסידיו להקדיש את זמנם ללימוד[דרוש מקור]. בליל שבת היה מסיים את הטיש בשעה מוקדמת, ומיד פונה ללימודו. היה מורה שמי שרוצה ללמוד לא יגיע לטיש[דרוש מקור].

בסוף ימיו החלה החסידות לפרוח, ומספר החסידים גדל. רובם בחורים שלמדו בישיבת מאור עינים ונהפכו לחסידיו.

משפחתו

ילדיו:

לקריאה נוספת

  • שמחה סיטנר, דברות מרדכי - ליקוט שיחות, ה'תש"פ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קיים פולמוס האם נפטר ביום הראשון של חג השבועות (ו' בסיוון), או ביום טוב שני של גלויות (ז' בסיוון) - יום הולדתו של רבי ישראל מרדכי.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0