חירוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חירוב
Хирів
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז לבובמחוז לבוב לבוב
ראיון סטארוסמבירסק
ראש העיר איוואן גולובץ
תאריך ייסוד 1374
שטח 3.43 קמ"ר
גובה 338 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 4,106 (2011)
 ‑ צפיפות 1,197 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 49°32′08″N 22°51′16″E / 49.535556°N 22.854444°E / 49.535556; 22.854444
אזור זמן UTC +2
http://www.city-adm.lviv.ua

חירובאוקראינית: Хирів, בפולנית: Chyrów) היא עיירה במערב אוקראינה, במחוז לבוב. בשנת 2013 אוכלוסייתה מנתה 4,088 תושבים. במובן רחב האזור הגאוגרפי מסביב קרוי פרדקרפטייה, או סובקרפטיה או ציסקרפטיה. העיירה נחצית על ידי הנחל סטריביגור. יש בה נקודת בקורת גבולות על יד הגבול עם פולין - תחנת חירוב-קרוסצנקו.

גאוגרפיה

חירוב שוכנת 12 קילומטר מהגבול עם פולין, 16 קילומטר מבירת הנפה - סטארי סמביר, ו-89 קילומטר דרומית-מערבית מלבוב. היא צומת של מסילות רכבת.

שם היישוב

בתקופת רוס של קייב כשהאזור השתייך לנסיכות פרמיסל, שם העיירה הייתה "חוריב". לפי אחת האגדות שם זה בא משם הנסיך חוריב, ממייסדי קייב האגדיים. לפי המסורת את קייב ייסדו שלושה אחים:קי, שצ'ק וחוריב ולהם גם אחות בשם ליביד. אחרי הקמת העיר, האח הבכור, קי, שלפי שמו נקראה קייב, נשאר שם, בעוד שצ'ק וחוריב נסעו לחפש את מזלם בקרפטים. לאמיתו של דבר הסבר השם פשוט יותר. העיירה שוכנת באזור עשיר ביערות אורנים ושמה בא מהמילה הצ'ובאשית "חיר" (хыр) שמשמעותה - "אורן היערות" (Pinus silvestris). בימינו הצ'ובאשים חיים רחוק מחירוב, אך אבותיהם חיו פעם במערב אוקראינה, בה השאירו טופונימים רבים (כמו ורין, גאווארצ'ינה, ז'וקוטין, קימיר, קוקזיב, קוטקיר, יאקטוריב וכו').

היסטוריה

המקום היה ככל הנראה מיושב מימים קדומים. בשנת 1871 בעת בניית תחנת הרכבת נמצאו באתר מטבעות רומיים מן המאה ה-4 לפנה"ס.

חירוב מוזכרת לראשונה בכרוניקות בשנת 1374. בזמנו השתייכה למשפחת אצילים פולנים בשם הרבורט והייתה למשך 400 שנה חלק מהוויבודות הפולנית של רוטניה, הפלטינט של רוטניה או חבל פשמישל.

בשנת 1528 זכתה בזכויות כעיר בזכות עצמה לפי חוקי מגדבורג. כעבור שלוש שנים אנדז'יי טארלו הקים בה כנסייה רומית-קתולית. היא הייתה במקור מעץ ונשרפה במחצית השנייה של שנות ה-1640, ככל הנראה בימי מלחמת הצפון הגדולה. העיירה עברה לבעלות המשפחות אוסולינסקי ומנישק. בשנת 1710 נבנתה הכנסייה מחדש מאבן ונקראה על שם לברנטי הקדוש. בשנת 1740 נפתח בעיירה גם בית כנסת.

בעקבות החלוקה הראשונה של פולין בשנת 1772 היא סופחה כחלק מחבל גליציה לאימפריה ההבסבורגית כחלק מאוסטריה. האזור נכלל לתוך המחוז (רוזנות) סטארוסמבורסקי שבממלכת גליציה ולודומריה שהשתייך לכתר ההבסבורגי. במאה ה-19 הוקם גם בית הכנסת השני. החל משנת 1867 הייתה חלק מאוסטריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1867 שוקמה כנסייה מקומית. בשנת 1872נפתחה ביישוב תחנת רכבת שדרכה עברה מסילת הברזל שחיברה את לבוב עם בודפשט. החל משנות ה-1880 עד שנת 1939 פעלה בחירוב מכללה ישועית מפורסמת בכל פולין שברשותה ספרייה בעלת ערך רב. בשנים 1896-1886 עמד בראשה הכומר והמיסיונר הפולני יואן בייזים (1912-1850), שהוכרז למבורך של הכנסייה הקתולית בשנת 2002. עם בוגריה נמנו הכלכלן והפוליטיקאי הפולני אאוגניוש קוויאטקובסקי, הגאוגרף הפולני מייצ'יסלב אורלוביץ', הצייר הפולני אדם סטיקה. בשנת 1913 הגיעה אוכלוסיית העיירה ל 3,400 תושבים, מתוכם מעל 2000 היו יהודים וכ-1000 היו פולנים.

בשלהי שנת 1918 והתחילת שנת 1919 התקיים באזור חירוב קרב קשה בין צבא פולין וכוחות אוקראינים. (ראה מלחמת פולין-אוקראינה). במלחמה ניצחה פולין ועד 1939 חירוב הפכה לחלק ממנה. לפי המפקד משנת 1921 חיו היישוב 2,654 תושבים. בין מלחמות העולם חירוב הייתה חלק ממחוז סמבור בתוך הוייבודות לבוב.

בחודש ספטמבר 1939 בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב, העיירה נכבשה על ידי ברית המועצות וסופחה לאוקראינה הסובייטית, חלק מברית המועצות. בקיץ 1941 פלשו אליה כוחות גרמניה הנאצית. בספרייה הסגורה שבמכללה לשעבר הועסק ככל הנראה בקיטלוג הספרים הסופר היהודי-פולני ברונו שולץ. בתום מלחמת העולם השנייה חזרה חירוב להשתייך לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית במסגרת ברית המועצות. המכללה הישועית נהפכה לקסרקטין. יחד עם טירת הרבורט על ההר טרנבסקי היא הפכה לאחת מאטרקציות האזור.

הכנסייה הקתולית העתיקה עבר שיפוץ בשנת 2006

המכללה הישועית בחירוב, צילום ארכיון

דמוגרפיה

אוכלוסיית היישוב:
  • 2574 תושבים (1890)
  • 2654 תושבים (1921)
  • 3500 תושבים (1970)
  • 5100 תושבים (1998)
  • 4595 תושבים (2001)

חירוב בספרות

בימי מלחמת העולם הראשונה ביקר בעיירה הסופר הצ'כי ירוסלב האשק ורשמי הביקור משתקפים בספרו "החייל האמיץ שווייק". בימינו עוברת דרך העיירה מסלול תיירות הנקרא "דרכי החייל האמיץ שווייק".

מסלול החייל האמיץ שווייק

יעדי עניין ותיירות

  • השוק
  • בית העירייה
  • הכנסייה הרומית-קתולית הישנה - הוקמה ב-1531 ונשרפה בשנים הראשונות של המאה ה-18
  • הכנסייה הקתולית לאורנטיוס ה"קדוש" (בפולנית - וובז'ינץ)
  • כנסיית הלידה של הבתולה מרים - נמצאת בשימוש של מאמיני הפולחן היווני-קתולי והנוצרי אורתודוקסי גם יחד
  • שרידי טירת חרבורט
  • בית הכנסת הישן
  • בית הכנסת החדש
  • בית העלמין היהודי
  • בית הקברות שליד הקפלה
  • המחלקה למדע ולחינוך של הישועים (המכללה הישועית לשעבר)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חירוב בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26358143חירוב