טמון
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טובאס |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 14,359[1] (2016) |
| אזור זמן | UTC +2 |
טַמּ֫וּן (בערבית: طمون) היא עיירה פלסטינית, הממוקמת בנפת טובאס, שבצפון הגדה המערבית, כ-13 ק"מ מצפון-מזרח לשכם וכ-5 ק"מ מדרום לעיירה טובאס. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית העיירה מנתה 14,359 תושבים בשנת 2016[1].
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות העיירה וסביבתה היו מיושבים החל מהתקופה הכלקוליתית. לאורך הרכס שלמרגלותיו ממוקמת העיירה, רכס טמון, נתגלו עדויות לפעילות אנושית במשך אלפי שנים, וניכר כי פסגות ההר שימשו כנקודות פולחן לבני עמים שונים. סמוך לפסגה שוכנת תלולית עגולה בקוטר של כ-25 מטרים, אשר בולטת לגובה של כעשרה מטרים מעל סביבותיה. הארכאולוג אדם זרטל, שחפר במקום, מצא בה ערימת אפר שנותרה משריפת קורבנות מהתקופה הכלקוליתית לפני כ-6,000 שנה. כן נמצאו לאורך הרכס גתות, מערות ובורות מים.
מצפון לכפר ממוקמת ח'רבת עינון, בה נמצאו ממצאים מתקופת הברזל בארץ ישראל.
ההיסטוריה המודרנית של טמון מתחילה במאה ה-15. העיירה הוקמה על ידי קבוצת בדואים מחצי האי ערב שמביקש למצוא מקום בטוח ונוח להתיישבות, וכך הגיעו לעמק טמון, שבו אדמות פוריות. לפי ההיסטוריון צבי מסיני, בהתבסס על מחקרים קודמים, מוצא חלק מתושבי האזור הוא משבט יהודי שהגיע מחצי האי ערב[2].
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע ככפר בסנג'ק שכם (מחוז שכם). תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, והכנסות מזדמנות מכוורות לגידול דבורים ועיזים[3]. בשנת 1882, בסקר ארץ ישראל המערבית תואר כ: "כפר גדול יחסית למרגלות ההר, עם קרקע פתוחה מצפון. שהכפר ניצב גבוה ממנה, עם מטעי זיתים מדרום"[4].
בתקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר למחוז שכם[5].
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בטמון הייתה אוכלוסייה של 1,345 נפש, כולם מוסלמים[6]. במפקד 1931 היו בכפר 366 בתים מאוכלסים (יחד עם עטוף), בהם התגוררו 1,599 תושבים, כולם מוסלמים[7]. בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 2,070 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 98,080 דונם. אשר מתוכם הוקצו 393 לחקלאות שלחין, ו-33,181 לגידולי דגנים[8].
בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפרסמה העיירה כמקום הולדתו של השודד אבו ג'ילדה[5]. אבו ג'ילדה היה מבוקש על ידי משטרת המנדט במשך כשנה מאז רצח שוטר בוואדי חנדק. מאמצי המשטרה ללוכדו נשאו לבסוף פרי ב-13 באפריל 1934[9]. על פי אחת הגרסאות, נודע למשטרה כי הוא מסתתר במערה ליד כפר הולדתו, טמון. אנשי המשטרה בפיקודו של מפקד משטרת שכם הקיפו את המערה. הלכודים במערה, אבו ג'ילדה ואל-ערמיט, פתחו עליהם באש והשוטרים השיבו אש, אך איש משני הצדדים לא נפגע. בהתערבות של בן דודו של אבו ג'ילדה, שנלווה לשוטרים, נכנעו השניים למשטרה ומסרו לשוטרים את כלי נשקם. השניים נלקחו למשטרת שכם, ומשם הובלו לבית הסוהר בירושלים[10]. בעיתון "פלסטין" התפרסם שמקום מחבואו של אבו ג'ילדה נתגלה בעקבות מעקב אחר נערה שהייתה נפגשת איתו[11]. על פי גרסה אחרת, אחד מבני חבורתו הסגיר אותו[12].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
לאחר 1967
לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, טמון עברה משליטה ירדנית לישראלית. ב־1 באוגוסט 1967, חתם מפקד פיקוד המרכז עוזי נרקיס על צווי סגירה לתשעה שטחים לצורך אימונים, לאורך הרצועה המזרחית של גב ההר. ביניהם "שטח 901" שממערב לטמון ששימש למרעה ולגידולי דגנים[13].
לאחר הסכמי אוסלו, רוב הכפר הוגדר כשטח A עם זאת מצידו המערבי והצפוני הוא גובל בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. אזור זה של ספר המדבר היורד לכיוון בקעת הירדן שהוגדר כשטח אש והגישה אליו מוגבלת. בשטח זה שוכנות מספר קהילות רועים בדואיות שחכרו אדמות מתושבי טמון[13].
במהלך האינתיפאדה השנייה, בדצמבר 2001, כוח צה"ל שכלל שמונה טנקים ודחפורים, כבש את העיירה. המטרה המצהרת של המבצע הייתה לנתק את צירי התנועה באזור[14].
בספטמבר 2019, עקר המנהל האזרחי מטע זיתים בשולי העיירה, שבו היו כ-250 עצים בני שבע שנים וכמה עשרות עצים, בשל מיקומו בשטח C[15] מה שמהווה עבירה על החוק.
קישורים חיצוניים
- Welcome To Tammun
- Survey of Western Palestine, Map 12: IAA, Wikimedia commons
- Tammun (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Tammun Village Profile, ARIJ
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ צבי מסיני, ההתחברות - בעיית ארץ ישראל שורשיה ופתרונה, הוצאת ליעד, 2014
- ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 228
- ^ 5.0 5.1 בכפרו של אבו ג'ילדה , הארץ, 19 בנובמבר 1934
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
- ^ Mills, 1932, p.67
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ כיצד נתפס אבו ג'ילדה, דבר, 15 באפריל 1934
- ^ כיצד נתפס אבו ג'ילדה, דבר, 15 באפריל 1934
- ^ שנה לתפיסת אבו ג'ילדה, דבר, 6 במאי 1935
- ^ סביב אבו ג'ילדה, דבר, 26 באפריל 1934
- ^ 13.0 13.1
עמירה הס, צה"ל לא חס על הבדואים ומתאמן בחצר האחורית שלהם, גם ברמדאן, באתר הארץ, 17 במאי 2019
- ^ פליקס פריש, עלי ואקד והסוכנויות, 13 פלסטינים הרוגים בפעולות צה"ל בסוף השבוע, באתר ynet, 16 בדצמבר 2001
- ^ גדעון לוי, אלכס ליבק, אי שם בבקעה, למחרת הצהרת הסיפוח, הגיעו כוחות ההריסה של צה"ל, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2019
 | ||
|---|---|---|
| ערים | טובאס | 
|
| מועצות מקומיות | טמון • עקאבה | |
| כפרים | אבזיק • אל-עקבה • אל-בוקיעה • ברדלה • ואדי אל-פארעה • כרדלה • סלחב • עין אל-בידה • ראס אל עמר • ראס אל פארעה • תיאסיר | |
| מחנות פליטים | פארעה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
39414992טמון