רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר משינאווא
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם
ציור מיקרוגרפיה של רבי יחזקאל שרגא, שצויר ככל הנראה בעת ביקורו בירושלים ב-1869
ציור מיקרוגרפיה של רבי יחזקאל שרגא, שצויר ככל הנראה בעת ביקורו בירושלים ב-1869
לידה 1815
כ' בשבט ה'תקע"ה
טרנוגרוד, פולין הקונגרסאית Military ensign of Vistula Flotilla of Congress Poland.svg
פטירה ו' בטבת ה'תרנ"ט (בגיל 83 בערך)
גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
חיבוריו דברי יחזקאל
בת זוג טאבע ליפשיץ, דבורה זילברשטיין, בריינדיל אייכנשטיין, חנה רחל רמר"ז, שיינדיל גבירצמן
אב רבי חיים הלברשטאם מצאנז
צאצאים #ילדיו
חותנים רבי אריה לייביש ליפשיץ, רבי מרדכי זילברשטיין, רבי יהודה צבי אייכנשטיין, רבי צבי הירש רמר"ז, רבי אברהם גבירצמן
אדמו"ר משינאווא ה־הראשון
קבר רבי יחזקאל שרגא משינאווא

רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. אדמו"ר, רב, מגדולי גליציה בדורו ומייסד שושלת שינאווא. מכונה הדברי יחזקאל על שם ספרו.

תולדותיו

רבי יחזקאל שרגא נולד בטרנוגרוד, בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי אריה לייב ליפשיץ בעל ספר 'אריה דבי עילאי'[1], ועבר לגור ליד חותן חמיו, רבי משה טייטלבוים בעל ה'ישמח משה' בעיירה אויהל בהונגריה. כיהן כרב ברודניק ובה'תר"ח, לאחר פטירת חמיו השלישי רבי יהודה צבי מרוזלא, מונה לרב ברוזדול. לאחר מכן שימש כרב בשינאווא משנת תרט"ז, אחר כך בסטרופקוב ובצאנז לאחר פטירת אביו (למשך תקופה קצרה עד שאחיו רבי אהרן מקרייז נתמנה לרב העיר). לאחר מכן חזר לשינאווא וכיהן בה באדמו"רות.

כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים, ונישא עוד שלוש פעמים. בסך הכול נולדו לו תשעה ילדים.

בשנת תרכ"ט ביקר בארץ ישראל ושהה בצפת ובירושלים. בצפת יסד בשליחות אביו בית כנסת ומקוה שקיים עד היום, וידוע כבית המדרש צאנז ה'צאנזער קלויז'. בתרל"א חזר לגליציה[2].

רבי יחזקאל הוציא לאור את הספרים "אור החמה" (פירוש לזוהר המהווה חלק שני מספר "קריית ארבע" של רבי אברהם אזולאי) בשנת תרנ"ז, ו"זהרי חמה" (ספר של רבי אברהם אזולאי המהווה קיצור של פירוש הזוהר של רבי אברהם גאלאנטי) בשנת תרמ"א.

נפטר בו' בטבת תרנ"ט.

דברי תורתו נאספו בספר "דברי יחזקאל" על ידי תלמידו רבי עקיבא הכהן ליבער מיאשניצא. הספר יצא לראשונה בשנת תרס"א. בספר יש תורות על התורה, חגים, תהלים, משלי, שיר השירים, תפילות, שבת, מסכת אבות, אגדות, אמירת תורה, מדרש רבה, וכן הערות שכתב על המשניות, גמרא, שו"ע, וספר 'בנאות דשא'. בסוף מצורפות מספר טיוטות של תשובות בהלכה ששלח (הטיוטות נשמרו אצלו מכיוון שהיו בהן טעויות[3]). רבי יחזקאל לא אמר תורה בקביעות שכן הוא לא אמר תורה אלא אם כן "שקל במאזני צדק ובהתבודדות מחשבתו הקדושה ובדבקות רב ועצום, ונודע אשר לא הגיד כי אם את אשר נשלח לו מן השמים בלתי לה' לבדו", כדברי בניו בהקדמתם לספר. הספר כמו מחברו נערץ ונקדש בעיני הצדיקים עד כדי שמובא בספר קדושת אהרן

" שמעתי מהגאון הצדיק רבי חיים מאיר שפירא מנרול [ששמע] מפי מרן האדמו"ר הקדוש מוהר"ר אהרן מבעלזא זצוק"ל, [וזה לשון קודשו] יעדיס ווארט פין ספר "דברי יחזקאל" [מהגה"ק משינאווא] איז מלא רוח הקודש {כל מילה\אימרה בספר דברי יחזקאל מלאה ברוח הקודש}".

ילדיו

מאשתו הראשונה טאבע, בת רבי אריה לייביש ליפשיץ:

מאשתו השנייה דבורה בת גיסו הרב מרדכי זילברשטיין רבה של הולשיץ (חתן רבי אריה לייביש ליפשיץ):

מאשתו השלישית בריינדיל, בת רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מראזלא בנו של רבי משה מסאמבור וחתן דודו רבי צבי הירש אייכנשטיין ה"עטרת צבי" מזידיטשוב לא נולדו לו ילדים.

מאשתו הרביעית חנה רחל[4] בת הרב צבי הירש רמר"ז רב בלשנוב (אחיה של הרבנית מלכה רוקח):

מאשתו החמישית שיינדיל בת הרב אברהם גבירצמן מגורליץ, נכדו של רבי אלימלך מליז'נסק וסבו של רבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק; לא נולדו לו ילדים.

תלמידיו

רבי יחזקאל שרגא נחשב כגדול אדמו"רי גליציה בדורו[דרוש מקור], ונסעו אליו אף אדמו"רים ובני אדמו"רים. רבי צבי הירש שפירא (מחבר הספר "דרכי תשובה") כינה אותו: "הרבי של הרביים". בין תלמידיו היו:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מייסד חסידות וישניצא
  2. ^ על ביקורו זה ראו מרכבת יחזקאל, כולל חבת ירושלים, ברוקלין שבט תשע"ה.
  3. ^ הקדמת בני המחבר
  4. ^ אלמנת הרב סנדר רוקח בנו של הרב אלעזר בנו של השר שלום.



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0