צומת גוש עציון
 | |
| מעגל התנועה במרכז הצומת | |
| כינוי |
צומת הגוש צומת המיקי מאוס |
|---|---|
| כבישים בצומת |
 כביש 60 כביש 367כביש הגישה למגדל עוז |
צומת גוש עציון נמצא בלב גוש עציון, ונחשב לאחד הצמתים החשובים ביהודה. תושבי האזור מכנים אותו בקיצור "צומת הגוש". בעבר כונה גם "צומת המיקי מאוס", על שם מבנה המשטרה הבריטי הסמוך לצומת, המזכיר בצורתו את מיקי מאוס[1].
הצומת מחבר את כביש 60 עם יישובי גוש עציון, ודרכו את הדרך צפונה – לירושלים וליישוביו הצפוניים של הגוש, דרומה – לחברון, להר חברון ודרומית יותר לנגב, מערבה – ליישובי מערב הגוש, בית שמש וגוש דן, מזרחה – קיבוץ מגדל עוז. במרכז הצומת קיים מעגל תנועה גדול.
ממערב לצומת, נמצאים משתלת גוש עציון, יקב גוש עציון, וכן מרכז מסחרי שכולל תחנת דלק, מרכול של "רמי לוי" וכמה חנויות ומסעדות. ממערב למרכז זה נבנה מרכז קניות חדש בשם "מרכז הרים", הכולל בתוכו מרכול של רשת שופרסל וחנויות ומסעדות נוספות.
ממזרח לצומת הוקם אתר תיירות[2] בשם שמורת עוז וגאו"ן על שמם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בסמוך ב-12 ביוני 2014.
בחלקו המזרחי של הצומת הוקמה "פינה חמה" לחיילים, לזכר שמואל גיליס וצחי ששון שנהרגו בפיגועים באזור בשנת 2001[3]. במקום מתקיימים אירועים, כגון הדלקת נרות חנוכה משותפת לחיילי צה"ל ולתושבי גוש עציון[4].
היסטוריה
בשנת 1926 רכשה חברת "זיכרון דוד" את האדמות הכוללות את אזור הצומת[5], במטרה להקים התיישבות יהודית על אם הדרך ירושלים-חברון[6]. בשנת 1927 הוקם במקום מגדל עדר, היישוב היהודי הראשון על אדמות גוש עציון בעת החדשה. כעבור שנתיים, במהלך מאורעות תרפ"ט, ננטש היישוב, הועלה באש ונהרס כליל על ידי הערבים.
ב-1933 רכש את המקום שמואל צבי הולצמן מידי חברת 'זיכרון דוד'[7][8]. סמוך לצומת הקים הולצמן בשנת 1936 מרפאה שטיפלה בתושבים של כפר עציון ואף בתושבי הכפרים הערביים באזור, כדי לקיים שכנות טובה[9]. מבנה המרפאה, אשר ננטש בשנית במהלך המרד הערבי הגדול קיים עד היום בפינתו הצפון מערבית של הצומת ומשמש כקיוסק. מעבר לכביש לכיוון דרום הוקם באותה תקופה מאגר מים מקורה על ידי המנדט הבריטי.
ביטחון
בצומת הגוש אירעו אירועים ביטחוניים רבים, במיוחד במהלך אינתיפאדת הסכינים, ובמהלך האינתיפאדה השנייה היה במקום מחסום בידוק צה"לי.
ב-16 באוקטובר 2005 התבצע בטרמפיאדה לכיוון קריית ארבע פיגוע ירי הקטלני ביותר בצומת, ונרצחו בו מתת רוזנפלד-אדלר ובת דודתה כנרת מנדל שתיהן תושבות כרמל ועז בן מאיר תושב מעון[10]. בצומת הוקם גל-עד לזכר שלושת הנרצחים. לאחר הפיגוע הוגברה נוכחות צה"ל במקום, אולם בשנים הבאות התבצעו בצומת עוד מספר ניסיונות (שחלקם הצליחו) לפיגועי דקירה ודריסה[11][12][13].
במהלך גל הטרור שאירע בסוף שנת 2015 התבצעו בצומת כעשרה פיגועי דריסה ודקירה שבהם נרצחו 4 יהודים[14] ונפצעו מספר תושבים. בעקבות כך תוגברה האבטחה על הצומת והוצבו בו מצלמות אבטחה ועמדות שמירה נוספות, אשר מאוישות גם כיום.
ב-2018 הלחין יוני גנוט שיר המלווה בקליפ בשם "אין לי צומת אחר" (מילים: שמואל מוניץ) לזכר הישראלים שנרצחו בצומת[15].
גלריית תמונות
עמדה של צה"ל בצומת
הגל-עד בתחנה לכיוון חברון
קיוסק בבניין המרפאה בצומת (2015)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יוחנן בן יעקב, ההתיישבות בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים
- ^ גוש עציון • התשובה לרצח הנערים: הוספת מאחזים באתר חרדים10, 4 ביולי 2014
- ^ הפינה החמה בצומת גוש עציון
- ^ טקס הדלקת נרות חנוכה בפינה החמה לזכר ד"ר שמואל גיליס וצחי ששון
- ^ "מגדל עדר- כפר יהודי בודד בדרך לחברון". (1977), עת־מול ב' (6), עמ' 19.
- ^ יוחנן בן יעקב, "סיפורו של היישוב היהודי הראשון בין חברון וירושלים", בתוך: גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו, עמ' 40-23
- ^ רשימת שמות המשקיעים היהודיים, בעלי הקרקעות שמהם רכש שמואל הולצמן את הקרקעות - מחברות הולצמן. ארכיון גוש עציון.
- ^ מגדל עדר - כפר עציון, דבר, 26 בדצמבר 1933
- ^ http://www.etzion-bloc.org.il/tabid/55/Default.aspx?PageContentID=565 אתר ההיסטוריה וההנצחה של כפר עציון
- ^ אפרת וייס ועלי ואקד, שלושה נרצחו בפיגוע בצומת גוש עציון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2005
- ^ אפרת וייס, שני פצועים בפיגוע דקירה בצומת גוש עציון, באתר ynet, 01/03/2006
- ^ כוח צה"ל מנע פיגוע דקירה בצומת גוש עציון, אתר דובר צה"ל, 2010
- ^ עוזי ברוך, פיגוע דקירה בגוש עציון, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
- ^ כתבי ynet, הדר בת ה-21 נרצחה בפיגוע בצומת גוש עציון, באתר ynet, 22 בנובמבר 2015
- ^
אין לי צומת אחר, בביצוע יוני גנוט, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 4:09)
