מוני חורב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוני חורב
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 20001976
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

מוני חורב הוא תת אלוף במילואים בצה"ל. פיקד על חטיבת גבעתי, על בית הספר לקצינים של צה"ל ועל אוגדה.

נולד בשם מוני מרחוביץ. בילדותו שיחק כדורגל בתפקיד בלם בקבוצת הילדים של הפועל רמת-גן[1]. למד בבית הספר היסודי כצנלסון בגבעתיים[2].

שירותו הצבאי

חורב התגייס לצה"ל בשנת 1976 ובחר לשרת בחטיבת גולני[3] ועבר במסגרתה מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבת גולני ושימש כמפקד מחלקה ופלוגה בגדוד 12 (ברק). במלחמת לבנון הראשונה לחם חורב כסגן מפקד גדוד 12[4]. לאחר שסיים את לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בהצטיינות מונה למפקד גדוד "צבר" של חטיבת גבעתי והיה מעורב בהקמתו[5]. לאחר שהועלה לדרגת אל"ם מונה למפקד חטיבת בנימין בין השנים 1990 - 1991, ובהמשך שימש כמפקד חטיבת גבעתי[6].

מינויו של חורב למפקד בה"ד 1 לווה בסערה תקשורתית עקב מעורבתו בפרשת מותו של החייל סמ"ר ינאי שושן בתאונה מבצעית. סמ"ר שושן נהרג בזמן הכנה לפעילות מבצעית ברצועת הביטחון בדרום לבנון כשרימון יד שנשא כחלק מציוד הלחימה שלו התפוצץ. בעקבות תחקור הפרשה הוחלט להגיש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות נגד חמישה מקציני חטיבת גבעתי, ביניהם חורב, שהיה מפקד החטיבה בזמן התאונה. בזמן הגשת כתב האישום שהה חורב בהשתלמות בחו"ל וב-1996 שב לישראל והחליף את אלעזר שטרן בתפקיד מפקד בית הספר לקצינים. הוריו של סמ"ר שושן עתרו לבג"ץ כנגד החלטת הרמטכ"ל למנות את חורב למפקד בה"ד 1 בזמן שתלויה ועומדת כנגדו האשמה חמורה. בג"ץ בראשותו של השופט אהרן ברק קבע כי החלטתו של הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, למנותו מצויה במתחם הסבירות. קידומו לא נעצר ובהמשך הקריירה הצבאית שלו מונה חורב למפקד אוגדה 560 בדרגת תא"ל. הוא פרש מצה"ל בשנת 2000.

באוקטובר 2010 העיד תא"ל חורב כעד מטעם ההגנה במשפטם של שני לוחמי גבעתי שהואשמו בביצוע "נוהל ילד" בזמן מבצע עופרת יצוקה. בעדותו אמר חורב: "קשה לי לתפוס שחבר'ה שנשלחו להילחם בעזה מקבלים רישום פלילי. קשה לי המסע המאשים הזה של חקירות במצ"ח, מתן עדויות שהם כבר יותר מהעונש עצמו. צריך לעצור את זה"[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0