פעיל זכויות אדם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פעילת זכויות אדם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פעילי זכויות אדם פועלים במסגרת הארגון רופאים ללא גבולות.

פעיל זכויות אדם (באנגלית: Human rights defender או Human rights activist) הוא מושג[1] המתאר אדם שפועל באופן פרטי או במסגרת קבוצתית (תנועה, ארגון, עמותה וכדומה) למען שמירה, קידום ויישום זכויות אדם, לרבות זכויות אזרחיות ופוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות[2]. האו"ם והאיחוד האירופאי מכירים בפעילי זכויות אדם כקבוצה שנמצאת בסיכון גבוה לרדיפה (אנ') ולכן ניסחו הנחיות להגנתם[3].

מאפיינים

פעילי זכויות אדם עשויים לפעול למען קידום, שמירה ויישום של זכות אדם אחת. כך למשל פעילים שונים עשויים להתמקד בפעילות למען זכויות ספציפיות כגון הזכות לחיים, הזכות למזון, הזכות למים ולהיגיינה (אנ'), חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, הזכות להליך הוגן וחופש התנועה, וכן לפעול נגד פרקטיקות ספציפיות כגון הוצאות להורג, עינויים ומעצר מנהלי. בנוסף, פעילי זכויות אדם עשויים להתמקד בקידום זכויות אדם של קבוצות ספציפיות (למשל פעילי זכויות הילד, פעילי זכויות נשים, ופעילי זכויות פליטים). פעילי זכויות אדם פועלים ליישום אמנות זכויות אדם בכל העולם ובכל המשטרים (במדינות דמוקרטיות ומדינות שאינן דמוקרטיות, במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות). ישנם פעילי זכויות אדם שעושים את מלאכתם בשכר (למשל במסגרת פעילות באגודה או עמותה) וישנם פעילים שעושים את מלאכתם בהתנדבות. פעילי זכויות אדם עשויים לעבוד בשלל מקצועות ולקדם באמצעותם זכויות אדם (למשל: עיתונאים, רופאים, אנשי חינוך ועורכי דין חברתיים). אלמנט העשייה הוא מהותי בהגדרה של פעיל זכויות אדם, ולא עצם השתייכותו של אדם לארגון מסוים. אדם מוגדר כפעיל זכויות אדם בעיקר באמצעות מעשיו שלו וההקשר בו הם נעשים, ללא קשר לשאלת השתייכותו הארגונית, מקצועו והאופן בו הוא מכנה את עצמו[2][4].

מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם הגדירה את מהותו של פעיל זכויות האדם ונתנה קווים לדמותו. על פי הגדרה זו, פעילי זכויות אדם הם סוכנים לשינוי חברתי המהווים גורם חשוב בשמירה על הדמוקרטיה. הם מחויבים לערכי השוויון, העזרה לזולת, אי האפליה וכן לסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות אדם, ופעמים רבות הם מפגינים נחישות ואומץ רב. כל אדם יכול להיות פעיל לזכויות אדם, אולם הוא חייב לקבל את האוניברסליות של זכויות האדם. אדם לא יכול לשלול זכויות אדם מצד אחד, ולטעון שהוא פעיל זכויות אדם מצד שני. לדוגמה: אדם לא יכול לפעול להגנת זכויות הגבר, בעודו תומך בשלילת זכויות האישה. בנוסף, פעיל זכויות אדם לא חייב להיות בצד הצודק מבחינה משפטית. השאלה המרכזית הנוגעת להגדרתו כפעיל זכויות אדם היא שאלת המניע: האם פעולותיו נעשות בשם הרצון ליישם, לקדם ולשמור על זכויות האדם?[2][4].

דרכי פעולה

רוב פעילי זכויות האדם פועלים ברמה המקומית או הלאומית ופועלים לקידום זכויות אדם בקהילה שלהם או במדינה שלהם, אולם ישנם גם פעילי זכויות אדם הפועלים ברמה הבינלאומית. פעילי זכויות אדם עשויים להתמקד במדיניות של ממשל ולפעול להבטחת הגשמת הרעיון של זכויות אדם בתחומו. פעילי זכויות אדם חוקרים תופעות ומקרים שונים, אוספים מידע ומדווחים על הפרות של זכויות אדם. על מנת לעורר דיון ציבורי ותקשורתי ולערב גורמים פוליטיים ומשפטיים, הם עשויים להשקיע מאמץ בשתדלנות. פעולות אלו נעשות לרוב במסגרת של ארגוני זכויות אדם שמפרסמים דוחות תקופתיים לגבי הממצאים שלהם, אולם לעיתים מידע על הפרת זכויות אדם עשוי להתפרסם על ידי פעילי זכויות אדם שפועלים באופן פרטי. חלק גדול מהפעילות של פעילי זכויות אדם קשור בניסיון להגן על קורבנות של הפרת זכויות אדם. במקרים אלו, הפעילים עשויים לספק ייעוץ משפטי, ייצוג בהליך משפטי ואף תמיכה שיקומית. בנוסף, פעילי זכויות אדם פועלים גם על מנת למצות את הדין עם מפרי זכויות האדם, זאת באמצעות פתיחה של הליך משפטי, ועזרה בבניית תיק משפטי (למשל: איתור עדים). כך פעילי זכויות אדם פועלים גם על מנת להבטיח צדק עבור הקורבנות וגם על מנת להקטין סיכויי הישנות ההפרה של אותה זכות בעתיד[2].

ההצהרה על פעילי זכויות אדם

משנות התשעים הלכה וגברה ההכרה בתפקיד המרכזי של פעילי זכויות אדם במאבק לכינון עקרונות אוניברסליים לזכויות אדם, וכן בהכרתם כקבוצה בעלת סיכון גבוה לרדיפה. בכל שנה, מאות פעילי זכויות אדם ברחבי העולם נופלים קורבן לרדיפה בידי הממשל או בידי קבוצות לא ממשלתיות בגין פעולתם לקידום זכויות אדם והדמוקרטיה. הם עשויים להיות נתונים למסע הכפשות, לאיומים, להפחדות, להטרדות, למעצרי שווא, למעקבים, לחטיפה, לכליאה ואף להתעללות, עינויים, העלמה ורצח[5][6].

ב-9 בדצמבר 1998, פרסם האו"ם את ההצהרה על פעילי זכויות האדם (באנגלית: Declaration on Human Rights Defenders[7]). הצהרה זו היוותה נקודת ציון חשובה בתנועה לזכויות האדם (אנ') והביעה מחויבות גדולה לפעילי זכויות אדם. ההצהרה מכירה בחשיבותם של פעילי זכויות אדם ובזכותם לפעול על מנת לקדם ולשמור על זכויות האדם. בנוסף, ההצהרה מתארת את הקשיים והסכנות הניצבים בפני פעילי זכויות האדם בעולם, את הדרכים להגן עליהם ואת החובה של המדינות לספק הגנה זו[8][9]. לפי ההצהרה, פעילי זכויות אדם חייבים לקבל את האוניברסליות של זכויות אדם כפי שעולה מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, הטיעונים שלהם חייבים להיות במסגרת ההיגיון הפנימי של זכויות אדם והפעולות שלהם חייבות להיות בדרכי שלום או לא אלימות (לא בכוח או בכפייה פיזית)[4].

הזכויות של פעילי זכויות האדם לפי הצהרת האו"ם:

  • הזכות להגנה.
  • הזכות לחופש ההתאגדות.
  • הזכות לפתח ולדון ברעיונות חדשים לשמירת זכויות אדם, והזכות לקדם רעיונות אלו.
  • הזכות לבקר סוכנויות ממשלתיות וגופי ממשל, ולהציע שיפורים לייעול תפקודם בנושא זכויות אדם.
  • הזכות לספק ייעוץ משפטי או כל ייעוץ ועזרה אחרים במטרה להגן על זכויות אדם.
  • הזכות לתקשר ולקבל נגישות לארגונים ממשלתיים או לא ממשלתיים.
  • הזכות לנגישות למשאבים במטרה להגן על זכויות אדם, לרבות הזכות לקבל מימון מחו"ל.

בשנת 2000, האו"ם מינה לראשונה דָוָח מיוחד (אנ') לענייני פעילי זכויות אדם על מנת לקדם וליישם את עקרונות ההצהרה על פעילי זכויות האדם. נכון לשנת 2018, מישל פורסט (אנ') מאייש תפקיד זה[8][10].

אף על פי שתפקיד ההצהרה הוא להגן על פעילי זכויות אדם ולהטיל אחריות על המדינות להגנתם, בפועל מדינות רבות כושלות במחויבות זו. משטרים סמכותניים מסרבים לכבד זכויות אדם, מגבילים את החברה האזרחית, ורודפים אחרי פעילי זכויות אדם (מענים, כולאים, מעלימים ואף רוצחים אותם)[8].

רדיפת פעילי זכויות אדם

בין השנים 1997–2003 תועדו 3324 מקרים של פגיעה בפעילי זכויות אדם בלמעלה מ-50 מדינות (משנת 2001 הפגיעות עלו באופן משמעותי). הפגיעות הנפוצות ביותר הן מעצר שרירותי, כליאה, איומים, הטרדות, ניסיונות רצח והוצאה להורג. הפוגעים הבולטים ביותר הם המשטרה, צבא או כוחות מזוינים, מערכת המשפט, רשויות המדינה וגופים לא ידועים. במדינות דמוקרטיות מתרחשות הרבה פחות פגישות בפעילי זכויות אדם מאשר במדינות לא דמוקרטיות. פגיעות בפעילי זכויות אדם קשורות באופן ניכר למדינות בהן קיימת צפיפות אוכלוסין גדולה וכן למדינות בהן מתרחשים קונפליקטים אלימים[11].

חקיקה ויוזמות להגנת פעילי זכויות אדם

מאז פרסום ההצהרה על פעילי זכויות אדם, ההכרה בחשיבות פעילי זכויות אדם כסוכני שינוי הלכה והתגברה. גופים ממשלתיים וגופים בלתי ממשלתיים פיתחו מגוון של מנגנונים שנועדו להגן על פעילי זכויות אדם שנמצאים בסיכון[12]

בשנת 2004, פרסם האיחוד האירופאי מסמך הנחיות להגנה על פעילי זכויות אדם[13] שכולל את יוזמת ערי המקלט (Shelter City initiative) במסגרתה, המדינות החברות באיחוד האירופאי ינפיקו במקרה הצורך ויזת חירום לפעילי זכויות אדם ממדינות עולם שלישי ולבני משפחתם שנמצאים בסכנה, ויקלטו אותם במדינתם לזמן מוגבל. יוזמה זו התקבלה על ידי הפרלמנט האירופאי בשנת 2010. באותה השנה, הפרלמנט ההולנדי, אימץ יוזמה זו, ויוזמת עיר המקלט הראשונה התממשה לראשונה בשנת 2012 בעיר האג[3][14].

בשנת 2007, הארגון העולמי נגד עינויים (אנ') פצח בשיתוף רשויות שווייץ בקמפיין תמיכה בפעילי זכויות אדם שנקרא "הגנו על המגנים". מטרת הקמפיין הייתה לספק סיוע לפעילי זכויות אדם שנרדפים בעקבות פעילותם לקידום זכויות אדם[5]. בשנת 2017, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל יצא במסר דומה[15]. בשנת 2012, נחקק במקסיקו חוק להגנת עיתונאים ופעילי זכויות אדם[16]. בשנת 2013, המחלקה הפדרלית ליחסי חוץ של שווייץ (אנ') פרסמה הנחיות להגנה על פעילי זכויות אדם[6][17]. באותה השנה, ארגון המדינות המתועשות פרסם הצהרה בהכרת חשיבות ההגנה על פעילי זכויות אדם[18]. במרץ 2013, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם העבירה מספר החלטות שמדגישות את מחויבותה להגנה על פעילי זכויות אדם, מתייחסות לצורך להגביר את ההגנה על פעילי זכויות אדם וכן לצורך לטפל ביתר שאת בחוקים לא צודקים שמפלילים פעילי זכויות אדם[6]. בדצמבר 2013, העצרת הכללית של האומות המאוחדות העבירה את ההחלטה הראשונה שלה להגנת פעילות לזכויות אדם[19]. בשנת 2014, חוף השנהב הייתה למדינה האפריקאית הראשונה שחוקקה חוק להגנת פעילי זכויות אדם. באותה השנה, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה פרסם מסמך הנחיות להגנה על פעילי זכויות אדם[6][20][21]. בשנת 2015, הוקם האיגוד האירופאי Protect Defenders על מנת לסייע לפעילי זכויות אדם, במיוחד באזורים בהם מסוכן מאד לקדם זכויות אדם כגון זכויות האישה וכדומה[5]. ארגונים בולטים נוספים לזכויות אדם פועלים גם להגנת פעילי זכויות אדם בעולם, דוגמת הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (אנ'), הארגון העולמי נגד עינויים, Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל[11]. ארגונים שונים מעניקים מעת לעת פרסים לפעילי זכויות אדם בגין פעילותם, וזאת בין היתר על מנת להפגין בהם תמיכה, לעודד אותם מבחינה מוראלית ולייצר מודעות לפעילותם[22].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פעיל זכויות אדם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ “Human rights defender” is a term used to describe people who, individually or with others, act to promote or protect human rights, Office of the High Commissioner for Human Rights, ‘Human Rights Defenders: Protecting the Right to Defend Human Rights – Factsheet No. 29’, 2004
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Who is a defender, Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights
  3. ^ 3.0 3.1 Donders, Yvonne. "Defending the Human Rights Defenders." Netherlands Quarterly of Human Rights 34.4 (2016): 282-288.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Neto, Ulisses Terto. "Protecting Human Rights Defenders in Latin America." (2018).
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 About human rights defenders activities, World Organisation Against Torture
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Karen Bennett, Danna Ingleton, Alice M. Nah & James Savage (2015) Critical perspectives on the security and protection of human rights defenders, The International Journal of Human Rights, 19:7, 883-895
  7. ^ Declaration on the Right and Responsibility of Individuals, Groups and Organs of Society to Promote and Protect Universally Recognized Human Rights and Fundamental Freedoms
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 UN Declaration on Human Rights Defenders, International Service for Human Rights, 20.11.2013
  9. ^ Soohoo, Cynthia, and Diana Hortsch. "Who is a Human Rights Defender-An Essay on Sexual and Reproductive Rights Defenders." U. Miami L. Rev. 65 (2010): 981
  10. ^ Special Rapporteur on the situation of human rights defenders, Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights
  11. ^ 11.0 11.1 Landman, Todd. "Holding the line: Human rights defenders in the age of terror." The British Journal of Politics and International Relations 8.2 (2006): 123-147.
  12. ^ Nah, Alice M., et al. "A research agenda for the protection of human rights defenders." Journal of Human Rights Practice 5.3 (2013): 401-420.
  13. ^ Ensuring protection – European Union Guidelines on Human Rights Defenders, eeas.europa.eu
  14. ^ Shelter City, europarl.europa.eu
  15. ^ Defend the Defenders, Amnesty International Canada
  16. ^ MEXICO: New Law of Protection for Human Rights Defenders and Journalists, pen-international.org
  17. ^ Swiss Guidelines on the Protection of Human Rights Defenders, eda.admin.ch
  18. ^ DECLARATION ON PREVENTING SEXUAL VIOLENCE IN CONFLICT, Adopted in London on 11 April 2013, assets.publishing.service.gov.uk
  19. ^ Promotion of the Declaration on the Right and Responsibility of Individuals, Groups andOrgans of Society to Promote and Protect Universally Recognized Human Rights and FundamentalFreedoms: Protecting Women Human Rights Defenders, 30 January 2014
  20. ^ Côte d’Ivoire: New law will strengthen protection of human rights defenders, .ishr.ch
  21. ^ Guidelines on the Protection of Human Rights Defenders, Organization for Security and Co-operation in Europe, 10 June 2014
  22. ^ Thoolen, Johannes. "Human Rights Awards for the Protection of Human Rights Defenders." Journal of Human Rights Practice 5.3 (2013): 548-555.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23510159פעיל זכויות אדם

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פעיל_זכויות_אדם&oldid=750039"