המכלול:מיזם שכתוב ערכי התנ"ך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיזם זה פעיל

מיזם שכתוב ערכי התנ"ך הוא מיזם לשכתוב כלל ערכי התנ"ך שיובאו מויקיפדיה ולא נכתבו מלכתחילה על ידי עורכי המכלול, המיזם נועד לכתוב אותם מתחילה מנקודת מבט יהודית תורנית.

הנחיות

רקע

הבעיה העיקרית בערכים המיובאים היא נקודת המבט של הכותב. האובייקטיביות הטהורה עדיין לא ניתנה להשגה בידי בני האדם, ועל כל פנים לא ניתנה בידי כלל עורכי האנציקלופדיות השיתופיות. משום כך, מכיון שאנציקלופדיה אמורה לשקף את המידע הקיים ולא לעצב אותו, אנציקלופדיה המיועדת לקהל יעד מסוים חייבת להיכתב מנקודת המבט של קוראיה ולשקף ולהנגיש את מכלול הידע של קהל זה.

ישנם כמה וכמה נקודות של שוני מהותי בין קהל ויקיפדיה - הקוראים והכותבים - לקהל המכלול. ישנם כל עניני ה"תרבות" וסולם הערכים שלה, ישנן הנורמות המקובלות בתיאור אלימות לסוגיה - פלילית לאומנית או היסטורית, וישנן נקודות נוספות, ובכל תחום יש את דרך הטיפול של "המכלול" המיועד לתקן ולשפר את התוכן וההנגשה. מיזם זה בא לטפל בייחוד בערכי התנ"ך על ענפיו הרבים, בדגש על ערכי אישים וערכי אירועים בתנ"ך.

הבעיה בערכים אלו, הנובעת מנקודת המבט של הכותב החילוני, היא חוסר ההזדהות עם אקסיומות האמונה בה' ובתורתו. לוז הבעיה היא נקודת המבט של הכותב, אותה עלול חלילה וחס הקורא לאמץ לתודעתו, ושומה עלינו למנוע מצב כזה בכל מחיר של מאמץ שיידרש מאיתנו. עורך שירגיש בצורה מודעת ובהירה, אפילו פעם אחת בלבד, את "נקודת המבט" של הכופר ביחס לתורה והנכתב בה, יבין מיד את החיוניות והדחיפות שיש בשכתוב ערכים אלו[1]. באופן כללי אפשר לומר, שבערכי אירועים הגישה הקיימת היא שהערך עוסק ב"סיפור" ומנתח אותו כסיפור ואנו כותבים אותו כ"מקרה", ובדומה לזה בערכי אישים, הגישה הקיימת היא ניתוח של דמות ספרותית על פי איזכורה בטקסטים השונים בתנ"ך, ובנוסף איזכורים וניתוחים כלפי דמות זו בשאר ספרות התורה שבעל פה, אולם אצלנו דמויות אלו הם אנשים קיימים עם מערכת בנויה ומפורטת של היחס אליהם, והצגת המקורות כלפיהם משלבת את התנ"ך ושאר ספרות התורה בצורה הדוקה יותר.

שיטת העבודה

  • ככלל, כמו בכתיבת כל ערך באנציקלופדיה שיתופית על בסיס תוכן אחר כתוב, שיטת העבודה המומלצת היא "ללמוד את הנושא" מהמקור/ות, ואז "ללמד" אותו בהגשה עצמית של הכותב. גם כאן, הדרך המומלצת היא לא "לשכתב משפט משפט" בערך הויקיפדי הקיים, שכן "כתיבה" כזו אינה משנה את מהות הערך כנדרש ועלולה לפספס בעיות שורשיות שיש בערך הזה, אלא יש להכיר את נושא הערך, לדעת אותו כמקשה אחת ולא רק חלק ממנו, ואז להחליט על צורת חלוקת הפרקים ודרך הגשת המידע לקורא על פי שיטות העבודה הרגילות בכתיבה אנציקלופדית[2].
לאחר סיום הכתיבה יש לעבור על הערך הויקיפדי ולבדוק את כל ה"מידע" הקיים שם, ולהוסיף אותו על הערך המכלולאי כנדרש. יש להדגיש: המידע הקיים מכיל כיום גם נקודות מידע שלא מקובלות בספרות החרדית, כגון ניתוח פונולוגי או תובנות מחקרים אקדמיים, ואין להשמיט שום מידע ללא סיבה מוצדקת, אלא יש לתחום אותו במשבצת מתאימה על ידי ניסוח מתאים, או אף להגיש את המידע הזה בפרק נפרד.
  • הדרך הפחות מומלצת היא שכתוב של כל פרק, אולם בכל מקרה העבודה הנדרשת היא שכתוב ברמה של שינוי גישת הכותב, פעולה שאפשרית בדרך כלל רק לאחר זיהוי מהי הגישה הקיימת ומהי הגישה שאנו באים איתה[3].

הנחיות נוספות

המכלול הוא אנציקלופדיה שיתופית הבנויה על ביקורת עמיתים, עלינו להעזר ולעזור זה לזה בשביל שתהיה סביבת עבודה מקצועית יותר ונעימה יותר.

להלן כמה המלצות שמתאימות לכל עריכה במכלול ובמיוחד למיזם חיוני זה:

  1. לפני תחילת עבודה על ערך יש לעדכן/לבקש עדכון, כדי שהעבודה תתבסס גם על תוכן זה.
  2. לפני או בסמוך להורדת תבנית "חסר אספקלריה" חובה לתייג עורכים נוספים לצורך ביקורת עמיתים.
  3. בכל מקרה של ספק או במקרה שיתכן שאחרים חושבים אחרת יש להעלות את הנושא ולכתוב בדף השיחה של הערך עם תיוג משתמש ספציפי או תבנית:בעלי ידע/תנ"ך.
  4. גם עריכות טכניות ושימוש בתבניות הם חלק מהכתיבה המכלולאית, מי שמתקשה יש לבקש עזרה בדפי השיחה משאר המשתמשים שישמחו לעזור (לשימושכם ניתן גם לתייג תבנית:בעלי ידע/תבניות).
  5. אחרי שכתוב הערך מומלץ להניח את התבנית {{מיזם שכתוב ערכי התנ"ך}} בדף השיחה של הערך.

רשימת הערכים החסרים שכתוב אספקלריה

תורה

נביאים

כתובים

ערכים הטעונים שכתוב כללי

עזרה

כללים
מפרשי התנ"ך

הערות שוליים

  1. ^ נסו למשל לתאר לעצמכם שאתם כותבים ערך אנציקלופדי על כת הסיינטולוגיה, באנציקלופדיית ויקי המיועדת לקוראים המשלמים את המס הנדרש מלקוחותיו של רון האברד. האם לא תסייגו כל תובנה המשוייכת אליהם, ותתחמו אותה כ"הם אומרים/חושבים/דוגלים"? האם לא טבעי הדבר שעורך מטעמם יערוך את הערך מנקודות פתיחה ושיטות ניסוח בשונה ממכם?
    ונתאר לעצמנו דמות רבנית בת דורנו. היחס כלפיה נובע ממכלול הדמות כולה, מכמה בחינות, וכתיבה אנציקלופדית שבאה לתאר את דמות זו, אמורה לשקף את היחס שיש כלפיה בקרב ציבור קוראי האנציקלופדיה. ואם אזרח זר ינתח בעוד כמה שנים ו"יגדיר את האישיות" על פי כמה כתבים שהתפרסמו מאותה הדמות, אין ספק שהוא יחטא לאמת, ואם ציבור הקוראים הם צביר חוקרים ממדינה זרה אכן כך יכתב הערך, אולם אנציקלופדיה המיועדת לקהל אליו משתייכת אותה הדמות, תשקף בכתיבת הערך את מכלול הדמות כפי שהיא מוכרת באמת בקרב עמה. ואם כי אין קהל הקוראים של המכלול "קרוב יותר" לכל דמות ודמות של האישים המוזכרים בתנ"ך, אולם כלפי רוב אישים אלו יש בתודעה הציבורית של קוראי המכלול תפיסה מסוימת, איזשהו שרטוט כללי ביחס לאותה הדמות הספציפית, הנובעת מדברי חז"ל והיחס המקובל במהלך השנים בספרות קהילה זו כלפי אותה הדמות, תפיסה שפעמים רבות שונה מהותית מהדמות המצטיירת מהערך הויקיפדי. ומכיון שהערך אינו אמור לעצב את המידע אלא להנגיש אותו, עליו לצאת מנקודת מוצא של הקו הכללי המקובל של אותה הדמות, ולהוסיף לקו כללי זה את כל קטעי ה"מידע" הרלוונטיים, ועד כמה שאפשר עליו "להשאיר לקורא" את ההחלטה בדבר הקו הכללי החדש של אותה הדמות.
  2. ^ בקיצור נמרץ:
    אחר ידיעת והכרת נושא הערך, דמיינו ידיד שלכם שנכנס למבחן קצר על נושא זה. הוא מחזיק בידית הדלת לפני כניסתו למבחן ומתלונן בפניכם שלא הספיק ללמוד כלום על הנושא, ויש לכם 20 שניות(!) ללמד אותו על קצה המזלג את ענין זה. זה מה שכותבים בפתיח של הערך, ובזמן זה משרטטים את כותרות הפרקים לצורת החלוקה שלו.
    לאחר מכן יורדים לרובד מפורט יותר, ואם 20 השניות לא הספיקו יש לכתוב פרק "רקע" המרחיב את 20 השניות הללו ל־2 דקות תמימות, ולאחר מכן מפרטים את כל פרק ופרק ששרטטתם, כשגם בכל פרק תחילה יש להשתדל להציג את המידע באופן כללי ומקיף, ורק לאחר מכן לרדת לרזולוציות שעלולות לבלבל קורא דליל (-"אינו מרוכז").
    בערכי מידע הענין דורש מחשבה והתלמדות רבה יותר, וכן יש להעביר חלק מהתוכן להערת שוליים או ביאור, אולם בערכי אישים או אירועים בדרך כלל קל יותר לשמור על ערנות הקוראים ולאבד כמה שפחות מהם עם התקדמות הערך.
  3. ^ למשל בערך על נביא מסוים גישת הכותב היתה שהנביא הוא דמות זהה ל"מטיף", ומבצע "פעילות" ציבורית עם כלים מסוימים, והגישה שלו ורמת ההצלחה והמוניטין הציבורי שלו כרוכים בטקטיקה ובתוכן בה בוחר המטיף להשתמש, וכמובן ישנה השוואה בין סגנון הפעילות של מטיף זה לסגנון המטיפים האחרים. אולם זו גישה עקרה כי הרי הנביא מצווה מפי ה' מה ואיך ומתי לומר, ויתכן שכלל אין לו בחירה בענין (מלבד הבחירה אם לכבוש את נבואתו) או שיש לו בחירה מצומצמת ביותר בניסוח הדברים.
    וזו דוגמה קלאסית שנובעת מההכחשה של כל ענין הנבואה שנמצאת בגישת הכותב.
  4. ^ וזאת למודעי כי מאחורי כל הערכים ששוכתבו על ידי עומד מיעוט שיחה וכן מכלולאים נוספים שהחלו במלאכה והיא רק הושלמה על ידי.
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המכלול:מיזם_שכתוב_ערכי_התנ%22ך&oldid=2547077"