רבי דוד שפירא (דינוב)
 | |||||
| קברם של רבי צבי אלימלך מדינוב ואשתו, בנם רבי דוד, ונכדם רבי ישעיה נפתלי הירץ מדינוב. | |||||
| לידה |
תקס"ד דינוב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ט באדר תרל"ד (בגיל 70 בערך) דינוב | ||||
| מקום קבורה | אוהל אדמור"י בית דינוב בעיירת דינוב שבפולין | ||||
| מקום פעילות | דינוב | ||||
| השתייכות | דינוב | ||||
| רבותיו | רבי ישראל מרוז'ין, רבי שלום מבעלז, רבי שמעון מירוסלב. | ||||
| חיבוריו | צמח דוד | ||||
| בת זוג | רחל מינא | ||||
| אב | רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב | ||||
| אם | הרבנית חנה מינדל | ||||
| צאצאים |
רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב רבי מאיר יהודה שפירא | ||||
| |||||
רבי דויד שפירא מדינוב (כונה גם: הצמח דוד ע"ש ספרו; תקס"ד[1] - י"ט באדר תרל"ד), בנו הצעיר של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. היה אדמו"ר חסידי, השני בשושלת חסידות דינוב.
ביוגרפיה
רבי דוד שפירא נולד בדינוב לרבי צבי אלימלך וחנה מינדל בתו של הרב שמואל מינדל מציטש. תאריך לידתו שנוי במחלוקת, כאשר יש המקדימים לתקס"ד ויש המאחרים לתקפ"ה[דרוש מקור]. בצעירותו ידע רוב חולי וסבל, כסגולה הוסיף לו אביו אות י' לשמו "דויד",[2] אביו רבי צבי אלימלך העיד על בנו שהוא נשמה דאצילות, המורה על נשמה מהעולם העליון ביותר. טרם גיל בר מצווה נשא את רחל מינא, בתו של הגביר ישעיה נפתלי הירץ. היה תלמידם של רבי ישראל מרוז'ין, רבי שלום מבעלז ורבי שמעון מירוסלב.
רבו רבי שלום מבעלזא כיבדו מאד, והיה עורך סעודה לכבודו כשהיה מגיע אליו, ולשאלת הרבנית למה הוא לא עושה כך גם לשאר האדמו"רים המגיעים אליו, ענה לה: "אדמו"רים יש הרבה, אבל יראי שמים יש מעט".
לאחר פטירת אביו בי"ח בטבת ה'תר"א עברה ההנהגה לידו, בשנים אלו פרחה חסידות דינוב למאות ואלפים. אדמו"רים רבים העריצוהו בהם רבי חיים מצאנז שאף שלח אליו את בנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, שיהיה לתלמידו, דרך תפילתו הייתה בשקט וללא תנועות, לעומת אביו שהתפלל בקול רעש, דרכו הייתה לענות לבאים אליו בדרך מליצה, תשובות אלו היו מעוררות תמיהה בקרב השומעים, ורק בחלוף הזמן היו עומדים על תוכן תשובותיו. הוא נודע כבעל מופת בדרגת צדיק גוזר וה' מקיים. היה עורך את שולחנו מדי יום ביומו והיה אומר בהם דברי תורה לרוב, אחד מחסידיו היה כותב את דברי תורתו שהיה אומר כל יום, ומילא בהם ארון ספרים שלם, אך הם נשרפו, ולאחר פטירתו ליקטו מעט מדברי תורתו מה שנשאר בזכרון חסידיו.
נפטר בדינוב בי"ט באדר תרל"ד ושם נטמן. ספרו צמח דוד על התורה ומועדים, נדפס על ידי נכדו רבי מנחם מנדל רוקח מדינוב. הספר נדפס בפרמישלא תרל"ט, מונקאטש תרס"ח, ניו יורק תשי"ג.
תלמידיו
- רבי אלעזר מרישא.
- רבי משולם פייש סג"ל-לאווי האדמו"ר הראשון מטאהש.
- רבי יחזקאל שרגא משינאווא.
צאצאיו
- רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא (תקצ"ח - ד' בסיוון תרמ"ה), חתן דודו רבי אלעזר מלנצהוט. מילא מקום אביו בדינוב.
- רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב אבי חסידות בלאז'וב.
- רבי מאיר יהודה שפירא מבוקווסק.
- חתנו רבי יהודה רוקח מדינוב (בן רבי אלעזר רוקח בנו של רבי שלום מבעלז), כיהן כאדמו"ר בדינוב, לאחר פטירת גיסו רבי ישעיה נפתלי הירץ.
- בנו רבי מנחם מנדל רוקח מדינוב
- חתנו רבי טוביה ממיידאן,
- חתנו רבי מנחם מנדל מרופשיץ
- חתנו רבי אלטר משה חיים בן רבי יעקב יוסף מגלגוב.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, מוסד הרב קוק, ירושלים, כרך א', תשמ"ו עמ' תפו-תפז
הערות שוליים
