רבי ברוך שלום הלוי אשלג
 | |||
| לידה |
22 בינואר 1907 ז' בשבט ה'תרס"ז ורשה שבפולין הקונגרסאית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1991 (בגיל 84) ה' בתשרי ה'תשנ"ב בני ברק, ישראל | ||
| מקום מגורים | בני ברק | ||
| אב | הרב יהודה לייב הלוי אשלג | ||
| צאצאים | הרב שמואל אשלג והרב יחזקאל אברהם אשלג | ||
| |||
הרב ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז, 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם", "ברכת שלום" ו"אגרות הרב"ש".
חייו
רבי ברוך שלום הלוי אשלג נולד בוורשה שבפולין הקונגרסאית ב-22 בינואר 1907. בגיל תשע החל ללמוד אצל אביו והצטרף אליו בנסיעות לרבי מפוריסוב ולרבי מבעלז. בגיל שלוש עשרה (1921) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והמשיך את לימודיו בישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד בירושלים. בגיל שבע עשרה הוסמך לרבנות.
הוא ליווה את אביו בנסיעות ומילא שליחויות עבורו. כאשר היה אביו חולה העביר שיעורים במקומו. בעקבות מחלוקות שפרצו על זכויות הפצת ספר הזוהר עם פירוש "הסולם" של אביו, עזב הרב אשלג את הארץ לתקופה של שלוש שנים שבהן שהה בעיקר בבריטניה. מסר שיעורים רבים בקבלה ובעבודת ה' בישיבתו של הרב דסלר[1], ובעוד מקומות בגייטסהד. אף על פי שלימד קבלה, השתדל כמו אביו ששמו לא יפורסם בתור מקובל. אשתו, הרבנית פייגה, מעידה כי אפילו שכניהם לא ידעו שהוא מלמד את תורת הנסתר[2].
מסוף שנות השישים והוא החל ללמד קבלה בחוגים נרחבים יותר. הוא נהג להגיע לכל מקום שבו הייתה דרישה ללמוד קבלה. בין היתר נסע דרך קבע ללמד בחברון, טבריה וירושלים.
בשנת 1976 הרחיב הרב אשלג את בית מדרשו. החדר בביתו הצנוע בבני ברק, הפך לבית כנסת רחב ידיים אשר נבנה ברחוב חזון איש בבני ברק. הוא עצמו עבר להתגורר בקומה השנייה של הבניין. מדי פעם נהג לנסוע לטבריה להתבודדות.
בשנת 1983 הצטרפו כארבעים תלמידים חדשים. כדי לזרז את השתלבותם בקבוצה החל לכתוב מאמרים, המתארים את דרך ההתפתחות הרוחנית הרצויה לדעתו. משנת 1984 נהג לכתוב מאמר מדי שבוע ולפרסמו בין תלמידיו. ברבות הימים אספו תלמידיו את כל אותם מאמרים שכתב ואגדו אותם לסדרת ספרים בשם "שלבי הסולם". בין היתר שמעו בסוף ימיו את שיעוריו אמן הזכוכית ג'רמי לנגפורד, האלוף והיועץ המשפטי לממשלה (לימים) אביחי מנדלבליט, והזמר דני גולן ("צמד דרום").
בכ"ט בסיון ה'תש"ן 22 ביוני 1990, נפטרה אשתו. בחנוכה ה'תשנ"א, כשנה לפני מותו, נישא בשנית, למרות התנגדויות רבות, לפייגה לונץ והוא בן 84, באומרו: "עניין החתונה אצלי אין בו דבר מלבד רוחניות, ולפיכך לא אנוח ולא אשקוט עד שאמלאו"[3].
נפטר בערב שבת תשובה, ה' בתשרי ה'תשנ"ב (1992), ונקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו היישוב ברוכין בשומרון.
ספריו
הרב ברוך שלום התנגד בחייו נחרצות לכך שידפיסו פרשנות שלו על כתבי אביו, בהסתמכו על דברי אביו "שכל מעיין בינוני יכול להבין דברי" (הקדמת תלמוד עשר ספירות) וכן מתוך חשש שהעניינים יגיעו לאנשים לא הגונים שישתמשו בחכמת הקבלה כדי להרוויח ממון[דרוש מקור]. תלמידיו הוציאו מתורתו לאחר פטירתו, באמרם שאין מדובר בפרשנות על כתבי אביו אלא בהפצת חכמת הקבלה בשפה פשוטה בקרב העם.
- ספרי 'ברכת שלום' – כולל את הספרים: ברכת שלום שמעתי, בו נדפסו מאמרים בעבודת ה' ששמע מאביו ורשם לעצמו במחברת. ברכת שלום מכתבים, בו נקבצו המכתבים ששלח לתלמידיו עם תשובות לשאלות והדרכות בעבודת ה'. ברכת שלום על התורה, ספר בו נאספו כתבי יד ורשימות שרשם לעצמו, בביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ע"פ דרך אביו בעל הסולם בעבודת ה'. הספר מסודר לפי פרשיות התורה.
- דרגות הסולם – ספר בן שני כרכים המורכב בעיקרו מרשימות שכתב כהכנה למאמרים או כתשובות לתלמידיו.
- שלבי הסולם – חיבור בן חמישה כרכים המאגד בתוכו את כל מאמרי הרב"ש אשר נכתבו בין השנים 1984–1991. בחיבור זה פורס הרב ברוך בצורה מקיפה את יסודות משנתו, החל מעבודת האדם בקבוצה, המהווה את עיקרון היסוד במשנתו, וכלה בפירוש קבלי על התורה כאלגוריה לדרכו הרוחנית של האדם.
משנתו החברתית
הרב אשלג כתב בהקדמות לספריו שהוא ממשיך בשלשלת הקבלה, אבל מגלה ממנה טפח שעד אליו הוסתר. כאביו, הוא פותח את ספרו בעניין קיום המצוות בציטוט מפסוק פרשת קדושים "ואהבת לרעך כמוך" ובדברי רבי עקיבא על פסוק זה (בבראשית רבה) "... זה - כלל גדול בתורה!". הרב אשלג מרחיב את הדיבור על משמעות קיום המצוות כולן ולימוד התורה כפירוט לכלל זה. על פי דברים אלו, ומתוך ניתוח מצוות רבות שנצטווינו, סבר הרב אשלג שקיום העולם - אשר "נברא כדי לקיים תורה ומצוות" הוא למעשה לצורך אהבת ה', אבל את אהבת ה' אפשר להשיג רק על ידי אהבה אמיתית לבני אדם, וזאת על ידי ביטול העצמיות, וטפלות אל הכלל[4], וזאת בייחוד למי שמזיק לו.
מכיוון שהאדם בעולמנו מושפע ללא הרף מהסביבה שבה הוא נמצא, ומהערכים של החברה שבה הוא נתון, וחופש הבחירה שלו אליבא דאשלג, מצומצם ביותר, כמעט רק לבחור בסביבה שתשפיע עליו את הערכים אותם הוא יקבל, חשיבות חברת האדם תופסת מקום מרכזי במשנתו. מכיוון שאין דרך ללמד תורה ומצוות ל"גוי" - כלומר לאדם השקוע באהבה עצמית, נותר לצדיק ללמד את אותם אנשים רק את ה"חכמה". הרב אשלג מסביר על פי דרך אביו, שהדרך היחידה שבה ניתן לקיים במלואה את מצוות ואהבת לרעך כמוך, כלומר, דאגה לקיום הזולת יותר מאשר הטיפול החיוני בעצמו, היא רק במצב שעם ישראל כולו נתון באהבה זו האחד לשני, דרך קיום המצוות מתוך ראיה זו של מרכזיות "ואהבת לרעך כמוך". מתוך כך, ומכיוון שהדרך הרוחנית משולה לחבל דק מאד עליו פוסע האדם לאורך זמן רב, תוך שעליו להישמר מנטות לימין הקו או לשמאלו, חשיבותה של חברת האדם מקבלת משנה תוקף.
על כן, בדומה לאביו, השקיע הרב ברוך אשלג שנים רבות בניסוח עקרונות היסוד להבנייתה של חברה שיתופית השואפת להגיע לרוחניות, על פי פירושי הקבלה על דברי התורה שבכתב ושבעל פה, וכפי שהמקובלים לאורך כל הדורות הבינוה – להגיע לאהבת הזולת ובאמצעות כך ל"השוואת הצורה" כלומר איחוד עם הא-ל[5].
גישה נכונה ללימוד
הרב ברוך אשלג סבר כי קיימים שני מרכיבים בעלי חשיבות מכרעת בדרכו הרוחנית של האדם. ראשית, הסביבה שתקדם אותו לעבר "השוואת הצורה" לבוראו. ולאחר מכן, על האדם לדעת כיצד לגשת נכון ללימוד הקבלה.
עיקר הדגש במשנתו של הרב"ש אינו מושם על הבנתו של החומר הנלמד, אלא על רצונו של האדם. ברגע שבו האדם מגיע למידה שלמה של רצון להגיע לרוחניות, זו נפתחת בפניו והוא מגלה את העולמות עליונים שמתאר מחברו של הספר.
בספרו שמעתי מתאר הרב"ש את שלושת התנאים להגיע ל"תפילה" אמיתית, קרי לרצון שלם להגיע לרוחניות.
יש ג' תנאים בתפילה: א) להאמין שהוא [האל] יכול להושיע לו... ב) שכבר אין לו שום עצה, שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות כבר עשה, ולא העלתה רפואה למכתו. ג) שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו, שעניין תפילה הוא ע-אבודה שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה...
— שמעתי, מאמר רט', עמ' קצג'-קצד'
המשמעות הרוחנית של החגים
פעמים רבות ניתן למצוא במאמריו של הרב"ש הסברים מפורטים וחדשניים על משמעותם הרוחנית של חגי ישראל. ניתן לומר כי הרב"ש הסביר שהחגים מתארים את תהליך התפתחותו הרוחנית של כל אדם ואדם.
תלמידיו
לאחר פטירתו של הרב ברוך אשלג המשיכו אחדים מתלמידיו ללמד קבלה לפי שיטתו:
- הרב שמואל אשלג - בנו. אדמו"ר בבני ברק. נפטר בכ"ח חשוון תשנ"ז.
- הרב יעקב גרנירר - חתנו. אדמו"ר בבית מדרשו של חותנו בבני ברק.
- הרב אברהם ברנדווין - האדמו"ר מסטרטין בעיר העתיקה בירושלים, בן הרב יהודה צבי ברנדויין
- הרב שלום ספרין - האדמו"ר מקומרנא בירושלים
- הרב מרדכי שיינברגר - מנהיג קהילת אור הגנוז שליד מירון
- הרב אהרן בריזל - האדמו"ר מדזשירקא
- הרב אלימלך שפירא - ראש ישיבת 'ארץ הצבי' והמכינה הקדם צבאית 'חוסן' בפדואל (נרצח ב-2002 בפיגוע ליד פדואל בעת שעשה דרכו לפנות בוקר לשיעור בבית מדרשו של הרב אשלג)
- הרב מאיר כ"ץ - ראש ישיבת 'ארץ הצבי' והמכינה הקדם צבאית 'חוסן' בפדואל
- הרב אברהם מרדכי גוטליב - ראש בית מדרש ברכת שלום
- ד"ר מיכאל לייטמן העומד בראש קהילת "בני ברוך". מפיץ 'קבלה לעם', בעיקר בקרב קהל שאינו דתי ואף לקהל שאינו יהודי. ללייטמן אוהדים רבים ומתנגדים.
- הרב אדם סיני - ראש בית מדרש "הסולם" ברמת גן. טוען להמשך דרכו של הרב ברוך אשלג אך יש החולקים על דרכו[6].
- הרב מנחם אריה קניגסהפר
- אביחי מנדלבליט - היועץ המשפטי לממשלה לשעבר.
קישורים לכתביו
- ספר המאמרים של הרב"ש: כרך ראשון, כרך שני, כרך שלישי, כרך רביעי, כרך חמישי, כרך שישי, כרך שביעי
- ספר ברכת שלום שמעתי.
- ספר דרגות הסולם.
- ספר שלבי הסולם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר: על 'ממשיכי' הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד", בתוך: קבלה ט"ז, תשס"ז, עמ' 151 - 258
- פייגה אשלג, תפילתו של מקובל - מחיי הרב ברוך שלום אשלג, בני ברק, תשס"ו
- הרב אברהם מרדכי גוטליב, הסולם - פרקי חייהם ומשנתם של רבותינו הקדושים האדמו"רים לבית אשלג ותלמידיהם, ירושלים, ה'תשנ"ז
- הרב ברוך הורביץ, אותיות דליבא, שיחות ומאמרים בעבודת ה' על דרך האמת שנאמרו בין השנים 1960-1984, נרשמו ונערכו על ידי תלמידו, שני כרכים, בני ברק ה'תשע"ב[7]
קישורים חיצוניים
- ספרי הרב"ש והקלטות שיעורים שלו, באתר קבלה מהמקור
- המוהיקני האחרון: רב"ש - הרב ברוך שלום הלוי אשלג (1991-1907)
הערות שוליים
- ^ ראה למשל בספר ברכת שלום מכתבים (מכתבים יא, יא/ב), שיחה שמסר לתלמידי הרב דסלר.
- ^ פייגה אשלג, תפילתו של מקובל - מחיי הרב ברוך שלום אשלג, עמ' 8.
- ^ מהביוגרפיה של הרב ברוך אשלג באתר של תנועת "בני ברוך".
- ^ מאמר ראשון בספרו דרגות הסולם
- ^ עי' מאמרים ואגרות הרש"ב - תשמ"ט, וכן דרגות הסולם (לדוגמה מאמר קכ"ט - המאור שבה ועוד רבים)
- ^ המרכז הישראלי לנפגעי כתות
- ^ אתר המוקדש לספר
24081829ברוך שלום הלוי אשלג