חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן
 | |
| האוהל על הציון של רבי אליעזר זאב ובנו רבי יוסף אהרן | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | רבי אליעזר זאב |
| תאריך ייסוד | תחילת המאה ה-19 |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז | בני ברק |
חסידות בוטשעטש -בוטושאן היא חסידות רומנית שנוסדה בתחילת המאה ה-19. ראש השושלת היה רבי אליעזר זאב מבוטשעטש (בוטשעטש בכתיב היידי). אדמו"רי השושלת כיהנו בהרצה שבגליציה, בבוצ'צ'אה, בוטושאן ודורוחוי שברומניה. כיום מרכזה של החסידות הוא בבני ברק.
תולדות החסידות
הדור הראשון
רבי אליעזר זאב מבוטשעטש
רבי אליעזר זאב (תק"ס 1799 -תרי"ב 1851) נולד לרבי חיים רבין. רבו בתורת החסידות היה רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל ה"אהבת שלום", שהכתירו להנהיג עוד בחייו. כן הסתופף בצילם של רבי חיים מקוסוב ורבי אורי, ה"שרף מסטרליסק", שם חבר לרבי שלום מבעלז. רבו בתורת הנגלה היה רבי אברהם דוד מבוטשאטש בעל ה"אשל אברהם". כיהן ברבנות הרצה ובהמשך התגורר וכיהן כאדמו"ר בבוצ'צ'אה (Bucecea) שבמחוז בוטושאן שבבוקובינה (אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום רומניה). זכה להערכה רבה ממחותנו רבי ישראל מרוז'ין ורבי מאיר מפרמישלאן. כשהגיע לחצרו של רבי ישראל מרוז'ין, הפציר בו לקבל פתקאות מהחסידים, תופעה שהייתה נדירה ביותר. התפרסם במופתיו. נפטר בג' בטבת תרי"ב ונטמן בעיירה בוצ'צ'אה. אוהל הוקם על קברו. מעט מדברי תורתו הובאו בספרו של בנו "יד יוסף" על התורה ומועדים. חתנו היה רבי יחיאל מיכל מדורוחוי, נכדו של רבי חיים מצ'רנוביץ'[1].
הדור השני
רבי יוסף אהרן מבוטשעטש
רבי יוסף אהרן נולד בשנת תקצ"ה בעיירה בוטשעטש לאביו רבי אליעזר זאב ולאימו מרת סימא רויזא, בגיל חמש עשרה בשנת תר"י נישא לפערל בתו של רבי לוי יצחק פרנקל אב"ד בוקרשט. חותנו היה מיוחס לבעל שם טוב, רבי חיים מצ'רנוביץ ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב[2]. בשנת תרי"ב בה הסתלק אביו, החל לכהן בבוטשעטש והוא בן שבע עשרה שנה בלבד. נפטר בא' בסיוון תרע"ג כזקן רבני רומניה. נקבר לצד אביו רבי אליעזר זאב. שיכל את בנו רבי משולם זלמן, רבה של קרלסבד, וגידל את חמשת נכדיו היתומים.
הדור השלישי
רבי אליעזר זאב מרילוס
בנו של רבי יוסף אהרן, מילא את מקום אביו רבי יוסף אהרן ברבנות העיר בבוטשעטש-בוטושאן והיה מתלמידיו של רבי חיים מצאנז. נולד בשנת תרי"ג, היה חתנו של רבי יעקב מרדכי ליברמן, רבה של טופרוב. התגורר 12 שנים בבית סב רעייתו רבי יצחק מארילוס שהיה רבה של ראפשיטץ ומהערכתו אליו שינה את שם משפחתו למארילוס. כיהן כרבה של העיר פשצלוב עד לשנת תרע"ג בה נקרה למלא את מקום אביו בבוטשעטש-בוטושאן. נפטר בכ"ה בטבת תש"ו ונטמן באוהל אביו וזקינו בבוטשעטש.
רבי חיים רבינזון
בנו של רבי יוסף אהרן מילא את מקומו בדורוחוי. היה מפורסם בדורו. נפטר בה' באדר.
הדור הרביעי
רבי יהודה אריה לייביש פרנקל מבוטושאן
רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטושאן (תרמ"ה - ב' סיוון תרע"ז, 1885 - 23.5.1917) היה בנו של רבי משולם זלמן. גדל על ברכי זקינו רבי יוסף אהרן בעיר בוטשעטש לאחר שהתייתם מאביו. בשנת תרס"ז (1906) החל לכהן ברבנות העיר בוטושאן. בשנת תרע"ג, לאחר פטירת זקינו רבי יוסף אהרן, הוכתר רבי יהודה אריה לייבוש כאדמו"ר, והנהיג את החסידים שהיו פזורים ברחבי רומניה. רבי חיים זנוויל אברהמוביץ מריבניץ, שהתגורר בבוטושאן, הסתופף בצלו בתקופת נעוריו. ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי, ובימי מלחמת העולם הראשונה היו חיילים ופליטים יהודיים מוצאים בביתו קורת גג. נפטר בב' בסיוון תרע"ז. נטמן בבוטושאן, וחסידיו הקימו אוהל על קברו. חלק מדברי תורתו נדפסו בספר 'ליקוטי מהרי"ל' שהודפס יחד עם הספר 'יד יוסף' של זקינו רבי יוסף אהרן.
אחיו:
- רבי חנוך הניך פרנקל. כיהן כאדמו"ר בדורוחוי. נישא לבתו של מיכאל אורן דילר מבלאז'וב. התגורר מספר שנים ליד חמיו עד שעבר לריישא. בשנת תרצ"ו עבר לדורוחוי לכהן באדמו"רות. לאחר מלחמת העולם השנייה אירח פליטים רבים. בשנת תשכ"ב עלה לישראל והתגורר אצל בנו הרב משולם זלמן[3] בחיפה, והקים בית מדרש בעיר. נפטר בי"ט בסיוון תשכ"ד. בתו של רבי חנוך הניך, סימה, נישאה לרב פנחס וסרמן, שכיהן כרבה של דורוחוי במשך כחמישים שנה, ובשנת תשמ"ט עלה לישראל (בנם, הרב יהודה וסרמן, היה מכונה האדמו"ר מדורוחוי. התגורר בנתניה ועסק בשירת קרליבך).
- רבי לוי פרנקל. בצעירותו נשלח על ידי זקינו רבי יוסף אהרן ללמוד תורה בעיר ברודי יחד עם אחיו רבי יהודה אריה לייבוש. היה גדול בתורה, אך סירב בתוקף להתעטר ברבנות, והעדיף להתפרנס ממסחר לצד התמדתו בלימוד התורה. בשנות מלחמת העולם השנייה הוגלה מרומניה, כשהסתיימה המלחמה חזר לרומניה והתגורר בבוקרשט. נפטר בשנת תש"ו ונקבר בבית הקברות בבוקרשט.
החסידות לאחר השואה
רבי מרדכי פרנקל, בנו של האדמו"ר רבי יהודה אריה לייביש מבוטושאן, התייתם בגיל שנתיים. בצעירותו למד בישיבת ויזניץ בראשות רבי אליעזר הגר מויזניץ בעל ה"דמשק אליעזר". נשא את מרים יהודית, בתו של האדמו"ר רבי יעקב משאץ שהיה חתן רבי סיני מזמיגראד.
לאחר נישואיו החל לכהן באדמו"רות בעיר בוטושאן ברומניה. נהג לנסוע לחזק יהודים לבל יתרפו משמירת הדת.
בשנת תש"כ עלה לישראל והקים את חצרו בחיפה. כן כיהן כרב השכונות כרמל הצרפתי ורמת שאול. נפטר בשנת תשמ"ד (1984).
בניו של רבי מרדכי:
- הרב יעקב, חתן רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר מכהן בבני ברק. נולד בכ"ח באלול תשט"ו (15 בספטמבר 1955). למד בישיבת טשיבין שם למד בחברותא שנים ארוכות עם רבי אברהם גניחובסקי, מראשי הישיבה[דרוש מקור]. לאחר חתונתו שימש כראש כולל בחצרו של אביו בחיפה. לאחר פטירת אביו הקים את בית מדרשו בבני ברק.
- רבי חיים חנוך הניך, חתן רבי פנחס דוד הורביץ מבוסטון-חוסט, מכהן בארצות הברית, וחצרו נקראת "בוטושאן - בורו פארק".
- בנים נוספים הם הרב סיני מאיר, רבה של יבנאל; משה אהרן, חתנו של הרב שמחה בונים ורנר[4], אריה, פרסומאי חרדי. חתנו הוא הרב מוטקה בלוי.
קישורים חיצוניים
- ממז'בוז לארץ ישראל • וידאו ותמונות, בחדרי חרדים.
ק-ל מלא רחמים - האדמו"ר מבוטושאן ממשיך ישועות ב'אוהל', סרטון באתר יוטיוב- האתר הרשמי של ר' יהודה וסרמן • וידאו תמונות שירים וסיפורים מר' שלמה קרליבך .
- הספר "יד יוסף" על התורה והמועדים.
הערות שוליים
- ^ על צאצאיו נמנים משפחת רוזנבוים, אדמו"רי בית קרעטשניף ונדבורנה.
- ^ יחוסו לרבי לוי יצחק מצד אביו. חותנו רבי יעקב יוסף טירר, היה בנו של רבי חיים וחתנו של רבי יצחק מקאליס, בנו של הדגל מחנה אפרים.
- ^ בתו של משולם זלמן, בלומה, נישאה לעיתונאי יצחק נחשוני.
- ^ ראש ישיבת אור תורה, בנו של רבי אשר זאב אב"ד טבריה.
34078223חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן