גן לאומי אשכול
גן לאומי אשכול הידוע גם בשמות פארק אשכול וגן לאומי הבשור, נמצא בנגב הצפוני, ליד כביש 241, בין צומת אורים לצומת מעון, ממזרח לערוצו של נחל הבשור. שטחו של הגן הוא כ-3,000 דונם. זהו גן לאומי אשר הוקם על ידי הקרן הקיימת ומוחזק על ידי רשות הטבע והגנים. הגן נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה של ישראל בשנות השישים. למרות היותו מקושר למועצה אזורית אשכול בשל שמו ובשל קרבתו הגאוגרפית למועצה אזורית זו, נמצא הגן בשטח המוניציפלי של מועצה אזורית מרחבים אשר הייתה גם שותפה להקמת הפארק.
הוגה הרעיון ליצירת הפארק, היוזם להקמתו ומנהלו הראשון הוא יוסף (ג'ו) יחזקאל, שהיה באותה עת חבר קיבוץ אורים הסמוך.[1] הכשרת השטח ועבודת הנטיעות החלו בשנת 1967. במקום נטעו אלפי עצים ושיחים אשר עמידים למים מליחים ונשתלו דשאים. כל שטחי הפארק מושקים במימי עין הבשור. בגן מדשאות רחבות ידיים, ומצויים בו שולחנות לפיקניק, פינות המיועדות למנגל, בריכות ופלגי שכשוך ומשחקים לילדים.
אתרים מרכזיים בגן
- עין הבשור - מעיין הנובע בחלקו הצפוני של הגן ומהווה את נקודת המשיכה העיקרית בגן. ספיקת המעיין היא כחצי מיליון מ"ק בשנה ומימיו בעלי מליחות גבוהה (1,300 כלורידים לליטר). במקור היה המעיין בריכה קטנה המוקפת בצמח הקנה המצוי. כיום, מזינות הנביעות בריכה מלאכותית גדולה (אסורה ברחצה) אשר חום מימיה עומד בקביעות על 20 מעלות לאורך כל השנה.
- חירבת שלאל - על אחת הגבעות בצפון הגן יש שרידי כנסייה ביזנטית. חיילים אוסטרליים גילו את הכנסייה ואת הפסיפס היפה שהיה על רצפתה[2] במלחמת העולם הראשונה לאחר שכבשו את עמדת המקלע בראש הגבעה ב-17 באפריל 1917. הפסיפס הועבר לקנברה שבאוסטרליה ושובץ שם באנדרטה לזכר החייל האלמוני שבאנדרטת המלחמה של אוסטרליה. על גבי הפסיפס נמצאה הערה המתארכת את יצירתו לשנת 561 לספירה. דגם הפסיפס דומה לזה שנתגלה בבית הכנסת העתיק במעון (בסמוך לקיבוץ נירים כ-9 קילומטרים ממערב לשם). בחפירות שנערכו ב-1970, בניהולם של רם גופנא ודן מירון, נחשף בור המים של הכנסייה.
- אתר עין בשור - תל קטנטן מדרום מערב לעין הבשור שנחפר על ידי משלחת מאוניברסיטת תל אביב בשנים 1970-1983 בניהולם של רם גופנא ודן גזית. באתר נמצאו ארבע שכבות יישוב. שלוש שכבות מתקופה הברונזה התיכונה (3,300-2,900 לפנה"ס) ושכבה אחת מהתקופה ההלניסטית (המאה ה-2 לפנה"ס). באחת מהשכבות הקדומות נתגלו שרידי תחנת דרכים מצרית ממלכתית. ממצאים אלו מוכיחים קיום נוכחות מצרית קבועה בדרום כנען בראשית השושלת הראשונה של מצרים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גן לאומי אשכול |
- גן לאומי הבשור (פארק אשכול), באתר רשות הטבע והגנים
- סיפור הפסיפס של חירבת שלאל, אתר אנדרטת המלחמה של אוסטרליה (באנגלית)
- אוסף תמונות משלאל בשנים 1917-1918, באתר אנדרטת המלחמה של אוסטרליה
- פארק אשכול 3D תמונות תלת ממד של פארק אשכול באתר "המימד השלישי"
הערות שוליים
- ^ דן גזית, להוביל "צפונים" בחבל הבשור, ככה זה מס' 89, עמ' 18, 3 במאי 2011
- ^ תמונת הפסיפס, אתר אנדרטת המלחמה של אוסטרליה
23079592גן לאומי אשכול