בקעות
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | 72 מטר |
| תאריך ייסוד | 1972 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 187 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.5% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   בקעות | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
בְּקָעוֹת הוא התנחלות ומושב עובדים, במזרח השומרון בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב נמצא על כביש אלון הצפוני (כביש 578), מצפון לנחל תרצה. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
שם היישוב
בתחילת דרכו נקרא בשם בוקע. שם זה מציין את המבנה הטופוגרפי של האזור[3], הבקעה המשתרעת בין הר טמון מדרום-מערב והר כביר מצפון-מזרח, הנקראת הבוקיעה הצפוני. מכיוון שהשטח בבקעה התחתונה מארגמן וצפונה, הוא סלעי ואינו מתאים להתיישבות חקלאית, הוחלט על הקמת היישוב באזור הבוקיעה, כדי להמשיך ולקיים את הרצף התיישבותי שיחצוץ בין היישוב הערבי שממערב ובין קו המים ונהר הירדן.
היסטוריה
היישוב בקעות, עלה ביום ט"ז תמוז תשל"ב, 28 ביוני 1972 כיישוב אזרחי המשתייך לתנועת האיחוד החקלאי. הקרקע ליישוב הופקעה מפלסטינים תושבי טובאס[4], כחלק מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל אשר ראתה בהקמת יישובים יהודיים מענה לצורך ביטחוני, במקרה זה מניעת חדירת מחבלים לשטחי ישראל.[5] משרד השיכון הקים ישירות בתי קבע[6]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יולי 1972[7]. כבר ביולי 1972 אוישו כל מבני הקבע ביישוב ומשרד השיכון החל בבניית שלב נוסף[8].
לאחר כשנה הצטרפו למושב שבע משפחות נוספות, ובעקבות זאת עזבו חלק מהתושבים המקוריים[9]. תחילה התנהל היישוב כמושב שיתופי[10] ורק בתחילת 1975 הפך למושב עובדים[11]. בשנת 1990 שוב השתנה המושב והוחלט לתת עצמאות כלכלית לחברים ולנהל משקים באופן עצמאי.
ב-2014 מתגוררות ביישוב 78 משפחות, רובם חברי האגודה החקלאית וחלקם תושבים המתגוררים במקום, בהם גם בנים ממשיכים למשפחות היישוב שהחליטו להקים את ביתם בבקעות.
תעסוקה
כמחצית מתושבי בקעות עוסקים בחקלאות, בעיקר גידול ענבי מאכל בשטחים פתוחים ובחיפוי. יתר התושבים עובדים כעצמאים או כשכירים במועצה האזורית ובבתי הספר האזורים והן מחוץ לבקעה, בהייטק ובמשרות שונות.
האגודה לקחה על עצמה את ניהול שטחי הגידול המשותפים ובהם: 300 דונם כרם; שמונה מאות דונם תמרים; וכן שותפות עם מושב ארגמן של 300 דונם כרמים וכ-500 דונם תמרים באזור ביצת ארגמן; כמו כן שותפות של 160 דונם פלפל עם מושב רועי; התרחבות זו חייבה את המושב להקים בית אריזה גדול ומהמתקדמים באזור, הממיין ליישוב את כל התוצרת החקלאית וכן מעניק שירותי מיון ואריזה לחקלאים וליישובים נוספים.
תרבות וקהילה
ביישוב פועלים מעון יום, פעלטון, מועדון חברים שבו מציינים את חגי ישראל, מועדון נוער, תנועת הנוער התנועה החדשה, בריכת שחייה, צרכנייה, בית כנסת, מרפאה אזורית וכן מוסך פרטי.
קישורים חיצוניים
- בקעות – באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
- חוברת - ריכוז נושאים: בוקיעה, מחנה יוסף, קבר אמיר, עידן, בירנית, נבי-סמואל, באתר ארכיון המדינה, עמ' 1 עד 11
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1821]
- ^ עמוס לבב, הדיון בבג"ץ על ההתנחלויות ייערך בפני חמישה שופטים, מעריב, 14 בנובמבר 1978
- ^ Untitled | מעריב | 23 נובמבר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אי הספקת מגורים מעכבת הקמת יישוב חדש בבקעה, דבר, 13 באפריל 1972
- ^ מושב בוקע עלה על הקרקע בבקעת הירדן, דבר, 4 ביולי 1972
- ^ בניה מזורזת בבקעות, דבר, 28 ביולי 1972
- ^ סכנת פילוג במושב בקעות, מעריב, 11 במרץ 1974
- ^ לצעירים, לצעירים ברוחם, דבר, 31 באוגוסט 1973
- ^ יוסי ביילין, בקעות התגברה על בקיעים, דבר, 18 ביולי 1975
| ||||||||||||||
39246199בקעות