נוער הגבעות
נוער הגבעות הוא כינוי לצעירים יהודים, דתיים לרוב, המתגוררים במאחזים או במבנים בודדים מאולתרים ביהודה ושומרון, לעיתים מתוך אידאולוגיה של אקטיביזם ימני רדיקלי.[1][2] בציבור הדתי-לאומי קיימת מחלוקת בדבר היחס הרצוי כלפי נוער הגבעות.[3]
"נערי הגבעות" מתאפיינים לרוב בגידול פאות רחבות וארוכות וזקנים, ובכיפות סרוגות גדולות. לעיתים קרובות הם חיים במסגרת קומונה ותחת הנהגתן של דמויות סמכותיות כגון אלישע ירד, עוז יהודה רום ועמישב מלט. רבים מהם רואים את עצמם כממשיכי דרכם של החלוצים ועוסקים ברעיית צאן או בעבודת אדמה. על פי הערכות משנת 2021 ישנם כ-400 נערי גבעות, שפרושים בכ־80 חוות וגבעות ברחבי יהודה ושומרון.
חלק מנערי הגבעות מעורבים במקרי אלימות כלפי פלסטינים. לפי דיווח של המשרד לביטחון לאומי, בשנת 2021 נערי גבעות היו מעורבים ב-308 מקרים כאלה, אשר שמונה מתוכם הוגדרו על ידי השב"כ כפיגועים.[4][5]
מקור השם
השם "נוער הגבעות" מתייחס לגבעות ביהודה ושומרון שאליהן התייחס אריאל שרון בהכרזה שנשא במרכז הליכוד ב-16 בנובמבר 1998: "רוצו ותפסו גבעות. תפסו גבעה ועוד גבעה. תפסו את ראש הגבעות. כל מי שנמצא שם צריך לזוז, צריך לרוץ, צריך לתפוס כמה שיותר גבעות, להרחיב את השטח. כל מה שנתפוס יהיה בידיים שלנו. כל מה שלא נתפוס יהיה בידיים שלהם." ההכרזה נועדה לסכל את שיחות השלום, ובמיוחד לחבל בהסכם ואי שנחתם באותה עת בין בנימין נתניהו לבין הרשות הפלסטינית.[6]
מתנחלים צעירים רבים נענו להכרזתו של שרון והקימו מאחזים על הגבעות בשיטת "יצירת עובדות בשטח".
מאפיינים
המינוח "נוער הגבעות" מתייחס לקבוצות רבות של צעירים, חלקם בני נוער אך רובם בגיל 20 ומעלה, שחלקן שונות זו מזו במידה רבה.
חלק מהצעירים הם בני הדור השני בהתנחלויות הוותיקות שהולכים בדרכי הוריהם, כלומר מיישבים שטחים נוספים ביהודה ושומרון. אחרים הם צעירים דתיים, מהערים הגדולות. חלק מן הנערים משתייך למסגרות לימוד רשמיות, רשמיות למחצה או אלטרנטיביות, בתוך זרם החינוך הממלכתי דתי. לעיתים מסגרות אלו הן בעלות אופי שיקומי בלבד ולעיתים מיישמות גם תוכן חקלאי-התיישבותי.
נערי גבעות רבים קרובים לחסידות החדשה. ההתיישבות שלהם במקומות נידחים נובעת מרצונם לחיות באופן טבעי תוך גידול ואכילת מזון אורגני, רעיית צאן וכדומה. הם רואים את עצמם כחלוצים וכממשיכי דרכם של היהודים מתקופת המקרא שהתגוררו בממלכת ישראל.[7]
נוער הגבעות מורכב ממספר תתי-זרמים. לאחר ההתנתקות מגוש קטיף התאגדו רוב נוער הגבעות סביב תנועת "נוער למען ארץ ישראל". בהמשך הקבוצה התפלגה למספר זרמים: תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס והרב משה לוינגר, ותנועת "גרעיני הערים העבריות" בראשות מאיר ברטלר. עם השנים חדלה הפעילות של שתי התנועות בבניית הגבעות, ותנועת נחלה הסבה את פעילותה בעיקר לארגוני מחאה ציבוריים. במקביל, התחברו נערי הגבעות לתנועות אחרות, כגון תנועת אר"י ישאג בראשות הרב אברהם סגרון ותנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג.
רבים מהם אימצו לעצמם מראה הכולל כיפות צמר גדולות, לבישת הציצית מעל הבגד, פאות עבותות ומסולסלות (גוזמבות).
בדיון של ועדת החינוך של הכנסת בשנת 2016 טען נציג משרד החינוך כי רוב נערי הגבעות הם נוער בסיכון, אשר האידאולוגיה היא בשבילם כיסוי וטריגר להוצאת כעסים. לפי ד"ר סער הראל, מנהל אגף חינוך ונוער במשרד החינוך, נערי הגבעות מגיעים מכל הארץ ולא רק מיהודה ושומרון, רובם מהחינוך הממלכתי-דתי, כ-20% מהחינוך החרדי ומיעוטם מהחינוך הממלכתי.[8]
מחקר משנת 2018[9] מחלק את נוער הגבעות לשתי קבוצות עיקריות: "אידיאליסטים", שהגיעו עם השקפה אידאולוגית מוצקה, כהגשמה של האידיאלים שעליהם חונכו, ובדרך כלל מקיימים קשרים טובים יותר עם הוריהם; ו"אינדיבידואליסטים", שהתגלגלו לגבעות מסיבות אישיות. בקרב הסוג השני יש מי שבעקבות החיים בגבעה מצאו משמעות והתקדמו בגיבוש זהותם, ויש מי שנמצאים במשבר אישי ולא מצאו את מקומם גם בגבעה.
אידאולוגיה
יישוב ארץ ישראל ובמיוחד באזורי יהודה ושומרון, כדי לקבוע עובדות בשטח, הוא מרכיב חשוב באידאולוגיה של נוער הגבעות. רבים מהם רואים ביישוב ארץ ישראל ובהקמת מאחזים חדשים יסוד מרכזי בקיום רצונו של ה' ובהחשת הגאולה[10].
רבים מהצעירים הקרויים "נוער הגבעות" מתגוררים בבקתות עץ או אוהלים. אצל חלקם הדבר נובע מתפיסה של נוחות, חזרה לפשטות ומהירות בנייה. במקרים אחרים הדבר נובע מחוסר אמצעים לאחר שכוחות הביטחון הורסים את המבנים שבהם הם גרים. מסיבה זו הם גרים לעיתים גם ללא קורת גג.
רבים מהם מחזיקים בעמדות ימין רדיקלי וחלקם שואפים להקים מחדש את מלכות ישראל על פי התורה. חלקם מעורבים בהתנגדות אקטיבית לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון ורבים מבני הדור הקודם אף השתתפו בפעולות המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות.
לקראת ראש השנה תשפ"א, פרסם העיתונאי שחר גליק רשימה שהופצה לדבריו בקרב אנשי נוער הגבעות, שבה מופיע סיכום של פעולות תג מחיר שבוצעו לכאורה על ידיהם במהלך שנת ה'תש"פ, בהן הצתת עשרות כלי רכב, פגיעה באלפי עצים, תקיפת ערבים וכדומה. גליק הדגיש שמדובר ב"הודעת גאווה" לא רשמית ושהמשטרה סירבה לספק נתונים על אמיתות המספרים.[11]
מעורבות בפלילים של נערי גבעות
נערי גבעות ביצעו פעולות אלימות כלפי פלסטינים. גורם ביטחון התבטא בשנת 2018 שאופן פעולתם של נערים אלה היה מאורגן ומתוחכם, הם פעלו כשהם רעולי פנים ובפעולות מסוימות ידיהם היו מכוסות כדי להימנע מהשארת טביעות אצבע, והם אף נמנעו משימוש בפלאפונים, דבר המקשה על איתורם ומעצרם.
נערים אלה ביצעו פשעי שנאה, בהם פעולות תג מחיר, ניסיון להצתת מסגד בעקרבה ותקיפה אלימה של רועי צאן. בשנים 2014 עד 2018 הוגשו כ-100 כתבי אישום בכל שנה, נגד צעירים מנוער הגבעות על אירועים אלה. לקבוצה מיוחסים אלפי אירועים אלימים, בהם עשרות פיגועי טרור.[דרוש מקור][מפני ש...] בשנת 2018 נחקרו 152 אירועים אלימים שבוצעו נגד פלסטינים ונגד כוחות הביטחון, מהם 4 אירועים הנחשבים לפיגועים.[דרושה הבהרה][דרוש מקור][מפני ש...][12]
לאחר שנחקק חוק המאבק בטרור ביוני 2016, נעשה בו שימוש במשפטיהם של נאשמים בפעולות "תג מחיר", וקבוצות מנוער הגבעות שביצעו מעשים אלה הוגדרו כארגון טרור.
במרץ 2018 נגזרו עונשי מאסר של שנתיים וחצי עד חמש שנים על שלושה נאשמים שהורשעו בפעולות "תג מחיר", ובהן עבירות של חברות בארגון טרור, הצתה, תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, חבלה בכוונה מחמירה, השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני.[13] מורשעים אלה ושני מורשעים נוספים ערערו לבית המשפט העליון, אך זה דחה את ערעורם (פרט למורשע אחד שקיבל הקלה בעונשו). בפסק הדין נקבע כי מעשיהם של שניים מהמערערים "מהווים מעשי טרור במסגרת ארגון טרור, הן לפי ההגדרות הרחבות של פקודת מניעת טרור והן לפי ההגדרות הממוקדות של חוק המאבק בטרור".[14]
במשפטו של הקטין א' מפרשת הפיגוע בדומא נקבע כי קבוצה אלימה מאנשי נוער הגבעות היא ארגון טרור. על פי עדותו של א' המתוארת בפסק הדין, הוא היה שייך לקבוצה ובה כ-100 חברים מנוער הגבעות המבצעים פעולות "תג מחיר" ביישובים פלסטיניים, בהן פעולות תקיפה, גניבה והצתת מבנים ורכבים באופן העלול להביא לפגיעה בגוף ובנפש. הנאשם הבהיר כי מטרתה של הפעילות האלימה היא לערער את הסדר והביטחון הציבורי. עם החברים בקבוצה נמנו גם רוצחי מוחמד אבו ח'דיר ומציתי כנסיית הלחם והדגים. לדברי השופטים, קבוצה זו עונה על ההגדרות של ארגון טרור, ודבריו של א' מוכיחים מעבר לספק סביר כי יש להרשיעו בעבירה של חברות בארגון טרור, לפי הגדרתו בחוק המאבק בטרור.[15] א' ביקש לערער על הרשעתו בחברות בארגון טרור, אך ערעורו נדחה. בנימוקים לדחייה כתב השופט יוסף אלרון: "דפוסי הפעילות של המערער וחבריו זהים לאלו של ארגוני טרור אחרים, המבקשים לקדם סדר מדיני וחברתי חדש בהתאם להשקפת עולמם, תוך ביצוע פעולות אלימות כלפי הציבור."[16]
בעונת המסיק נפוצה התופעה שבה אנשי נוער הגבעות פוגעים בעצי זית של פלסטינים, על ידי עקירתם או פגיעה בשורשים או בגזע העץ. לעיתים מתבצעת פעולה זו כאשר הפלסטינים לא רשאים לשהות בשטח המטע שלהם לאחר שהוא הוכרז כשטח צבאי סגור. העיתונאי דני קושמרו ראיין בשנת 2011 שלוש צעירות תושבות המאחז רמת מגרון. אחת מהן ניהלה את הפורום "ארץ מולדת" בערוץ 7, שבו מתעדכנים אנשי נוער הגבעות על אירועים צפויים. היא נעצרה בעבר על השחתת מקרקעין ורכבים פלסטיניים. בראיון היא מסבירה את המניעים לעקירת עצי זית:
- קושמרו: של מי הזיתים האלה פה? המטע, עצי הזית?
- אלירז: זיתים? כעיקרון, הכל של היהודים. גם הזיתים שנמצאים ליד מוח'מאס הם שלנו. זה שהערבים חושבים שיש להם בעלות על איזשהו משהו פה... הם נקראים גזלנים.
- קושמרו: זה שאני הולך וכורת עץ, איך אני עוזר למאבק למען ארץ ישראל?
- אלירז: ידוע, איפה שיש עצי זית – יש ערבי.
- אסתר: איפה שיש ערבי – יש פיגוע.
- אלירז: אם עץ זית קשור לערבי, כנראה שעץ זית לא צריך להיות כאן. זמנית.[17]
תוכנית שיקום
ב-2020 הוקמה תחת הגדוד גדוד לביאי הבקעה (גדוד 47) של חטיבת הבקעה יחידת גששים בשם "יחידת סְפָר המדבר" המורכבת בעיקר מ"נערי גבעות" לשעבר במטרה לשקמם. היחידה מורכבת מחיילים המתגוררים בחוות ומאחזים בצפון מדבר יהודה ובקעת הירדן, שנמצאו לא מתאימים לשרת במסגרות לוחמות רגילות.[18] עם זאת, דווחו מקרים רבים של אלימות, ההתעללות קשה וביזה מצד חיילי היחידה כלפי תושבים פלסטינים.[19][20] לאחר שורה של תקריות אלימות וטענות בצבא על תפקוד המפקדים ביחידה, צה"ל בחר לקיים דיונים מתקדמים על האפשרות לסגור את היחידה.[21][22]
באוגוסט 2023 מינתה החטיבה היהודית בשב"כ פרויקטור ייעודי שיגייס ראשי מועצות ורבנים שיש להם השפעה על נוער הגבעות, במטרה להרחיק צעירים ממעשים אלימים נגד פלסטינים.[23]
אזהרת ראש השב"כ
באוגוסט 2024 פנה ראש השב"כ, רונן בר, במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולאחדים משרי הממשלה ובו קבע כי "תופעת 'נוער הגבעות' הפכה מזמן לכר נרחב של פעילות אלימה נגד פלסטינים", וציין: "התופעה בחסות האירועים הביטחוניים, אוזלת היד המשטרתית וייתכן אף תחושת גיבוי סמוי, צוברת נפח ומשנה את פניה: מעשייה של בודדים לפעילות של מאות. התרחבות משמעותית של היקף המשתתפים בתופעה. אובדן החשש ממעצר מינהלי נוכח התנאים שלהם זוכים בכלא וכספים שאותם מקבלים לאחר שחרורם מחברי כנסת יחד עם מתן לגיטימציה ודברי הלל, לצד מסע דה-לגיטימציה לגורמי ביטחון".
בר הזהיר כי "אנחנו על סיפו של תהליך משמעותי, משנה מציאות. הנזק למדינת ישראל, בעיקר בעת הזאת, וברובו המכריע של ציבור המתיישבים הוא בל יתואר: דה-לגיטימציה עולמית גם בקרב טובי ידידינו, פריסת כוחות צה"ל שגם כך מתקשה לעמוד בכלל המשימות, שגם כך לא נועד לטפל במשימות אלה, פיגועי נקם שמציתים זירה נוספת במלחמה הרב-זירתית שבה אנחנו נמצאים, הכנסת גורמים נוספים למעגל הטרור, כאלה שלא היו שם קודם לטובת נקם, מדרון חלקלק שמסייע לתחושת היעדר המשילות, קושי נוסף ביצירת בריתות אזוריות שנדרשות למול הציר השיעי ומעל הכול: כתם גדול על היהדות ועל כולנו".[24]
שימוש בצווים מנהליים כנגד נוער הגבעות
לעיתים משתמשת מערכת הביטחון כלפי נערי הגבעות בצווים מנהליים, העוקפים את ההליך הפלילי הרגיל ואת הצורך בהוכחות אשר יוצגו בבית המשפט. צווים מנהליים הם כלים הכוללים הרחקות התושב מביתו או מכלל יו"ש, צו איסור יצירת קשר האוסר על יצירת קשר עם רשימת אנשים, מעצר בית האוסר לצאת מתחום מסוים, ומעצר מנהלי בו העצור כלוא ללא משפט.[25]
הצווים המנהליים ניתנים בחתימת אלוף הפיקוד, ללא הליך משפטי, ולא ניתן לערער עליהם. מטרתם על פי חוק היא להגן על ביטחון המדינה או שלום הציבור,[26] ומערכת הביטחון בוחרת לעיתים להפעילם, במקום ההליך הפלילי התקין, על מנת שלא לחשוף מקורות חשאיים כדוגמת סוכנים והאזנות סתר. רוב העצורים במעצר מנהלי הם פלסטינים, אך לפחות 9 תושבי יו"ש ישראלים היו במעצר מנהלי.[27] השימוש בשיטות אלו, לעיתים ללא הצדקה ברורה, מעורר ביקורת ציבורית רבה מימין ומשמאל.[28][29]
עיצומים בינלאומיים
במאי 2024 הטילה בריטניה עיצומים על נוער הגבעות בשל הקמת מאחזים בלתי חוקיים בגדה המערבית מתוך מטרה לגירוש פלסטינים מהשטחים[30]
באוקטובר 2024 הטיל משרד האוצר האמריקני עיצומים על נוער הגבעות שכוללים הקפאת נכסים ואיסור על בנקים להעביר כספים למי שקשור בנוער הגבעות[31]. בהודעה מוגדר נוער הגבעות כקבוצה של מתנחלים קיצוניים המעורבים בפעולות תג מחיר, מעשי הרג, תקיפה, הצתה והפחדה. כדוגמאות מייצגות מציינת ההודעה את ההתקפה על אל-מוע'ייר באפריל 2024 בה הרגו נערי הגבעות תושב, הציתו בתים ועסקו בביזה וכן התקפה על תורמוס עיא ביוני 2023 בה השתתפו מאות נערי גבעות ובמהלכה הוצתו שדות, מכוניות ובתים ונרצח תושב אחד ושני נפצע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הגבעה האחרונה סרטו של אברהם שפירא, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי
- שטח הפקר סרט תיעודי מהחיים בגבעה, בהפקת אולפנת צביה מעלה אדומים באתר יוטיוב.
- אלישע אבינר, אל נערי הגבעות, באתר "כיפה", ג' אלול ה'תשס"ג, 31 באוגוסט 2003
- אורי בלאו, נוער הגבעות התחתן, באתר הארץ, 21 בפברואר 2008
- עוזי ברוך, "נוער הגבעות" מבקש להתגייס לצה"ל, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2011
- אריאל שלם, מי אתה נער הגבעות?, באתר ynet, 15 בדצמבר 2011
- ומגבעות אשורנו - הצצה אל נוער הגבעות, באתר הקול היהודי
איתי אילנאי, "אנחנו לא תוקפים ערבים, אבל אני לא מגנה את זה, אפילו קצת בעד. מישהו צריך להעיף אותם מפה", באתר "ידיעות אחרונות", 12 בנובמבר 2017- דביר עמר, איפה הם, הבחורים ההם, בעיתון בשבע, פורסם באתר ערוץ 7, ז' באדר תשע"ח.
- נער הגבעות: עד עכשיו שתקתי, לא יכול יותר באתר ערוץ 7
"להפסיק את הרדיפה": הסכסוך בין נערי הגבעות לכוחות הביטחון הגיע לרתיחה, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי, 9 בינואר 2021- יש לנו שאלה - נערי גבעות מדברים על הכל, באתר ערוץ 7
- רועי שרון, "הקלגסים והגוזמבות" - לקסיקון הסלנג של נוער הגבעות, באתר "הזירה הלשונית" של רוביק רוזנטל
נוער הגבעות, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
- ^ אפרת וייס, נוער הגבעות: "מועצת יש"ע לא מייצגת אותנו", באתר ynet, 17 במאי 2006
- ^ מוטי קרפל, לנוער הגבעות אין סבלנות, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2019
- ^ "לנערי הגבעות יש גם דם יהודי על הידיים", באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2016
- ^ גלעד שלמור, "אני בעל הבית כאן": החיים של נערי הגבעות - והשיטה לגיוס צעירים נוספים, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2021.
- ^ עטרה גרמן, היוזמה החדשה שתנסה לפתור את "תופעת השוטטות" של בני נוער ביו"ש, בעיתון מקור ראשון, 9 ביולי 2023
- ^ קרני אלדד, גבעת הבלדים אינה עונה: כל גירוש רק מראה למפונים כמה הם חשובים, באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2015.
- ^ אילת כהנא, "עיקר העניין שלי הוא לחזור לתנ"ך": ראיון עם הרב סטבסקי, בעיתון מקור ראשון, 23 במאי 2021.
- ^ חדשות הכנסת, ינואר 2016
- ^ רוני מש, שרה בן דוד, פנינית ברוקנמן ""הגבעות" ביהודה ושומרון: חממה לתהליך עיצוב זהותם של מתבגרים", בהוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון 2018
- ^ ברוח דברי הרב יעקב משה חרל"פ, מעייני הישועה, עמ' קצו: "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם".
- ^
ציוץ של שחר גליק Shahar Glick ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 בספטמבר 2021
- ^ מאיה הורודניצ'אנו, גורם ביטחוני: תקיפת השוטרת ביצהר - חציית קו אדום מצד נוער הגבעות, באתר וואלה!, 26 ביולי 2018.
- ^ הותר לפרסום: בן 16 שביצע עבירות "תג מחיר" הורשע בחברות בארגון טרור, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2018
- ^ ע"פ 3793/18 פלוני ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב־3 במאי 2020
יעל פרידסון ואלישע בן קימון, העליון קבע: פעולות תג מחיר - מעשי טרור מאורגן, באתר ynet, 4 במאי 2020 - ^ פסק דין ע"פ 7482/20 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־15 ביולי 2021, סעיפים 37-38.
- ^ פסק דין 7482/20 (לעיל), סעיף 41.
- ^ דני קושמרו יצא לבדוק: מי הם נערי הגבעות?, סרטון בערוץ "ערוץ 2", באתר יוטיוב, 26 בדצמבר 2011.
- ^ אורי משגב, במערב הפרוע של מדבר יהודה יש שריף חדש: "סְפָר המדבר", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2021
- ^ יובל אברהם, החתול והשמנת. הצבא מגייס נערי גבעות ליחידת סיור מיוחדת בגדה, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2023
- ^ הגר שיזף, סיגריות בוערות, מכות רצח וניסיון תקיפה: מתנחלים וחיילים התעללו בפלסטינים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
- ^ כרמל דנגור רועי שרון, היחידה "ספר המדבר" שמזוהה עם נוער הגבעות צפויה להיסגר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בדצמבר 2023
- ^ הגר שיזף, צה"ל שוקל לסגור יחידה המגייסת נערי גבעות, בשל תקריות אלימות כלפי פלסטינים, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2023
- ^ תכנית השב"כ לשיקום נערי הגבעות, באתר ערוץ 7, 30 באוגוסט 2023
- ^ גיא פלג, יאיר שרקי, ראש השב"כ ביקר את התנהלות בן גביר במכתב לנתניהו וגלנט, השר דרש לפטר אותו, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2024
- ^ יותם ברגר, בית המשפט הורה לשחרר פעיל ימין - אז שב"כ הוציא לו צו מעצר מינהלי, באתר הארץ, 20 ביוני 2017
- ^ אתר נבו
- ^ נתונים על מעצר מנהלי בשטחים באתר בצלם, הנתון בהערה 4.
- ^ שילה פריד, "קודם מסמנים את המטרה ואז מנסים להלביש תיק", בעיתון מקור ראשון, 13 במרץ 2022
- ^ בלי סיבה ועד להודעה חדשה: מעצרים מנהליים כשגרת חיים באתר בצלם
- ^ UK sanctions extremist groups and individuals for settler violence in the West Bank, Foreign, Commonwealth & Development Office, 3/5/2024
- ^ Treasury Designates Extremist Settler Group in West Bank, US Department of the Treasury, 1/10/2024
39775097נוער הגבעות