חסידות גלגוב

חסידות גלגוב

שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	גלוגוב מלופולסקי
מייסד	רבי מנחם מנדל רובין

חסידות גלגוב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ. רבי מנחם מנדל רובין (בנו הרביעי של רבי אשר ישעיה מרופשיץ) ייסד את החסידות בעיירה גלוגוב מלופולסקי.

תולדות החסידות

רבי מנחם מנדל נולד בשנת תקס"ו (1807) לרבי אשר ישעיה ורייצא בת רבי נפתלי צבי הורביץ. היה חתנו של רבי מאיר הלוי מאפטא. לאחר חתונתו התגורר באפטא עד שנת תר"ה בה התקבל לרבנות גלגוב. לאחר פטירת חמיו החל להתנהג באדמו"רות והיו לו חסידים רבים. בסוף ימיו נישא בשנית לבת גיסו רבי פינחס מאפטא ממנה הוליד את בנו הצעיר רבי אשר ישעיה שכיהן ברבנות בסטשוב ובחירוב. נפטר בל' באב תרל"ג (1873). שכל את בנו הגדול רבי יעקב יוסף שהיה מיועד למלא את מקומו וכבר החל לכהן ברבנות גלגוב בחייו, ולמעשה מילא את מקומו בנו רבי מאיר. חתניו היו רבי יוסף זאב מקשאנוב ורבי יוסף דוד מפלעשטין.

רבי יעקב יוסף נולד בשנת תקפ"ה (1825). היה חתן דודו רבי אריה לייבוש מחלם ובשנית נישא להעסא בת רבי אלעזר מקוז'ניץ. כיהן כרבה של גלגוב בחיי אביו ונפטר שבעה ימים לפניו במגפה בכ"ד באב.

• בנו מאשתו הראשונה, רבי אלטר משה חיים נולד בשנת תרט"ו (1815). היה חתנו של רבי דוד שפירא מדינוב ובשנית חתנו של רבי משה מסוקולוב. מתרל"ה כיהן כרב בריינזוב ומשנת תרנ"ח ממלא מקום אביו וזקנו ברבנות גלגוב. נפטר בא' בטבת תרע"ו (1915).
  • מאשתו הראשונה נולד לו רבי מנחם מענדיל זיידא חתן קרובו רבי אשר ישעיה רובין מקולבוסוף, נרצח בשואה. מאשתו השנייה נולדו לו שישה בנים.
    • רבי משה חיים רובין (כ"א באדר ב' תרע"ט, 1919 - י"ח בשבט תשע"ה, 2015), בנו של רבי מנחם מענדיל זיידא, האדמו"ר מדינוב במונסי. נישא לפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר מדירש. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית ופתח את בית מדרשו במונסי.
      • בנו בכורו רבי יקותיאל יהודה. ממלא מקומו באדמו"רות.
      • בנו השני רבי מנחם מנדל. מכהן כאדמו"ר מקולבסוף ועומד בנשיאות ישיבת אור מנחם.
      • בניו התאומים רבי אשר ישעיה ורבי מנשה ממשיכים להתפלל בבית מדרשו של אביהם.
• בנו מאשתו השנייה העסא, רבי אלעזר רובין, אדמו"ר מסאסוב. צאצאיו מכהנים כיום באדמו"רות סאסוב.

רבי מאיר נולד בד' בחשוון תק"צ (1829). היה חתנו של רבי יוסף מדומברובה והתגורר אצלו לאחר חתונתו. לאחר פטירת אביו חזר לגלגוב למלא את מקומו ובסוף ימיו עבר לריישא. נפטר בכ"ט בתשרי תרנ"ח (1897). ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות.

• בנו הגדול רבי חיים יחיאל כיהן בדומברובה. נולד בכ"ג בניסן תרי"ד (1854). היה חתנו של רבי אלכסנדר סנדר מזידיטשוב. כיהן ברבנות לימנה ולאחר שדודו רבי יוסף זאב עזב את דומברובה עבר לשם וכיהן ברבנות ואדמו"רות במקביל לבן דודו רבי משה אליקים בריעה. נפטר בברלין בשנת תרע"ח.
• בנו השני רבי שלום כיהן כאדמו"ר מגלגוב בריישא. נולד בכ"ו באלול תרט"ז. היה חתנו של רבי שמחה מלנצהוט. נפטר בשנת תרפ"ד. חתנו רבי אברהם דוד רובין כיהן כאדמו"ר מלנצהוט בקראון הייטס.

צאנז

בנו השלישי של רבי מאיר, רבי יצחק טוביה, כיהן כאדמו"ר בצאנז. נולד בי"ג בתמוז תרי"ח. בגיל ארבע וחצי התארס עם בתו של רבי חיים מצאנז והתחתן בשנת תרל"ג כשהיה בן 14 וחצי. נפטר בט"ו בתמוז תרפ"ז. מבניו היו רבי צבי הירש ממישליניץ, רבי אשר ישעיה מז'מיגרד חתנו וממלא מקומו של רבי מרדכי דוד מז'מיגראד, הרב יוסף מנחם, חתנו של רבי נפתלי מנירבטור, דיין בדינוב ורבי אריה לייביש מצישינוב וטומשוב, חתן רבי שמחה ישכר בער מצישינוב ובזיווג שני חתן רבי שמואל אהרן רובין רבה של קארטשין. חתניו היו אחיינו רבי אלכסנדר מאושיפיצין ורבי יחיאל מיכל שפירא מקרימא.

בני רבי צבי הירש:

• רבי שלמה חתן רבי בן ציון מבאבוב.
  • רבי צבי הירש רובין-הלברשטאם, האדמו"ר ממישליניץ בניו יורק.
• רבי חיים דוד האדמ"ר ממישליניץ באנטוורפן
• חתנו רבי ברוך מווישווא.

בנו של רבי אשר ישעיה, רבי בנימין זאב כיהן כדיין ואדמו"ר בצ'כנסטוב.

בני רבי אריה לייביש מטומשוב:

• רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם האדמו"ר מצישינוב בבורו פארק
  • רבי יצחק טוביה (תשי"ח, 1958 - כ"א בניסן תש"פ, 2020), אב"ד צישינוב בורו פארק.
• רבי שמחה ישכר בער (תרפ"ג) האדמו"ר מטומשוב בפלטבוש חתנו של רבי יהושע מפרוכניק-גרוסוורדיין.
• חתנו רבי משה נתנאל מזיכלין-לודז'.
• חתנו רבי שלמה מבאבוב.
• חתנו רבי נפתלי צבי רובין מרדיכוב.
• חתנו רבי צבי מסטריזוב.

בריזדוביץ'

בנו הרביעי של רבי מאיר, רבי ברוך (ח' באדר ב' תרכ"ד - ל' בכסלו תרצ"ו) כיהן בבריזדוביץ'. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב, חתנו של רבי חיים אברהם ממיקולייב חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן, לאחר חתונתו התגורר במיקולייב ליד חמיו שכיהן שם ברבנות. היה תלמידו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא. בילדותו היה אצל רבי חיים מצאנז. בשנת תרנ"ה התמנה לרבנות בריזדוביץ' הסמוכה לזידיטשוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לדעש ובשנת תרע"ז התיישב בסאמוש אויוואר שם כיהן כאדמו"ר מקולמייא. חיבר ספר בשם "שארית ברוך".

בניו היו רבי מאיר יוסף מקרסטיר ורבי יעקב ישראל ישורון מסאסרגן. חתניו היו רבי משה מטומשוב, רבי חיים מסאטמר (בן רבי שלום אליעזר מראצפרט), רבי צבי הירש כהנא מספינקא ורבי משה עזרא מראזלא.

החסידות כיום

כיום מכהנים מצאצאי השושלת:

• רבי חיים יעקב רובין-הלברשטאם (בנו של רבי שלום יחזקאל שרגא מצישינוב-ניו יורק, נכד רבי יצחק טוביה מצאנז) מכהן כאב בית דין צישינוב, וראש ישיבת סאטמר בבורו פארק. חתנו של רבי צבי הירש מסטריזוב. בנו רבי שלמה (חתנו של רבי דוד מייזליש ממונטריאול, חתנו של רבי משה טייטלבוים מסאטמר), משמש כמשפיע ישיבת סאטמר במונרו, ורב בית מדרש במונרו.
• רבי יחזקאל שרגא רובין (בנו של רבי שמחה ישכר בער מטומשוב-פלטבוש, נכד רבי יצחק טוביה מצאנז) כאדמו"ר מטומשוב.
• רבי יהושע שלום נתן רובין (בנו של רבי אריה ליביש רובין מגלגוב, חתן רבי נפתלי הלברשטאם מצאנז) מכהן כאדמו"ר מגלגוב.
• רבי אריה לייביש רובין (בנו של רבי שמחה ישכר בער מטומשוב-פלטבוש) מכהן כאדמו"ר מגלגוב.
• רבי יהושע יחיאל רובין (בנו של רבי שמחה ישכר בער) מכהן כאדמו"ר מטומשוב בבני ברק. חתנו של רבי נתן מזידיטשוב תל אביב.
• רבי ישכר בעריש רובין (נכד רבי ישכר בעריש מדולינה ארצות הברית בן רבי יצחק אייזיק בן רבי חיים מדומברובה) מכהן כאדמו"ר מדולינה.
• רבי חיים צבי הלברשטאם מכהן כאדמו"ר ממישלניץ.

כמו כן מכהנים מצאצאי השושלת באדמו"רות דומברובה.

סאסרגן

רבי יעקב ישראל ישורון נולד לרבי ברוך מבריזדוביץ בזידיטשוב בל' בכסלו תרמ"ה. שלושת שמותיו הם שמות של יעקב אבינו (אמו חלמה שסבה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב אומר לה לקרוא לו בשם יעקב וכן אביה רבי מנחם מנדל נתן את השם זה בברית). בגיל תשע כבר ידע הלכות מליחה ולפני היותו בן 20 קיבל סמיכה מהמהרש"ם מברז'אן ומרבי משה גרינוולד ה"ערוגות הבושם". נישא לבתו של רבי משה יוסף מסוליצא ממנה נולדה לו בתו חנה אשת בן דודה רבי נחמן מספינקא. בשנת תרס"ז החל לכהן ברבנות סוליצא ובשנת תרע"ו עבר לסאסרגן שם כיהן כאדמו"ר לחסידי זידיטשוב. נישא בשנית לבתו של הרב חיים דוכנר מסרט (בן רבי יעקב מדליטין וחתן רבי שמלקע מסערט). נרצח בי"ד בסיון תש"ד עם שבעה מילדיו ביניהם לאה אשת הרב יקותיאל יהודה גרוס רב בשוטג ורבי יוסף מאיר חתן רבי חיים מגלינא.

שלושה מבניו ושתיים מבנותיו ניצלו מהשואה.

• חנה אשת רבי נחמן כהנא מספינקא בני ברק
• רבי מנחם מנדל (נפטר ט' בחשוון תשס"ח) כיהן כאדמו"ר ממוזשאי בניו יורק. שם אשתו חנה, היה חתנו של רבי חיים מאיר יחיאל מריינזשוב (חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא מסיגט ובנו של רבי ישראל ממעליץ-דז'יקוב). אחר השואה שהה במחנה די. פי. פרנולד ושימש כר"מ בישיבת שארית הפליטה, ובעת שראש הישיבה אדמו"ר מקלוזנבורג נסע לארצות הברית לשלשה חדשים שימש כראש הישיבה הזמנית. אחר כך נעשה רב למחנה די. פי. ליפהיים, ובין שאר פעולותיו שם לחיזוק היהדות עמל קשה להציל ילדים ובחורים מידי הציונים שרצו להכניסם לקיבוצים חילוניים. בשנת תש"ז הקים ישיבה וכולל לאברכים בעיר קרומבך בגרמניה בסיוע הצבא האמרקאי שנתנו לו את בתי העיר שהיו שייכים בעבר ליהודים ושיפצום מחדש, ואף בנו לו ארון קודש מפואר. במשך כהונתו כראש ישיבת קרומבך מסר שיעורים לתלמידים הגלמודים ודאג לכל צורכיהם ושימש להם כאב אוהב. קיום הישיבה והכולל נמשך לכמה שנים. בשנת תש"ח היגר לארצות הברית וייסד ביהמ"ד בשכונת פלטבוש והקים כל ענייני הדת והיהדות בעיר ובתוכם בניית מקוה טהרה, ייבוא בשר כשר, ולפעול שהחניות ישמרו שבת. בפלטבוש גר עד יומו האחרון והיה פעיל ומעורב בכל ענייני הכלל בעיר. היה מהמקורבים ביותר לדודו רבי יואל מסאטמר ופעם בשבוע היו משוחחים יחד כשעתיים בעניינים העומדים על הפרק, ורבי יואל היה מתחשב מאד בדעתו ואמר שנותן בו אימון. נקבר בבית הקברות העתיק בטבריה.
  • רבי חיים מאיר יחיאל, חתן דודו מסוליצא, ממלא את מקומו כאדמו"ר מרופשיץ.
  • חתנו רבי ברוך רבינוביץ, בן רבי יצחק יעקב מביאלה רמת אהרון.
  • חתנו רבי שמואל חיים הלברשטאם, ממלא מקום אביו, בן רבי פייוויש הלברשטאם מקשאנוב,
• רבי שמואל שמעלקע (תרפ"ה - י"א בתמוז תשע"ג), שם אשתו שפרה, היה חתן רבי ישכר בער מסטרוזניץ כיהן כאדמו"ר מסוליצא בשכונת לורנס, שבפייב טאונס בלונג איילנד (סמוך לשכונת פארקווי, קווינס). חיבר ספר בשם "תפארת אבות". נקבר בבית הקברות העתיק בצפת.
  • רבי שלום אשר ישעיהו (-ל' באב תשע"א), חתנו של הרב דוב בעריש שפירא מנארול מקוז'ניץ בסיגייט.  
    • רבי יששכר חתן רבי שרגא הגר מקוסוב ממלא מקום אביו.
  • חתניו: אחיינו רבי חיים מאיר יחיאל ממוזשאי, רבי נחום אפרים מוואלווא והרב ישראל אליעזר הגר רב חסידות סרט ויז'ניץ בירושלים, הרב מנחם מענדל פאנעט מדעש.
• רבי מרדכי דוד (תרפ"ה, 1925 - ט' בניסן תש"פ, 2020), חתן רבי יהושע מפרוכניק גרוסוורדיין מכהן כאדמו"ר מסאסרגן. הוציא את "ספר המקראות", אוסף הפסוקים המוזכרים בספרות חז"ל לפי סדר אזכורם, עם פירוש מתומצת. כן הוציא תהילים עם פירוש ויחל משה-ברוך ישראל מסבו המגיד מקוז'ניץ. חתנו הוא רבי מאיר אלעזר מספינקא בורו פארק.
  • רבי יהושע חתנו של רבי נפתלי מבאבוב, אב"ד קהל באבוב.
  • רבי יעקב ישראל וישורון מכהן כאדמו"ר מבריזדוביץ. חתן רבי צבי הירש מסטריזוב.
  • רבי חיים יצחק רובין, אב"ד קולומייה. חתן רבי נפתלי הלברשטאם מגריבוב.
• מירל גאלע אשת רבי שבתי מייזליש (-י"ט בחשוון ?) אב"ד סארוואש בנו של רבי חיים מסארוואש.
  • רבי יעקב ישראל וישורון, חתנו של רבי שלמה מבאבוב, רב קהילת באבוב בבת ים.

קישורים חיצוניים

• אתר חסידות סאסרגן -רבי מרדכי דוד רובין.
• רבי יעקב ישראל וישורון רובין בקובץ המאור. בסוף המאמר, תולדות צאצאיו. אתר היברובוקס.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36666787חסידות גלגוב