רמון (כפר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמון
رمّون
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,360[1] (2016)
אזור זמן UTC +2

רמוּן (ערבית: رمّون) הוא כפר פלסטיני[2], המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, בדרום השומרון, 12 ק"מ מזרחית לרמאללה ו -3 ק"מ דרומית לטייבה. כפרים סמוכים אחרים הם:דיר דיבוואן מדרום-מערב, ביתין ממזרח ועין יברוד מצפון-מזרח.

רמון הוא אחד מארבעת הכפרים (השכנים) שנקראים בשם בני סאלם. שלושת האחרים הם: אל-טייבה, דיר ג'ריר וכפר מאלכּ.[3]

מקור השם

ואן דר ולדה (1854) הניח שרמון הוא המקום המוזכר בתנ"ך כ"רימון", ובסמוך אליו סלע הרימון.[4] החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר ברמון בשנת 1863, וקישר גם כן את רמון לסלע הרימון, המוזכר הן במקרא והן אצל יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים.[5]

יש המציעים שרמון היא הכפר רימון המוזכר במפת מידבא, הנמצא במרחק של חמישה עשר ק"מ מצפון לירושלים, בין בית אל ובין יריחו.[דרוש מקור]

תושבי הכפר סבורים ששם המקום ניתן לו על שום מטעי הרימונים שהיו בו.[6] ויש ביניהם שטוענים שהמקור השם הוא שמו של אל שֵמי שסימלו היה פרח הרימון.[7]

היסטוריה וארכאולוגיה

בכפר נמצאו שרידים מתקופות הברזל העליונה, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית האיובית והממלוכית, ובהם פסיפסים ובורות קדומים.

שרידים ביזנטיים, צלבניים, איוביים, ממלוכים ועות'מאניים נמצאו בכפר, כולל פסיפס במסגד הכפר, מערת קבורה עתיקה ובור סניטרי. מערת הקבורה מתוארכת לתקופה הביזנטית ובה נמצאו מנורות חרס, סנדלים ומדליונים המכילים אלמנטים נוצריים.[8]

התקופה העות'מאנית

החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר ברמון בשנת 1863, וכתב כי בכפר חיים חמש מאות איש. הוא ציין כי במקום מדרוני גיר ובהם מערות רבות, המשמשות כמחסה לרועים ולעדריהם. גרן זיהה בכפר מספר בורות מים עתיקים חצובים בסלע, ובתים בהן משובצות אבני גזית אחדות מסותתות סיתות שוליים, וכאמור לעיל, הוא קישר את המקום לסלע הרימון, המוזכר הן במקרא והן אצל יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים.[5]

בשנת 1800 לערך פרצה קטטה גדולה בכפר וחלק מהתושבים עזבו למקומות אחרים.[3]

אוכלוסייה

תושבי הכפר סבורים שמוצאם הוא מהחג'אז ותימן. אין פרטים על מועד הגעתם.[6]

מפקדי אוכלוסין - רמון
שנה תושבים מקור הערות
1922 703 [9][10] כולם מוסלמים
1931 744 [9] גרים ב 153 בתים
1945 970 [9][11]
1961 1,186 [9] [12]
1982 1,200 [9]
1987 1,800 [9]
1997 2,248 [9]
2005 3,101 [9]
2007 3,319 [9]

שלושת המשפחות העיקריות בכפר הן: אל-שוּח'ה (الشوخه), אל-כוחלה (الكحله) ומשפחת אל-ת'בְּתה (الثبته).[3]

אדמות, חקלאות, מעורבות בטרור

במפקד שערך המנדט הבריטי בשנת 1945 היה שטח הכפר 30,043 דונם, מתוכם, הכפר היה בנוי על 61 דונם, 9,519 דונם שימשו לחקלאות ויתר ה 20,463 דונם - היו אדמות בּוּר.[9][11]

לאחר הסכמי אוסלו משנת 1995 סווגו כ-434 דונם (1.6% משטח הכפר) כשטח A, כ- 7,370 דונם (27% משטח הכפר) סווגו כשטח B, ורוב השטח, כ- 19,538 דונם (71.4% מכלל השטח), סווג כשטח C, שבו ישראל שומרת על שליטה מלאה עליו, כלומר, כל נושא ניהול קרקע והבניה כפופים להסכמה ואישור של מדינת ישראל.[6]

אין התנחלויות ישראליות על אדמות כפר רמון, אך יש שתי התנחלות שהוקמו קרוב לכפר: רימונים ממזרח ועפרה ממערב. מתוך אדמות הכפר הופקעו 27 דונם להקמת מחנה צבאי ממזרח לכפר ובנוסף נסללו על אדמות הכפר 2 "כבישים עוקפים": כביש 458 וכביש 449. לכל אורך התוואים של שני הכבישים, צה"ל יצר חיץ של כ-75 מכל צד של כביש, וכך איבדו תושבי הכפר, מאות דונם של אדמה חקלאית.[6]

בינואר 2024 קרא המואזין בכפר לכבוש את חוות יהודיות סמוכות, כהזדהות עם "המוג'אהדין שנלחמים בעזה". כ-100 תושבים ניסו לבצע לינץ' ברועה צאן יהודי, שנפצע קל ופונה בחסות כוחות צה"ל. כוחות צה"ל שהוזעקו למקום נתקלו בירי שבוצע לעברם מכיוון הכפר, ועצרו אחד מהמחבלים.[13]

תשתיות

חשמל: מאז 1967, הכפר מחובר לרשת שהוקמה על ידי חברת חשמל הירושלמית.[6]

מים: מאז שנת 1968 הכפר מחובר לרשת המים של ירושלים, רמאללה ואל בירה.[6]

ביוב: נכון לשנת 2012, אין ברמון רשת ביוב והתושבים מפנים שפכים לבורות ספיגה.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ מפת אזור רמאללה וירושלים עם סימון הכפר רמון. בהוצאת צבא בריטניה, 1918, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 علاء الرموني - עלא אל-רמוני, سـكان رمــون - תושבי רמון, Palestine Remembered, 12 אוקטובר 2008
  4. ^ Velde, van de, C.W.M, Narrative of a journey through Syria and Palestine in 1851 and 1852. Vol. 2., William Blackwood and son, 1854, עמ' 284
  5. ^ 5.0 5.1 ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 35-36
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 The Applied Research Institute – Jerusalem, Rammun Village Profile, 2012
  7. ^ امجد الرموني - אמג'ד אל-ראמוני, قرية رمون - כפר רמון, Palestine Remembered, 5 מאי 2010
  8. ^ Haya Sobuh, A BYZANTINE TOMB AT THE VILLAGE OF RAMMUN, 1998, עמ' 335–344
  9. ^ 9.00 9.01 9.02 9.03 9.04 9.05 9.06 9.07 9.08 9.09
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , رمون - Rammun - רמון, Palestine Remembered, 2007
  10. ^ Barron, J.B., ed., Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine, 1923, עמ' 17
  11. ^ 11.0 11.1 Government of Palestine, Department of Statistics, Village Statistics, April, 1945., עמ' 65
  12. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, First Census of Population and Housing. Volume I: Final Tables; General Characteristics of the Population, 1964, עמ' 24
  13. ^ יצחק גפן: לינץ' בבנימין: המואזין קרא "לכבוש" – כ-100 פורעים תקפו את רועה הצאן, באתר המחדש


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39196976רמון (כפר)