חיל המשטרה הצבאית

חיל המשטרה הצבאית

סמל הכומתה, תג היחידה ודגל חיל המשטרה הצבאית.
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חיל
בסיס האם	תל השומר
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
פיקוד
יחידת אם	אגף כוח האדם
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	מפקדי החיל

חיל המשטרה הצבאית (בר"ת: חָמָ"ץ) הוא חיל בצה"ל שייעודו לשמש הסמכות המקצועית הראשית בתחומי אכיפת התעבורה והמשמעת, הכליאה, החקירות והבידוק הביטחוני במעברים. החיל כפוף לאגף כוח האדם של צה"ל. החיל מוביל את תחומי אכיפת החוק והסדר בצה"ל ופועל בשיתוף המפקדים ובהתאמה לצורכי הצבא לשם חיזוק חוסנו המוסרי ושמירת איכות חיי המשרתים בו. יחידות החיל פועלות בכל אחד מהפיקודים המרחביים (צפון, מרכז ודרום) וכן בפיקוד העורף ובבסיס המטה הכללי. מפקדת מצ"ח פועלת תחת פיקוד הקמצ"ר. היא מפעילה כמה יחידות משנה ופרוסה לכל אורכה של מדינת ישראל. לצד המערך הסדיר, מפעיל החיל מערך של כוחות מילואים.

בראש המשטרה הצבאית עומד קצין חיל המשטרה הצבאית הראשי (הקַמְצָ"ר) בדרגת תת-אלוף. הקמצ"ר הנוכחי (ה-22) הוא תת-אלוף יאיר ברקת. לצדו פועלת מפקדת החיל (מקמצ"ר) המרוכזת כיום ברובה במחנה דורי (מחנה תל השומר). החיל בולט, בין היתר, בשיתוף נשים בכלל התפקידים והיה הראשון ששיתף נשים בפעילות מבצעית.

המשטרה הצבאית אחראית למספר תחומים:

• אכיפת משמעת חיילי צה"ל.
• איתור ומעצר עריקים ומשתמטי גיוס.
• אכיפת תקנות התעבורה ופקודות הצבא הקשורות לכלי רכב צבאיים.
• חקירה וטיפול בעבירות פליליות ותאונות דרכים בעלות זיקה צבאית.
• החזקת כלואי צה"ל במשמורת חוקית והפעלת מתקני מעצר לפלסטינים.
• בידוק ביטחוני במעברי קו התפר (מאז 2004).
• בזמן חירום - משתנה תפקיד החיל על מנת לסייע במאמץ המלחמתי. במידה והמלחמה מתרחשת בתוך גבולות המדינה אז החיל לוקח חלק בלחימה ובמעצרים בקרב.

לשם עמידה במשימותיו, מפעיל החיל מערך מודיעין מפותח.

היסטוריה

הייסוד

חמ"ץ הוקם במהלך מלחמת העצמאות. שורשיו נעוצים במחלקת המ"צ (משטרה צבאית) בחטיבה היהודית הלוחמת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. עם הקמת הבריגדה היהודית (חי"ל), שהייתה חטיבה יהודית (בעיקר מקרב אנשי היישוב בא"י), אמור היה קפטן דניאל (דני) מגן (ליפשיץ) לקבל את הפיקוד על מחלקת המ"צ שתפעל בתוך הבריגדה, אך תורכב מחיילים בריטים (למעט מפקדה ומספר נגדים שאמורים היו להיות יהודים). מגן עמד על כך שבחטיבה היהודית תהיה מ"צ יהודית. הבקשה אושרה ומגן בליווי 3 סמלים יהודים, החלו לגייס מתנדבים מהבריגדה ליחידת המ"צ מס' 9. משנמצאו מועמדים מתאימים, הם נשלחו לבית הספר לשוטרים ליד נאפולי, איטליה, לקורס שארך 6 שבועות ובו למדו השוטרים הצבאיים פרקים בתורת החוק הצבאי, דרכי פיקוח על חיילים ורכיבה על אופנוע. השוטרים הצבאיים בבריגדה היהודית עסקו בסימון דרכים ושדות מוקשים, טיפול בשבויים, פתיחת דרכי אספקה, מאסרים ועוד; כמו כן אסרו וחקרו גרמנים ואיטלקים אנשי גסטפו, ס"ס ומפקדי מחנות עבודה. ההופעה של השוטרים הצבאיים הותירה רושם עז, במיוחד על שארית הפליטה באירופה: השוטר הצבאי, שסמל מגן דוד ענוד על תג זרועו העביר תחושת ביטחון בשרידי היהודים שחיפשו לעצמם מקלט.

אחד התפקידים החשובים שבו לקחה חלק היחידה הקטנה של המשטרה הצבאית בבריגדה היה סיוע במבצעי "הבריחה", לחילוץ יהודים מאירופה ולהעלאתם לארץ ישראל.

מלחמת העצמאות

רכב של המשטרה הצבאית בזמן מלחמת העצמאות

יער המגינים - שלט הכוונה של המשטרה הצבאית בנגב

בסוף שנת 1947 הוזעק למטה הפיקוד של ההגנה דני מגן, שעזב את הבריגדה כשנתיים קודם לכן כמפקד מחלקת המ"צ והפך לקצין הקישור מטעם הנוטרות בצפון. הוא נקרא לבנות את יחידת המ"צ של צה"ל ההולך ונבנה. מגן החל לרכז סביבו את צוות ההקמה של החיל. מרביתם שירתו עמו בבריגדה. וכך, לצד הקמת צה"ל, הוקם "שירות המשטרה הצבאית" שהיווה את הבסיס להקמת החיל. לקראת הכרזת המדינה סיים מחזור ראשון של שוטרים צבאיים את הקורס, שנמשך כחודש ימים. הקורס נערך בבסיס המשטרה הצבאית הארעי בקריית-מאיר (ליד בניין עיריית תל אביב כיום). הקורס הראשון סבל מהיעדר תכנון ומשאבים. "לא היה מה לעשות עם הטירונים", נזכר קצין ההדרכה יונה שושני, "וזו הסיבה, שנאלצנו להעביר מדי יום תרגילי סדר שנמשכו יותר מארבע שעות". במהלך מלחמת העצמאות שירות המשטרה הצבאית לקח חלק במבצע יואב, במבצע עובדה ובמבצעים אחרים, אך עיקר פועלה היה בסימון כבישים ועזרה בניוד הכוחות. מעבר למשימות אלו, השוטרים הצבאיים גם נטלו חלק פעיל בהגנה על ירושלים הנצורה, הובלת שיירת תותחים לכיוון דגניה א' על מנת לעצור את ההתקפה הסורית וסיכול מזימת שוד של כנופיה ערבית ובה חמישים איש, באזור בית שאן.

ב-1949 קיבלה המשטרה הצבאית את סמלה (בתמונה למעלה), שמכיל מגן, המסמל את מגינהם של לוחמי העבר וחמש להבות המייצגות חמישה טהרים:

• טוהר היד
• טוהר הנשק
• טוהר הלב
• טוהר המעש
• טוהר העין

בעבר, נהגו הלוחמים למשוח את מגניהם בשמן, כדי שחיצי האויב יחליקו על פניהם. שילוב המגן והלהבות בא לומר כי כל הנוטר את 5 הטהרים ומגינו משוח בשמן, מובטח לו שיימלא את תפקידו כראוי. יש האומרים כי המגן בא גם להנציח את שמו של מייסד החיל.

שוטרים צבאיים בשדה התעופה לוד שומרים על קבוצת חיילים בריטים שנתפסו עוברים מעקבה לישראל והעומדים לפני גרוש. 15 בספטמבר 1949

כחמש שנים לאחר הקמת המדינה, הוקמה גם יחידת משטרה צבאית חוקרת, כחלק בלתי נפרד מהחיל.

מחלקת נוהגי הכלבים

במהלך שנת 1949 הוקמה בצה״ל תחת פיקודה של המשטרה הצבאית מחלקת "נוהגי הכלבים". בסיסה הראשון הוקם בקריית חיים. המחלקה מנתה כחמישים חיילים וכמה מאות כלבים, אשר הופעלו בכל החזיתות. חיילי המחלקה אימנו כלבים למספר תפקידים וביניהם: סיור, שמירה, קרב-השתלטות על עמדות מקלעים, איתור פצועים, גילוי מוקשים ועוד. כחלק מאימון היחידה תרגלו חייליה צניחה עם כלבים. היחידה פורקה בשנת 1954 ולימים הוקמה על יסודותיה ההיסטוריים יחידת עוקץ.

מבצע קדש

התשתית לקראת מבצע קדש מנקודת המבט של החיל, הוכנה כבר בסוף 1955, כאשר הוקמה מפקדת המשטרה הצבאית בפיקוד הדרום שזה עתה נבנה מחדש. החיל התכונן ליום פקודה ועם כניסת הכוחות הלוחמים הוצאו מן המגירות הפקודות האופרטיביות שהחיל כתב מראש. הש"צ שילטו צמתים מרכזיים ופרשו מחסומים לאורך המרחבים שנכבשו. פעולות הפיקוח תרמו רבות להשלטת סדר בקרב הכוחות הלוחמים. השילוט סייע ליחידות הלוחמות ולשיירות האספקה להגיע ליעדן. מחלקות המ"צ חולקו לצוותים בעלי תפקידים שונים: שילוט דרכים, הכוונת כוחות בדרכים, פינוי שבויים, איסוף חיילים טועים ואבטחת מפקדות. החיל התפרש במרחביו הגדולים של הנגב. השילוט בסיני, שהיה בבחינת נעלם עבור חיילי צה"ל, היה בעל חשיבות לא מבוטלת. לאחר כיבוש עזה הושלט בה משטר צבאי והמשטרה הצבאית במקום עסקה בשיטור, אכיפת עוצר, מניעת ביזה ומסעי קניות אסורים של חיילים בחנויות המקומיות ומגע עם תושבי המקום. בהמשך המלחמה הקים החיל מספר בסיסי משנה בחאן יונס, בדיר אל-בלח וברפיח. בהמשך המלחמה הופעל בעיר הכבושה מבצע "מסרק" לטיהור העיר משרידי הצבא המצרי ומפעילי הפדאיון וכן לאסוף ולרכז נשק וציוד צבאי מידי תושבי המקום. מרבית הגברים בעיר מגיל 18 ומעלה רוכזו במתקני מעצר אזוריים, תוך הטלת עוצר וחסימת מבואות העיר. מבצע זה העלה לראשונה את שאלת הטיפול בשבויי מלחמה. בצה"ל לא היה אז גוף שהיה ערוך לנושא. אמנם כבר במלחמת העצמאות היו גופי מ"צ שעסקו בנושא, אך ככלל היה העניין באחריות השלישות. משהובן שלחיל זה אין יכולת אופרטיבית, הנושא הועבר לחיל שגם בשגרה עסק בכליאה. מפקדת החיל מיהרה להקים יחידה ארצית לטיפול בשבויים. המשטרה הצבאית בנתה בחיפזון מתקני כליאה בדרום (ניצנים) ובצפון (עתלית), כדי להחזיק בכ-5,500 השבויים המצריים שנפלו בשבי בזמן המלחמה. מחנה נוסף הוקם בכלא האזרחי דמון (סמוך לבית אורן) ויועד לבעלי דרגות גבוהות. החיל למד את תורת הטיפול בשבויים תוך כדי החזקתם. מספרם הגדול חייב את החיל לקבוע נהלים ברורים, אך עם זאת ניתנה להם אוטונומיה מסוימת. הגל הראשון שהגיע למכלאות היה מעזה. נוצרה בעיה לסווג את השבויים, שכן חיילים רבים הסירו את מדיהם והתחזו לאזרחים בתקווה להשתחרר. רבים אחרים נלכדו בסיני. הסתבר שחיילים מצריים ששמעו על הקמת המכלאה החלו מתייצבים בה מיוזמתם. קבוצה זו ואחרים שנלכדו הועברו למכלאה גדולה שהוקמה ליד קיבוץ מגן. אליהם נוספו גם חיילי חיל הים המצרי שנשבו משנכנעה המשחתת איברהים אל-אוול. לאחר מספר חודשים בוצעו חילופי שבויים בין ישראל למצרים בתיווך האו"ם ומחנות השבויים פורקו.

מלחמת ששת הימים

עם כוחות היבשה שפרצו בחזיתות השונות, החלו להתקדם אל היעדים שנקבעו בפקודות השונות גם כוחות המ"צ אשר פעלו בשתי רמות: מחלקות הש"צ ששולבו בחטיבות הלוחמות ויחידות המ"צ שפעלו במשימות פיקודיות ומטכ"ליות כשהן כפופות למפקדות המ"צ הפיקודיות ולמקמצ"ר.

בחזית הדרום פעלו 3 אוגדות להן לא היה כוח מ"צ אורגאני. עשר מחלקות של ש"צ שולבו בתוך 10 חטיבות צה"ל שלחמו באזור. האלוף אריאל שרון, מפקד האוגדה שלחמה בציר המרכזי, דרש מכוחות החיל בגזרתו לפקח על משמעת החיילים והופעתם, כולל אנשי המילואים. הצירים היו משופעים בבורות ענק שנפערו כתוצאה מהפצצות ועל כוחות המ"צ הוטל לסמן את הבורות המסוכנים ולהציג לנהגים דרכים חלופיות. בכל צומת מרכזי הוקמה נקודת מ"צ. תחנות משטרה הוקמו בג'בל ליבני, אל עריש, עזה, אבו רודס, קנטרה, שארם א-שייח' ועוד. תוך עשרה ימים מתום המלחמה, סיימה המ"צ לשלט את מרחבי סיני. מטה הפיקוד של החיל הוקם במרחב שלמה ובו יחידה שתטפל בשבויים. הש"צ במקום העניקו לשבויים טיפול ראשוני ומשם הם הועברו למכלאה הפיקודית. בעזה התעוררה בעיית ביזה חריפה דווקא מצד מקומיים. בנקים נפרצו, ועם עזיבת אנשי האו"ם נבזזו מחסני החירום שלהם והחיל התקשה לפעול עקב אש הצלפים שהסתתרו בבתים. במלחמת ששת הימים הוצבו שוטרים צבאיים בכל צומת מרכזי בישראל וכיוונו את התנועה. חלק מהשוטרים הוסבו ללוחמים כחלק מיחידות לוחמות. חלק אחר הוצב ברצועת עזה כדי לשמור על הסדר לאחר כיבושה. המשטרה הצבאית הייתה אחראית על השבויים המצריים. חזית המרכז – כבר בפתיחת המלחמה עמלו הש"צ קשות להעביר מהר ככל האפשר כוחות רבים מהשפלה לאזור ירושלים. עם סיום הלחימה בגזרה הירדנית ועם השלמת כיבוש הגדה המערבית כוחות רבים של החיל נכנסו לאזור במאמץ להשליט במקום ממשל צבאי. החיל סייע באיתור ובאיסוף שבויים. נתיב הבריחה המרכזי של הירדנים היה בדרך ירושלים–יריחו-גשר אלנבי. בנסיגתם הם הותירו שלל רב שנאסף על ידי הש"צ. הוקמה יחידת ממשל של המ"צ שפעלה תחת פיקוד מושל ירושלים תא"ל שלמה להט וסייעה בהשלטת הסדר גם בתוך העיר העתיקה. המאחז הראשון של החיל בירושלים המזרחית היה במלון סנט ג'ורג', שם הוקמה תחנת מ"צ. כוח של ש"צ עסק במניעת ביזה, מעצר אזרחים עוינים ובחסימת הקו הירוק מפני אזרחים סקרנים שעשו דרכם לעבר האתרים ההיסטוריים ששוחררו. גם בסיס מצ"ח הוקם בעיר העתיקה.

חזית הצפון – כוחות החיל בצפון עמלו רבות במאמצים להעביר כוחות לוחמים בצירים המעטים מהמרכז ומהדרום צפונה לעבר מורדות רמת הגולן. הפקקים בצומת גולני ומשם לכיוון צפת וראש פינה חייבו מאמץ שליטה מיוחד. בסופו של דבר הגיעו הכוחות אל שטחי ההיערכות. כוחות מ"צ עסקו בשילוט נתיבי העלייה לרמה ובסימון צירים נקיים ממיקוש. גם ברמת הגולן סייע החיל באיסוף ובכליאת שבויים. מאוחר יותר השתלב במאמצים להשליט ממשל צבאי על כפרי הדרוזים שנותרו ברמה. תחנת מ"צ שנפתחה בגדות סייעה והשתלבה במשימות השונות של השלמת הכיבוש וההתארגנות ברמה. פינוי שבויים וכליאתם – בשלב ההכנות למלחמה היה ברור כי החיל יעסוק בתחום זה בכל הגזרות. מכלאת השבויים הגדולה ביותר בדרום הוקמה סמוך לקיבוץ משמר הנגב. למעלה מ-5,000 שבויים נכלאו במקום בפרקי זמן שונים ומשם הועברו לעתלית, לשם רוכזו רוב השבויים מהגזרות השונות. במהלך המלחמה נשבו 6,748 שבויים.

מלחמת יום הכיפורים

הקונספציה של מלחמת יום הכיפורים לא פסחה גם על המשטרה הצבאית, שלא הייתה מוכנה למלחמה, אך עם פרוץ המלחמה נערך החיל במהירות והשתלב במערכה. בשעות הראשונות הופנה עיקר המאמץ לסיוע בגיוס כוחות המילואים ובהמשך לפיקוח על ההיסעים ועל ליווי השיירות, כל זאת על מנת לאפשר את תנועת הגייסות לעבר החזית. במהלך הלחימה החיל ביצע גם פעולות למניעת לקיחת שלל וביזה. בסוף המלחמה החיל עסק בעיקר בטיפול בשבויי האויב, במקביל לפעולות חקירה לאיתור נעדרים. לפני המלחמה הוחלט בצה"ל על שינוי תפיסה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בהקמת אגדי תחזוקה. כחלק מהמהלך הוחלט שבמקום מחלקת שוטרים צבאיים שהייתה עד אז בכל חטיבה לוחמת, ישולבו פלוגות מ"צ באוגדות. פלוגות אלו שפעלו במלחמה במסגרת האוגדות הביאו לשינוי תדמית החיל כחיל עורפי מקצועי בלבד.

בחזית הדרום – בצומת טסה, כ־35 ק"מ מתעלת סואץ, שררה אנדרלמוסיה רבתי. הכוחות שנעו לעבר ציר "עכביש" העמוס והצפוף יצרו פקקי תנועה. כוחות המ"צ עשו כל שביכולתם בניסיון לשפר את התעבורה על הציר ולכוונה. עם תחילת תכנון הצליחה והגישור על תעלת סואץ, גבר המאמץ של כוח המ"צ באזור אשר נדרש לפנות את הציר ולאפשר להעביר את הדוברות בכל מחיר. גורל המלחמה היה תלוי במידה רבה במבצע זה. פינוי הציר התבצע זמן מה לפני שעלו עליו הדוברות. נהגים שהתבקשו לרדת ממנו לא הבינו את הסיבה להורדתם. כלי רכב שנתקעו על הכביש נדחפו ממנו על ידי טנק. הדוברה נגררה על ידי טנק שלפניה נסע רכב מ"צ. מיד לאחר הקמת הגשרים, קיבלה המשטרה הצבאית את האחריות להכוונת הכוחות. חלק מתפקידו היה להקטין את צפיפות כוחות צה"ל באזור הצליחה, כדי לצמצם את הנפגעים מהארטילריה הכבדה שהומטרה על ידי האויב על האזור. במקביל, הוקמה בטסה מכלאת שבויים.

גם לאחר המלחמה עסקו כוחות החיל בהסדרת התנועה והפיקוח עליה בכל הגדה המערבית של התעלה ואף הקים "אכסניה" ל"תועי חזית" ולחיילים שהתקשו לחבור ליחידותיהם. עם סיום שהיית צה"ל באזור, טיפלו כוחות המ"צ בהסדרת יציאה מסודרת של אלפי כלי הרכב שפעלו באזור דרך הגשרים. בעוצבת הפלדה בפיקודו של האלוף אברהם (ברן) אדן לא שולבו בכוחות השריון כוחות חי"ר והש"צ נאלצו למלא תפקיד זה. הוקם גם בית חולים לשבויים. הוקמה תחנת מ"צ בפאיד ובשדה התעופה המקומי הוצבו ש"צ לשמירה על הסדר ולחיפוש במטלטלי המבקשים לטוס. בעיצומן של השיחות על הפסקת האש הפך הש"צ לחלק מהנוף של הק"מ ה-101 (מקהיר). מכלאת השבויים הפיקודית בחזית הדרום קלטה למעלה מ-8,000 שבויים.

בחזית הצפון – בימים הראשונים למלחמה עסקו כוחות המ"צ בעיקר בסיוע למאמצי הגיוס ובפתיחה ושליטה על הצירים מעומק השטח אל צירי העלייה לרמת הגולן. היה צורך להביא את כוחות המילואים במהירות לחזית והמ"צ סייעה בהגעת כוחות התגבור ליעדם במהירות האפשרית. בהמשך הלחימה דאגו הש"צ להעלאת שיירות אספקה ובמקביל להורדת השבויים הסורים מהחזית לעורף. ש"צ כיוונו וויסתו את התנועה על גשרי הירדן. הוקמו חסימות למניעת פגיעה באזרחים ובחיילים. מחנות שבויים הוקמו בביריה, בכנען ובהמשך גם במחנה יפתח. מעבר לטיפול המסורתי בשבויים, עזרו כוחות המ"צ גם בחקירתם. בוצעה שמירה גם על שבויים פצועים בבתי-חולים. הכוחות עסקו גם במניעת ביזה. טיפול בשבויים ברמה החילית – המחנה המרכזי לשבויים משתי החזיתות היה בעתלית. צה"ל שבה 8,811 איש. לראשונה הוכנס לשימוש מחשב שאגר מידע רחב אודות השבויים, מה שהתברר כיעיל במיוחד כשניתנה הוראה להכין את השבויים להחלפה.

מלחמת לבנון הראשונה

למבצע שלום הגליל חמ"ץ נכנס לאחר תקופת הכנות ארוכה. היקף המשימות שהוטלו על החיל חייב, לצד תגבור היחידה הסדירה של חמ"ץ בפיקוד צפון, גיוס מילואים רחב ולתקופות ממושכות. משימות המ"צ בחירום מחייבות גיוס מוקדם ושחרור מאוחר של כוחות המילואים. גם מלחמה זו תרמה להעלאת יוקרתו של החיל בעיני צה"ל. המגע עם אוכלוסייה מקומית לא עוינת, ואף משתפת פעולה, הקל על ביצוע משימות שמירת הסדר הציבורי והכוונות התנועה, אך מנגד נוצרה מציאות בה חיילי צה"ל סוחרים עם האוכלוסייה המקומית, מה שחייב נקיטת אמצעים מצד חמ"ץ. כל אחת מעוצבות צה"ל שהשתתפה במלחמה, כללה יחידת משטרה צבאית. יחידות אלה היו חלק בלתי נפרד מהעוצבות, לא רק בעת לחימה. עם תום הלחימה, סיפק החיל שירותי מ"צ בקנה מידה נרחב בשטחים שנכבשו. במהרה הוקם בכל אתר מרכזי בסיס מ"צ שכלל גם חוליות מצ"ח. במלחמה זו הפעיל החיל לראשונה פיקוח היסעים תוך שימוש במסוקים ממעל ואופנועים על הקרקע, מה שאפשר גישה מהירה ונוחה לכל הצירים, דיווח מיידי במקרה של בעיות ופתרון בעיות שנתהוו. הושקע מאמץ בהבטחת הגעת הכוחות לשטחי הכינוס וההיערכות. בתחום השבויים נפלו בידי צה"ל, בנוסף לשבויים מהצבא הסורי, אלפי מחבלים מארגונים עוינים רבים היריבים זה לזה. מתקן כליאה מגידו התמלא. המדינה גם לא רצתה להחזיק בכל המחבלים בתחומי המדינה והחיל נדרש להקים את כלא אנצאר. האירוע המרכזי ממלחמה זו שנחקק בתולדות החיל הוא אסון צור הראשון, בו איבד החיל 12 מאנשיו.

מלחמת לבנון השנייה

במהלך מלחמת לבנון השנייה תמך החיל את המערך הלוחם, בעיקר במענה שיטורי ליחידות הלוחמות ולמערך הלוגיסטי בפיקוד צפון. הפעילות התרכזה בעיקר לאורך הצירים במרחב שבין ציר עכו-צומת עמיעד וצפונה עד הגבול (הקו הכחול). החיל פעל רבות בשטחי הכינוס וההתארגנות של הכוחות. פעולות השיטור נועדו לבודד את אזור הלחימה, מפני כניסת גורמים בלתי מורשים. הש"צ ליוו את גורמי התקשורת ובמקרים אחרים מנעו את כניסתם (בהתאם להנחיות). ש"צ אבטחו נקודות בשטח אליהן הועברו נפגעים מתוך לבנון ומשם פונו לבתי חולים בעורף. החיל סייע בשליטה על צירי התנועה לטובת הכוחות הלוחמים. במהלך הלחימה ולאחריה עסק החיל גם בליווי לוויות של חללים. כוחות המ"צ פעלו גם בקרבת מרכזי הציוד והתחמושת וויסתו את התנועה מהם ואליהם. מכאן ליוו הש"צ את השדרות על מטעניהם החורגים. ש"צ סייעו גם בקרבת מחסני החירום ומרכזי הגיוס בצפון, פטרלו בקרבת שטחי האימונים של הכוחות לקראת הכניסה ללבנון ופעלו בקרבת שטחי ההעמסה של כוחות על מסוקים, לקראת כניסה ללבנון. חוקרי מצ"ח מנעו ביזת שלל וגנבת ציוד צבאי (בעיקר בשלב פיזור הכוחות). תוך כדי הלחימה עסקו הש"צ גם בקליטת עצורים מקרב כוחות האויב, בהסעתם למכלאות תוך שמירה עליהם, בהחזקתם ולבסוף גם בשחרורם ובהחזרתם ללבנון. כוחות המ"צ גם ליוו חבלנים של משטרת ישראל ושל חיל ההנדסה הקרבית כשטיפלו בנפלי רקטות בתוך שטח ישראל.

מבצע "שובו בנים"

ב-12 ביולי 2006, תקפו פעילי ארגון הטרור חזבאללה שני כלי רכב צבאיים שסיירו על קו הגבול בין ישראל ללבנון באזור זרעית. שלושה חיילי צה"ל נהרגו בהתקפה, שלושה נפצעו קשה ושניים, רס"ל אודי גולדווסר וסמ"ר אלדד רגב, נחטפו. בעקבות האירוע יצאה מדינת ישראל למלחמת לבנון השנייה. כעבור כשנתיים, לאחר משא ומתן, סוכמה עסקה להחזרת החטופים בתמורה לחמישה אסירים לבנוניים (ובהם סמיר קונטאר) ו-199 גופות של מחבלים. בתאריך 16 ביולי 2008 בוצעה עסקת החילופים בין צה"ל והחזבאללה. חמ"ץ קיבל את האחריות הכוללת לאבטחת המבצע. החיל היה אחראי על תיאום המבצע מול משטרת ישראל. בשלב ההיערכות למבצע לא היה בידי צה"ל מידע ודאי לגבי מצב החטופים. למרות ההערכה, שלפיה השניים נהרגו כבר ביום החטיפה, הנחת העבודה הייתה שהחטופים בחיים. בשל חוסר הוודאות, נערכו לכל אפשרות ולכל תרחיש. האזור ממחנה "לימן" (שם הוחזקו האסירים הלבנוניים לקראת ההחלפה) ועד מעבר הגבול בראש הנקרה הוכרז כשטח צבאי סגור. בשעות הבוקר הגיע למעבר הגבול ב"נקורה" רכב חזבאללה וממנו הורדו שני ארונות קבורה שחורים. באותו רגע נודע גורלם של השניים באופן ודאי. הגופות הועברו לראש הנקרה, שם הן זוהו והוכנו לקבורה. בשלב זה לא הותר סיקור תקשורתי של האירוע מכל סוג שהוא ועל כן היה צורך בווידוא סטרילי של האזור. החיל הקצה כוחות לסגירת מעבר ראש הנקרה ומחנה "שרגא", שגם הוא הוגדר כשטח צבאי סגור. במחנה זה הוקמו נקודות למפגש ולהתייחדות של המשפחות עם גופות יקיריהם. יום לאחר ביצוע העסקה הובאו החטופים לקבורה ורבבות אנשים לקחו חלק בלוויות. ניידות מ"צ ליוו מלפנים ומאחור את הנ"נים ובהם ארונות הקבורה בנסיעה מראש הנקרה למחנה "שרגא". בהמשך, ליוו הניידות את מסעות הלוויה ממחנה "שרגא" לבתי העלמין. מדובר היה באירוע לאומי רגיש. החיל נדרש ל"אפס תקלות" ועמד במשימה בכבוד.

הכשרה

ההכשרה בחיל מתבצעת בבית-הספר למשטרה צבאית (בה"ד 13). בתחילה שכן הבה"ד בשייח מוניס, בהמשך הוא עבר לצריפין והיה חלק מבה"ד 11. ב-1969 עבר בה"ד 13, לבסיס קדום, שבשומרון ליד קדומים. בשנת 1995 עבר למחנה בית-ליד ע"ש מוטה גור ליד צומת השרון שליד נתניה, ובמאי 2015 עבר למיקומו הנוכחי בקריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון בדרום, והוא הבה"ד הראשון שהחל לפעול שם. הבה"ד מרכז תחתיו הן את ההכשרה הבסיסית (טירונות, קורסים בסיסיים), הן את הכשרות המתקדמות בחיל והן את הכשרות המפקדים (קורס מ"כים, קורס סמלים, השלמה חילית לקצונה, קורס מ"פים וקורס קמ"ץ בכיר).

רוב חיילי המשטרה הצבאית עוברים טירונות ברמת רובאי 02 (שאורכה שישה שבועות), אך המיועדים לתפקיד לוחמי המעברים, עוברים טירונות ברמת רובאי 03. בסוף הטירונות החיילים נשבעים אמונים לצה"ל ברחבת הטקסים בעיר הבהדים ולאחר מכן ממשיכם לאימון מתקדם. מיד לאחר הטירונות ממויינים החיילים לקורסים שונים שנערכים גם הם בבה"ד.

מערכים ותפקידים

ניידת של המשטרה הצבאית מדגם רנו מגאן

רכב של המשטרה הצבאית להובלת כלואים המכונה "זינזאנה"

בחיל מגוון מערכים ותפקידים:

מערך השיטור

שיטור ותעבורה - מערך השיטור כולל את היחידות בפיקודים המרחביים, את היחידה המרכזית לפיקוח תעבורה ואת יחידת מ"צ מטכ"ל. המערך עוסק באכיפת החוק והסדר בצבא בתחומי: משמעת, משמעת רכב, תעבורה, עריקים ומשתמטים. במ"צ מטכ"ל עוסקים בעיקר בבידוק כלי-הרכב המבקשים להיכנס לבסיס רבין (מחנה הקריה). בתחום לכידת העריקים מופעלים בלשים ומש"קי הערכה שתפקידם להביא לאיתורם ולמעצרם של העריקים והמשתמטים. הבלשים נעים בלבוש אזרחי ולעיתים הם אף עוטים "תחפושות" שונות. ביום ממוצע ניתנים 34 דו"חות משמעת ובחודש ממוצע מתמודדים עם 68 תאונות דרכים של כלי רכב צבאיים.

נוכח איום ארגוני הטרור לחטוף חיילים, מבצעת המשטרה הצבאית מבצעי "חטיפות דמה" - הם מסיירים במכוניות אזרחיות ובלבוש אזרחי ומציעים טרמפים לחיילים. אלו שנענים להצעה ועולים לרכב, מקבלים דו"ח, ונשפטים בפני תת-אלוף. זה התחום שבו המ"צ הכי ידוע לכלל חיילי צה"ל, ומרתיע אותם מלעלות על טרמפים.

מערך החקירות (מצ"ח)

ערך מורחב – משטרה צבאית חוקרת

מצ"ח אמונה על חקירת חיילים החשודים בביצוע עבירה. היחידה מטפלת במגוון רחב של אירועים המעלים חשד לפלילים, כגון: עבירות סמים, עבירות רכוש, מרמה וזיוף, עבירות גוף (אלימות וכדומה), מוות שאינו בפעילות מבצעית, תאונות דרכים, תאונות אימונים, עבירות מחשב ועוד. היחידה מחולקת ליחידות משנה במקביל לשלושת הפיקודים המרחביים. בכל פיקוד פועלים מספר בסיסים: חקירות פליליות, בסיס המתמחה בחקירת תאונות דרכים ויחידה מרכזית (ימ"ר) האמונה על התיקים הפליליים המורכבים יותר. במקרים הפליליים הרגישים והחמורים ביותר (סחר בסמים, הברחות סמים מגבולות המדינה, סחר באמצעי לחימה וכדומה) תטפל היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל"ם). היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) מטפלת בפרשיות כגון: גניבת דלק, קבלת שוחד, הטיית מכרזים וכולי. במצ"ח משרתים חוקרים, רכזי מודיעין, בלשים ומש"קי הערכה. ביחידה נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. ביום ממוצע נפתחים 12 תיקים פליליים.

מערך הכליאה

במערך הכליאה משרתים שוטרים צבאיים בתפקיד מפקד/ת כלואים. המערך כולל את בסיס הכליאה (בס"כ) 394 (כלא 4 - צריפין), בסיס הכליאה 396 (כלא 6 - עתלית), תאי מעצר יחידתיים ומתקני השהייה לעצירים ביטחוניים באיו"ש. בבסיסי הכליאה מוחזקים במשמורת חוקית אסירים אשר נשפטו בבתי הדין, חבושים אשר נשפטו בדין-משמעתי ועצורים הממתינים למשפטם. מדריכי הכלואים עוסקים בפיקוד על חיילים אלו במטרה להחזירם לשירות תקין בצה"ל. בבס"כים פועלים גם גורמי חזרה לשירות תקין (גחל"ת), אשר כולל מש"קיות ת"ש, הוראה, חינוך ובעיקר מאבחנות שנפגשות עם כלואים מסוימים העונים לקריטריונים במטרה לאתר את הגורמים שהובילו אותם לביצוע העבירות ולהמליץ בנוגע להמשך שירותו של החייל בצבא. עד 2006 היה החיל אחראי גם להחזקתם של אלפי עצורים ביטחוניים. בשנת 2006 הועבר אחרון מתקני הכליאה (מת"כים) לידי שירות בתי הסוהר. בבס"כים וביניהם, פועלת פלוגה בשם עצמה - (פלוגת הליוויים) שאחראית להעביר עצורים לבתי דין, בין בס"כים, פינויים לבתי חולים, מקומות אזרחיים כגון- הפניות, בתי דין אזרחיים, ולקיחת עצורים לפני משפט ממעצרים בכל חלקי הארץ לשני הבס"כים.

מערך המעברים

במערך המעברים משרתים שוטרים צבאיים בתפקיד לוחמי מעברים (לו"מ) (מאבחנים ביטחוניים (מא"ב) בעבר). בשנת 2004 הוחלט בצה"ל להטיל על המשטרה הצבאית את האחריות על הבידוק במעברי קו התפר. לשם כך הוקמו שני גדודים - גדוד ארז, וגדוד תעוז, אשר מטרתם היא למנוע כניסת פעילות חבלנית עוינת, הברחת אמצעי לחימה, סיכול פיגועים, מניעת הסתננות ומניעת סיוע לארגוני טרור המנסים להפר את מרקם החיים התקין בשטחי מדינת ישראל.

גדוד תעוז

גדוד תעוז אחראי על הבידוק במעברים רבים באזור יהודה ושומרון, בהם: מכבים, עופר, ל"ה, דרגות, בקעות ועוד. הוא מחולק ל-4 פלוגות: איתן, סחלב-חליף, הכתר ולהב.

גדוד ארז

גדוד ארז היה אחראי בעבר בעיקר על מעבר ארז שבצפון רצועת עזה. הגדוד הוקם בשנת 1995 כחלק ממימוש הסכמי אוסלו. בעבר, הגדוד היה שייך לאוגדת עזה בפיקוד הדרום ופעל בשיתוף פעולה עם חיל המשטרה הצבאית.

בעשור השני של המאה ה-21, הגדוד שייך לחמ"ץ ואחראי על המעברים המרכזיים בעוטף ירושלים ובהם קלנדיה, ביתוניא, רחל, חיזמא, הזיתים, א-זעיים, סוואחרה, שיח סעד, מזמוריה, שועפט, קיוסק, מנהרות (דרכי האבות) ובית"ר. הוא מחולק לארבע פלוגות: א', ב', ג' ופלוגת המפקדה. לגדודי המעברים הישגים מבצעיים רבים. כך למשל, בשנת 2013 פעילות גדודי המעברים בגדה כללה 14,911 פעולות לתפיסת מחבלים, אמל"ח, שב"חים, דרושי חקירת שב"כ ומבוקשים.

החל משנת 2012, שוטר צבאי המשרת בתפקיד הלו"ם מקבל תעודת לוחם לאחר 20 חודשי שירות. החל משנת 2017, עם כניסתה לתוקף של הרפורמה בסטטוס הלוחם של הרמטכ"ל אייזנקוט, נחשבים הלו"מים ללוחמים.

יחידות

יחידות המשטרה הצבאית מחולקות בהתאם לפיקודים המרחביים: צפון, מרכז ודרום. בכל פיקוד קיימת י"פ חמ"ץ (יחידה פיקודית חיל המשטרה הצבאית) ובסיסי משטרה צבאית ומצ"ח.

בסיסי השיטור כפופים מקצועית למפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי (מקמצ"ר במחנה דורי) ופיקודית לאלוף הפיקוד הרלוונטי. בסיסי מצ"ח כפופים ישירות למקמצ"ר הן מקצועית והן פיקודית.

פיקוד הצפון

• יחידה פיקודית משטרה צבאית צפון 390
• בסיס שיטור ומצ"ח רמת הגולן (מחנה פילון)
• בסיס שיטור ומצ"ח חיפה (מחנה ג'למה)
• בסיס שיטור העמקים אוחד עם בסיס שיטור רמת הגולן וכן בסיס מצ"ח העמקים אוחד לבסיס רמת הגולן וכיום נקרא מצ"ח גליל

פיקוד המרכז

• יחידה פיקודית משטרה צבאית מרכז 391 (מחנה ענתות)
• בסיס שיטור דן (מחנה דורי)
• בסיס מצ"ח דן (מחנה ידין)
• בסיס שיטור השרון (מחנה גור)
• בסיס שיטור ומצ"ח ירושלים (מחנה ענתות)
• בסיס שיטור ומצ"ח יואב (מחנה בר-לב)
• מתקן מעצר לעצורים ביטחוניים עציון (חטמ"ר עציון)
• מתקן מעצר לעצורים ביטחוניים שומרון (חטמ"ר שומרון)

פיקוד הדרום

• יחידה פיקודית משטרה צבאית דרום 392 (שדה תימן)
• בסיס מצ"ח ערבה
• בסיס מצ"ח באר שבע (מחנה נתן)
• בסיס שיטור האשל במחנה (שדה תימן), שנפתח בתחילת 2018 לאחר שילוב של בסיסי השיטור באר שבע ואורים
• בסיס שיטור נגב (עיר הבה"דים)
• בסיס שיטור אילת והערבה (מחנה מכלול יותם)

יחידות נוספות

יחידות אלה כפופות ישירות מקצועית ופיקודית למפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי:

• בה"ד 13 (קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון)
• בסיס כליאה 394 (כלא 4 - מחנה ידין)
• בסיס כליאה 396 (כלא 6)
• בסיס שיטור מטכ"ל (מחנה רבין)
• גדוד ארז (מחנה ענתות - פלוגה א'+ב', הר גילה - פלוגה ג')
• גדוד תעוז (מחנה בית ליד - מפקדה)
• ימל"ת (יחידה מרכזית לפיקוח תעבורה) (מחנה בית ליד)

בסיסי כליאה צבאיים

בראשית ימי צה"ל היה למשטרה הצבאית בסיס כליאה מרכזי אחד: בסיס הכליאה 394 (כלא ארבע) בצריפין. נוסף אליו התקיימו בתי מעצר פיקודיים. במהלך שנות ה-50 הוקם כלא 400 לנשים ששוכן בתחילת דרכו במבנה המשטרה הבריטית ליד נהלל וכן הוקם בסיס הכליאה 396 (כלא שש). בשנות ה-70 נפתח כלא מגידו עבור כלואים לתקופות ארוכות. בשנות ה-80 הוסב בית סוהר מגידו לכליאת אסירים ביטחוניים וחיילים השפוטים לעונשי מאסר נשלחו אליו לביצוע תפקידי שמירה לא חמושה ועבודות אחזקה. לימים כלא 400 הפך לפלוגה בתוך כלא 4. לאחרונה הוקמה פלוגת כליאה נוספת לנשים בכלא 6 - פלוגה 600. בשנים הקרובות עתידים להתאחד שני בסיסי הכליאה של צה"ל לכלא מרכזי אחד שבסמוך לו תוקם גם קרייה משפטית.

• מתקני מעצר ביטחוניים (עצ"שים) - עד שנת 2006 בכל חטיבה מרחבית באיו"ש התנהל מתקן מעצר ביטחוני במסלול מטפל עצורי השטחים עובדים מדריכי הכלואים מול עצורים ביטחוניים (פלסטינים), אך כיום פעילים רק שני מתקני מעצר.
  • מתקן מעצר עציון - אחראי על גזרת יהודה ועציון נמצא בסמוך לגוש עציון.
  • מתקן מעצר שומרון - אחראי על גזרת השומרון נמצא בסמוך לשכם.

משטרה צבאית בחירום

כאשר מוכרז מצב חירום ומופעל גיוס מילואים, משתנה מערך החיל ובנוסף לתפקידיו בשיגרה, הוא אחראי גם על התחומים הבאים:

• תחום השיטור והתנועות: שליטה בצירים ובהיסע, סיוע בריכוז סדר כוח אדם, סיוע שיטורי במרחב העורף, חסימת אזורי לחימה, שיטור במעברי גבול, הכוונה וליווי של שדרות תספוקת ותנועות אחרות, שילוט באזורי לחימה, שיטור יחידה במחסני החירום, במכלולים ובמשטחי הפריקה.
• תחום הטיפול בכלואי האויב: הקמת מחנה שבויים, הקמת מתקני שבויים וטיפול בשבויים, איסוף שבויים מהכוחות הלוחמים.
• תחום החקירות: פעילות למניעת עבירות פליליות, מחסומי שלל וביזה, חקירות פליליות.

במילואים משובצים שוטרים צבאיים באגדים לוגיסטיים מרחביים ואוגדתיים וכן ביחידות שיטור פיקודיות.

סמכויות השוטר הצבאי

לשוטר צבאי סמכויות מלאות כלפי חייל בין אם נמצא במרחב צבאי או מחוצה לו כמפורט בפקודות השונות.

בדומה לחילות משטרה צבאית בעולם, לשוטר צבאי בישראל סמכויות מוגבלות כלפי אזרח ובהתאם למקרים הבאים:

• שוטר צבאי רשאי לעצור אזרח במרחב צבאי (כגון: בסיס או אזור המוגדר שטח צבאי סגור) רק על עבירה שבוצעה במרחב הצבאי.
• שוטר צבאי רשאי לעצור אזרח שלא במרחב צבאי, אם האזרח והעבירה שבה הוא חשוד נתונים לשיפוט צבאי, או אם האזרח מפריע לפעילות צבאית.
• שוטר צבאי רשאי בעת סריקה או ביקורת, לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו וכתובתו ולהציג את תעודת הזיהוי או כל מסמך אחר שברשותו ושלפיהם אפשר לזהותו.
• נהג חייב לציית לאותות הניתנים על ידי שוטר צבאי במדים, במרחב צבאי ומחוצה לו.
• שוטר צבאי רשאי לתת דו"ח תנועה לאזרח אשר נוהג במרחב צבאי.

במקרה של מעצר אזרח, מחויבת המשטרה הצבאית להעבירו לידי משטרת ישראל בתוך 12 שעות.

צו מעצר מטעם בית משפט אזרחי יחייב את מוסדות הצבא, ופקודת מעצר, שהוצאה על ידי רשות צבאית מוסמכת, תחייב את משטרת ישראל.

מדי השוטר הצבאי

סימני היכר

שוטרים צבאיים לובשים מדים ככל חיילי צה"ל, ובתוספת סימני ההיכר הבאים:

• חוגר בתפקידי שיטור ומשמעת:

מדי א', כובע משטרה צבאית לבן, חגורה לבנה, סרט מפלסטיק לבן על הזרוע השמאלית עם הכיתוב "מ״צ" בכחול על רקע כתום, שרוך בצבעי אדום-כחול מעל כתף שמאל.

• חוגר בתפקיד מדריך כלואים:

מדי ב', כובע מצחייה כחול עם סמל החיל והכיתוב "משטרה צבאית מערך הכליאה" בצבע צהוב, חגורה שחורה, שרוך ירוק מעל כתף שמאל.

• קצין בתפקיד:

כובע משטרה צבאית לבן, סרט מבד עם רקע אדום עליו הכיתוב "קמ״צ" בצבע כחול על זרוע ימין, שרוך בצבעי אדום-כחול מעל כתף שמאל.

• סימנים נוספים:

סיכה של חיל המשטרה הצבאית

בנוסף לעיל עונדים השוטרים הצבאיים תג שם ממתכת מעל כיס ימין בחולצה וסיכת חמ"ץ (על מדי א' בלבד), ייתכנו גם סיכות נוספות בהתאם לתפקיד ולהכשרות.

פקודות מטכ"ל והוראות קבע אכ"א גם מתייחסות לסמכויות השוטר הצבאי עם או ללא סימני היכר. בהוראות נקבע כי אי ענידת סימני ההיכר אינה משחררת את השוטר הצבאי מלמלא את תפקידו, וכן אינה גורעת מסמכויותיו.

בעת פעילות בדרכים כמו פיקוח תעבורה, הכוונת תנועה ופיקוח תעבורה לובשים השוטרים אפודה בצבע צהוב זוהר עם פסים מחזירי אור.

חלק מהשוטרים הצבאיים בעלי היתר ללבוש בגדים אזרחיים כאשר נמצאים בתפקיד, מדובר בתפקידי יחידת מצ״ח: חוקרים, משקי הערכה, בלשים ורכזי מודיעין.

צבעי החיל, צבע הכומתה והכובע - מקור וסיבות

קסדה אשר שימשה את השוטרים הצבאיים בשנות השמונים, לפני שהוחלפה לכובע הלבן

צבעי החיל הם כחול-אדום, "ירושה" מהמשטרה הצבאית הבריטית בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, שם נטמנו זרעי החיל. חיילי המשטרה הצבאית נעים עם כומתה כחולה. כשהוחלט בשנת 1997 לייחד את המשרתים בחיל בכומתה משלהם, הצבע האדום ירד מהפרק כיוון שכבר היה שייך לצנחנים, וכך אושר הצבע הכחול. בעבר חבשו השוטרים הצבאיים בתפקיד פנימית של קסדה שנצבעה בלבן ועליה נכתב באדום: "מ.צ.". בסוף שנות ה-80, לאחר תלונות רבות מצד החיילים, החליט הקמצ"ר, שלום בן-משה, להחליף את הקסדה בכובע מצחייה לבן, אשר משמש את החיל עד היום.

תגי יחידות

עד לשנת 1995 שימשו בחייל רק תג מפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי ותגי הפיקודים. בשנה זו הוצג לראשונה תג המשטרה הצבאית החוקרת, כשנה לאחר מכן הוצג תג בה"ד 13 ובשנים שלאחר מכן הוצגו יתר התגים.

• 
  תג מפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי, הימל"ת (היחידה המרכזית לפיקוח תעבורה).
• 
  תג המשטרה הצבאית פיקוד המרכז
• 
  תג המשטרה הצבאית פיקוד הצפון
• 
  תג המשטרה הצבאית פיקוד הדרום
• 
  תג יחידת משטרה צבאית מטכ"ל
• 
  תג בה"ד 13 של המשטרה הצבאית
• 
  תג גדודי המעברים של המשטרה הצבאית
• 
  תג המשטרה הצבאית החוקרת (מֵצַ"ח)
• 
  תג כלא 4 וכלא 6

תגים היסטוריים

• 
  התג הראשון של המשטרה הצבאית בשנת 1948.
• 
  תג גדוד ארז הישן
• 
  תג גדוד תעוז הישן
• 
  תג כלא מגידו
• 
  תג מחנה עופר
• 
  תג כלא קציעות
• 
  תג המשטרה הצבאית פיקוד הדרום עד 2019

מערכים בעבר

חלק מסמכויות המשטרה הצבאית עברו לידי שירות בתי הסוהר מהתפיסה לפיה שב"ס מהווה רשות הכליאה הלאומית הבלעדית במדינת ישראל.

• מטפל עצורי שטחים (עצ"שים) - מסלול שבוטל בראשית 2006 לאחר שכל מתקני הכליאה הצבאיים עברו לפיקוד שירות בתי הסוהר.

במסלול מטפל עצורי השטחים עבדו מדריכי הכלואים מול עצורים ביטחוניים (פלסטינים), באחד משלושה מתקני הכליאה הצבאיים:

• מתקן כליאה מגידו - ממוקם בסמוך לצומת מגידו, עבר לפיקוד שב"ס בפברואר 2005.
• מתקן כליאה עופר - נמצא מצפון לירושלים, עבר לפיקוד שב"ס באוקטובר 2006.
• מתקן כליאה קציעות - נמצא בחולות חלוצה, עבר לפיקוד שב"ס במרץ 2006.

בנוסף, שירתו (ועדיין משרתים) מטפלי עצורי שטחים במתקני מעצר באיו"ש ביניהם:

• מעצר סאלם (מנשה) - ליד מגידו, אחראי לגזרת ג'נין (הועבר לידי שירות בתי הסוהר בשנת 2006).
• מעצר אפריים (קדומים) - ליד אריאל, אחראי על גזרת טול-כרם וקלקיליה. נסגר ב-2006 ויועד לשמש כבית מעצר ארעי במקרה חירום.
• מעצר שומרון (חווארה) - בכניסה לשכם, אחראי על גזרת שכם (עדיין פעיל).
• מעצר בנימין - צפון ירושלים, אחראי לגזרת רמאללה. (הועבר ב-2006 לידי כלא עופר).
• מעצר עציון - אחראי לגזרת עציון ויהודה (עדיין פעיל).

• כוח 100 - כוח לוחמה בטרור של חמ"ץ שפעלה במתקני הכליאה והייתה אחראית לאבטחת הפעילות השוטפת במתקנים: ספירות עצורים, ליוויים לבתי משפט, בתי חולים, שחרורים ומשימות רבות אחרות. הכוח התפרק ב-2007 עקב מעבר מתקני-הכליאה לשירות בתי הסוהר.
• פלוגות יל"ס (יחידה להשלטת סדר) - הוקמו כנגזרת של הסכמי אוסלו לצורכי התמודדות עם הפרות סדר של יהודים:
  • סחלב - בחטמ"ר יהודה בגזרת חברון. בשנת 2005 שונה יעודה לפלוגת מעברים בגדוד תעוז.
  • סירפד - גזרת מרכז וצפון חבל עזה, פורקה ב-2002.
  • סייפן - בגזרת חטמ"ר בנימין (אזור מכבים רעות), פורקה ב-2000.
• יחידת ילמ"ס (היחידה לליווי מסתננים) - פעלה בין השנים 2011–2013 ופורקה לאחר הקמת גדר הגבול בדרום וירידה משמעותית במספר המסתננים.

מבצעי החלפת שבויים

לחיל המשטרה הצבאית תפקיד חשוב בעסקאות להחלפת שבויים. כך נטלו שוטרי החיל חלק משמעותי במבצעים רבים, האחרונים שבהם: העסקה להחזרת גופות 3 החטופים מהר דב ואלחנן טננבאום, המבצע להחזרת גופותיהם של אודי גולדווסר ואלדד רגב והמבצע האחרון להחזרתו של גלעד שליט.

בוגרי החיל

בין בוגרי החיל ניתן למצוא את האלוף (במיל') שלמה ינאי. את ראשי הערים יונה יהב (חיפה), שלום בן-משה (ראש העין), איתן גינזבורג (רעננה) וחיים ביבס (מודיעין). את השר אמיר אוחנה, חבר הכנסת אברהם פורז, הכתבים רונן ברגמן ורביב דרוקר, וכן את ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי.

קציני המשטרה הצבאית הראשיים

שם	תקופת כהונה	הערות
סא"ל דני מגן	1948 - 1950
אל"ם יוסף פרסמן	1950 - 1951
אל"ם ברוך יצהר	1951 - 1954
אל"ם צבי-שמשון שפיר	1954 - 1960
אלוף רפאל ורדי	1960 - 1962	לימים ראש אכ"א
אל"ם ישראל כרמי	1962 - 1971
אל"ם זלמן ורדי	1971 - 1976
תא"ל בנימין ענבר	1976 - 1977
תא"ל ברוך ארבל	1977 - 1980
תא"ל חיים גרניט	1980 - 1982
תא"ל מאיר גבע	1982 - 1985
תא"ל אמיל אלימלך	1985 - 1989
תא"ל שלום בן-משה	1989 - 1991
תא"ל מוטי בירן	1991 - 1995
תא"ל ניר-עם גולדברום	1995 - 1998
תא"ל יורם צחור	1998 - 2002
תא"ל מיקי בראל	2002 - 2005
תא"ל רוני בני	2005 - 2009
תא"ל מאיר אוחנה	2009 - 2013
תא"ל גולן מימון	2013 - 2016
תא״ל רן כוכב	2016 - 2018
תא״ל יאיר ברקת	אוגוסט 2018 -

לקריאה נוספת

• תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, אדום כחול : סיפורו של חיל המשטרה הצבאית 1948 - 2008, הוצאת משרד הביטחון, 2008

קישורים חיצוניים

• חיל המשטרה הצבאית באתר צה"ל
• לדמותו של שוטר צבאי, מערכות 126, פברואר 1960
• כתבה בבמחנה על שינוי מעמד גדוד המעברים לגדוד לוחם
• יום בדרכים עם קצין המשטרה הצבאית הראשי, "במחנה"
• חיל המשטרה הצבאית באתר יחידה, "יחידה"
• שאול הון, המשטרה הצבאית, דבר, 24 ביולי 1952
• בגדודי המעברים מתמודדים עם היקף שיא של זיוף תעודות, 3 באפריל 2013
• שומרי הסף - אנשי פפר, "הארץ" 11 באוגוסט 2009
• בתוך 24 שעות: גדודי המעברים סיכלו שני ניסיונות של הברחת אמל"ח מאיו"ש, 21 באוגוסט 2013
• אחיקם משה דוד, חרוזים זה טוב: תשובה לבילי מוסקונה-לרמן, באתר nrg‏, 14 באפריל 2011
• סהר אלמוג, "במחנה", ‏תעודות לוחם יוענקו לחיילי גדודי המעברים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 בינואר 2012
• המין הנשי הפך לרוב בגדוד המעברים ארז, 4 בדצמבר 2008
• תמרה שביט, ‏אוגדת יו"ש "מתעזת" את המעברים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 בדצמבר 2010
• רותם פסו, אתר צה"ל, ‏גדוד המעברים "תעוז" סיכל הנחת מטען והברחת אמל"ח, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 10 בספטמבר 2013
• שומרי הסף: מתגייסים לגדודי המעברים של המשטרה הצבאית, 20 בנובמבר 2013

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26604295חיל המשטרה הצבאית