ג'ית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ית
جيت
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
אזור זמן UTC +2

גִ'יתערבית: جيت) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, כ-20 ק"מ צפון מזרחית לעיר קלקיליה, בגובה 475 מ' מעל פני הים. ממערב לכפר הוקם היישוב קדומים. הכפר שוכן על כביש 55, על הדרך העתיקה בין יפו וקלקיליה לשכם, ושייך לנפת קלקיליה.

מקור השם הוא כנראה במילה העברית גת (לייצור שמן או יין).[1]

היסטוריה

ג'ית מזוהה עם גיתה הקדומה, הנזכרת אצל אוסביוס כמקום הולדתו של שמעון מאגוס, שפעל באימפריה הרומית בתקופת הקיסר קלאודיוס.

בשנת 2011 התגלו בג'ית שני תבליטים של מנורות מהתקופה הביזנטית. מקורן ככל הנראה שומרוני.[2]

אשתורי הפרחי מהמאה ה-14, הזכיר את המקום בספרו: "לדרום שכם, כשתי שעות, על הר שאינו גבוה והוא לבדו, עיר ושמה ג'ית".[3]

בשנת 1596 נכלל המקום בשם "ג'יט ג'מאל", ברישומי המס של האימפריה העות'מאנית. האוכלוסייה מנתה 50 בתי אב, כולם מוסלמים והם שילמו מס בשיעור קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית והכנסות מזדמנות וכן מס קבוע לתושבי אזור שכם. באותה שנה התושבים שילמו מס בסך של 20,000 אקצ'ה.

במפה המתארת את פלישת נפוליאון ב-1799, שנערכה על ידי פייר ז'קוטין, מופיע המקום ככפר בשם "Qarihagi" ‏(Quryet Jitt), ליד הדרך מיפו לשכם.[4]

בשנת 1870 כתב ויקטור גרן שיש בכפר בין 750 ל-800 אנשים. הוא ציין שיש הרבה בתים הרוסים שבחלקם יש אבנים מסותתות, עתיקות. בצידה הצפוני-מערבי של הגבעה מצא באר גדולה ששופעת כל השנה.[5]

בשנת 1882, במסגרת הסקר של SWP, תואר הכפר כך: "כפר אבן, בנוי היטב, ובתוכו בית גבוה, עומד על גבעה, ליד הכביש הראשי, מוקף זיתים. יש בו באר... התושבים יוצאי דופן באדיבותם".[6]

עימותים עם מתנחלים

מתחילת שנות ה-2000 נרשמו עימותים רבים בין מתנחלים, לרוב מחוות גלעד, לבין תושבי הכפר.

בשנת 2002 הוקם מאחז סמוך לכפר, ופונה על ידי כוחות הביטחון.[7]

בשנת 2007 דווחו שלושה מקרים שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים באזור הכפר.[8]

בשנת 2008 דיווחו פלסטינים על מתנחלים שעקרו שתילי זית בכפר.[9]

במרץ 2010 שלושה מתנחלים חמושים באלות ובמוטות ברזל, תקפו פעילי שמאל שהתלוו לחקלאים מהכפר.[10]

בשנת 2013 חיבלו מתנחלים מספר פעמים בעצי זית בכפר.[11]

בשנת 2020 הפגינו מתנחלים בצומת ג'ית, מנעו תנועת כלי רכב פלסטינים והציתו שדה חקלאי. המשטרה עצרה שישה מפגינים.[12]

במרץ 2024 הפגינו מתנחלים בצומת ג'ית נגד הכוונה לפתוח את המחסום בצומת לתנועת פלסטינים.[13]

ב-15 באוגוסט 2024 עשרות מתנחלים, חלקם רעולי פנים, נכנסו לג'ית ויידו אבנים, השליכו בקבוקי תבערה והציתו רכבים ובתים. הפלסטינים דיווחו על צעיר כבן 23 שנורה למוות ואדם נוסף שנפצע קשה.[14][15] שלושה פלסטינים נוספים נפצעו כתוצאה מיידוי אבנים.[16] זמן קצר לאחר ההתפרעות, התקבלה בצה"ל התרעה על קבוצת מתנחלים שהתכוונו לפעול כך גם בשני כפרים נוספים בשומרון. הם זוהו יורדים לחווארה ולבורין. כוחות משטרה וגדוד 90 של צה"ל נפרסו במרחב – ומנעו את הגעת היהודים לכפרים הפלסטיניים.[17]

תושבים

מפקדי אוכלוסין – ג'ית
שנה תושבים מקור הערות
1922 285 [18] כולם מוסלמים
1931 289 [19][1] גרו ב-70 בתים
1945 440 [20]
1961 660 [21]
1967 638 [1]
1982 638 [19]
1987 1,200 [19]
1997 1,649 [19]
2005 2,243 [19]
2007 2,401 [19]

אדמות

בסטטיסטיקה של 1945 צוין ששטח הכפר הוא 6,461 דונם,[20] שמתוכם 61 דונם שטח בנוי, 4,731 דונם שטחים חקלאיים, והיתר – 1,669 דונם – אדמות בּוּר.[19]

לפי הרש"פ, שטח הכפר כולל 6,354 דונם. לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1995, 917 דונם, 14% מאדמות הכפר, סווגו כשטח B, ו-5,437 דונם, 86% מהאדמות, סווגו כשטח C.[22]

ישראל הפקיעה 13 דונם מאדמות הכפר לצורך הרחבת היישוב קדומים.[22]

צומת ג'ית

צומת ג'ית, סמוך לכפר, הוא צומת הכבישים 55 ו־60 המקשר בין אזור אריאל-קרני שומרון-קדומים צפונה לשבי שומרון, עינב ואבני חפץ, ומזרחה לחווארה וכביש 60 מדרום לשכם. בעקבות האינתיפאדה השנייה אסורה לישראלים הנסיעה מהצומת מזרחה בכביש 55, לעבר שכם. כביש 60 העובר בצומת הוא כביש עוקף שנסלל לאחר חתימת הסכמי אוסלו, כתחליף לכביש המקורי שעבר בתוך שכם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 1538
  2. ^ ארליך, "ארבע מנורות שומרוניות בג'ית ובקדום שבשומרון". בתוך: י' רוזנסון וי' שפנייר (עורכים), מנחת ספיר – אסופת מאמרים: מנחות ידידות והוקרה לכבוד יצחק ספיר. אלקנה ורחובות, עמ' 391–402
  3. ^ אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, מצוטט אצל וילנאי, עמ' 47
  4. ^ Karmon, Y, An Analysis of Jacotin's Map of Palestine in: Israel Exploration Journal. 10, 1960, עמ' 156
  5. ^ Guérin, V, https://archive.org/details/descriptiongogr04gugoog/page/n206/mode/1up?view=theater Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 2: Samarie, pt. 2.., Paris: L'Imprimerie Nationale, 1875, עמ' 181, 180
  6. ^ Conder, C.R.; Kitchener, H.H., The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. Vol. 2., London: Committee of the Palestine Exploration Fund, 1882, עמ' 163
  7. ^ פליקס פריש ואפרת וייס, צה"ל פינה 10 מתנחלים ממאחז ליד חוות מעון, באתר ynet, 11 באוקטובר 2002
  8. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, "מתנחלים רעולי פנים היכו חקלאי פלסטיני", באתר ynet, 25 בדצמבר 2007
  9. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, פלסטינים: מתנחלים עקרו לנו 200 שתילי זית, באתר ynet, 3 בפברואר 2008
  10. ^ עלי ואקד ושמוליק גרוסמן, עימות בחוות גלעד: "המתנחלים הכו מול החיילים", באתר ynet, 12 במרץ 2010
  11. ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, הפיגועים בגדה שעליהם לא שמעתם, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2013
  12. ^ מתנחלים חסמו צומת, עצרו רכבים פלסטינים ושרפו שדה, באתר מגפון ניוז, ‏12 באוגוסט 2020
  13. ^ לאחר שעות של מאבק: מחסום ג'ית נפתח, באתר הקול היהודי, ‏7 במרץ 2024
  14. ^ מתנחלים הציתו רכוש בכפר ליד שכם; פלסטיני נהרג, ישראלי נעצר, באתר חדשות 13, 15 באוגוסט 2024
  15. ^ עינב חלבי, אלישע בן קימון, פורעים יהודים הרגו פלסטיני והציתו כלי רכב בכפר בשומרון, באתר ynet, 16 באוגוסט 2024
  16. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, ג'קי חורי, יהונתן ליס ונעה שפיגל, מתנחלים פשטו על כפר בגדה, פלסטיני נורה למוות; נתניהו: "האחראים יועמדו לדין", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2024
  17. ^ זמן ישראל, דיווח: צה"ל בודק אם הפלסטיני שנהרג בכפר ג'ית נורה על ידי כיתת הכוננות של חוות גלעד, ‏16 באוגוסט 2024
  18. ^ .Barron, J.B., ed, Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine., 1923, עמ' 24
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 19.5 19.6 جيت - Jit (ג'ית), באתר palestineremembered, ‏2007
  20. ^ 20.0 20.1 Government of Palestine, Department of Statistics, Village Statistics, April, 1945, 1945, עמ' 18
  21. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, First Census of Population and Housing. Volume I: Final Tables; General Characteristics of the Population, 1964, עמ' 25
  22. ^ 22.0 22.1 The Applied Research Institute – Jerusalem, Jit Village Profile, 2013
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39385774ג'ית