חטיבת עודד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חטיבה 9)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חטיבת עודד
סמל החטיבה
סמל החטיבה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל
סוג חטיבת חי"ר מילואים
בסיס האם מחנה פילון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מלחמות מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון השנייה
פיקוד
יחידת אם תג עוצבת הבשן.png אוגדת הבשן
מפקדים מפורט בהמשך הערך

חטיבת עודד או חטיבה 9 היא חטיבת חי"ר במילואים הכפופה לאוגדת הבשן, אוגדה מרחבית בפיקוד הצפון. בעברה הייתה אחת משלוש החטיבות שהוקמו בצפון הארץ בתש"ח, בזמן מלחמת העצמאות. עם הקמת צה"ל הפכה לחטיבה 9.

סמל החטיבה כולל "איילה שלוחה" - סמלו של שבט נפתלי. כיום חטיבת עודד היא חטיבת חי"ר מילואים ובסיס הקבע שלה נמצא במחנה פילון ליד ראש פינה.

היסטוריה

מלחמת העצמאות

בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, אשר הפכו בהמשך לשש, ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.

בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלו בגזרה הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח, מהם הוקמה חטיבת יפתח.

אורי יפה, מפקדה הראשון של החטיבה

בראשון ביוני 1948 קמה חטיבת עודד (בפיקוד אורי יפה שכינויו המחתרתי היה "עודד"), על בסיס גדוד אלון (גדוד ה' של "חטיבת לבנוני", ואחר כך גדוד 11 של "גולני") שהועבר ממרחב חיפה, יחד עם כוחות חי"ם מאומנים מיישובי האזור ותגבורות בלתי מאומנות מהקלט. תפקיד החטיבה היה להחזיק במזרח אצבע הגליל ולהיערך מול הגולן. הקרבות המפורסמים ביותר של החטיבה היו קרב מלכיה השלישי[1], קרב תל עזזיאת (1948), מבצע יואב ומבצע חירם. בשני האחרונים פיקד עליה יצחק פונדק, אשר החליף את אורי יפה באוגוסט.

גדודי חטיבת עודד במלחמת העצמאות

מספר הגדוד מפקד הרכב תאריך הקמה פעילות עיקרית
11 אביעזר פרידמן מתנדבי חי"ש מחיפה נובמבר 1947 קרב מלכיה השלישי, מבצעי ברוש, יואב וחירם
91 אפרים ליבנה, גואל לויצקי מתנדבי חי"ש מנפת הגליל העליון ופלוגה מגדוד 11 יוני 1948 קרב תל עזזיאת (1948), מבצעי יואב וחירם
92 פיני ויינשטיין, יעקב ביברגל, וורנר שטראוס טירונים מלשכת ההדרכה הארצית יוני 1948 מבצעי יואב וחירם

בקיץ 1948 החטיבה קיבלה לזמן מה לפיקודה האופרטיבי את גדוד 23 של חטיבת כרמלי. בנוסף, למשך זמן קצר, באוקטובר - נובמבר 1948, נעשה ניסיון להקמת גדוד נוסף, גדוד 93, של עולים ושל מתנדבי מח"ל מאמריקה הלטינית, אלא שהגדוד פורק עד מהרה.


בשנות החמישים הפכה החטיבה לחטיבת מילואים.

מבצע קדש

במלחמת סיני כללה החטיבה בפיקוד אל"ם אברהם יפה 3 גדודי חי"ר: גדוד 91 בפיקוד סא"ל עוזי צייזלינג, גדוד 92, וגדוד 11 בפיקוד רס"ן זאב איילון (שהועבר תחת פיקוד חטיבה 27), יחידת סיור בפיקוד רס"ן אריה נחמקין, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 335 בפיקוד רס"ן חיים ביגון, גד"ש 402 מוקטן בפיקוד רס"ן ברוך רודקין וגונדת נ"ט 837 בפיקוד סרן טוביה לורבר, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד 121 מחטיבה 8. החטיבה נעה מאזור אילת דרומה, לאורך חופו המזרחי של חצי האי סיני, בציר שהתגלה במבצע ירקון, עד שארם א-שייח'.

הרמטכ"ל משה דיין ומפקד חטיבה 9, אברהם יפה, סוקרים מסדר של החטיבה בשארם א-שייח' עם סיום מלחמת סיני

ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון כתב איגרת לחיילי חטיבת עודד, לרגל מסדר הניצחון של החטיבה שנערך בשארם א-שייח' ב-6 בנובמבר 1956. את האיגרת מסר לידי הרמטכ"ל רב אלוף משה דיין, שקרא אותה במסדר:[2] באיגרתו כתב בן-גוריון:

הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים בתולדות העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תיפול עליהם אימתה ופחד". אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית

.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אהרן אבנון שהייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת וכללה 3 גדודים: גדוד 91 בפיקוד עוזי צייזלינג וגדוד 11 בפיקוד זאב איילון, שכבשו את העיר ג'נין, וגדוד 93 שהועבר למרחב אילת.

מלחמת יום כיפור

במלחמת יום הכיפורים[3] החטיבה בפיקוד מוטקה בן פורת, כללה גדוד 377 - טנקי שרמן בפיקוד בן ציון פדן, ו-2 גדודי חרמ"ש: גדוד 11 בפיקוד דב אלפנבוים, וגדוד 91 בפיקוד משה אגוזי. החטיבה פעלה כחטיבה ממוכנת בחזית הסורית במרכז הגולן, באזור חושניה[4]. בהמשך לחמה החטיבה גם בקרבות במובלעת הסורית.

ממלחמת יום כיפור עד מלחמת לבנון השנייה

החטיבה לא השתתפה במבצע שלום הגליל אך גויסה ונערכה להגנה ברמת הגולן. במהלך האינתיפאדה השנייה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון ולקחה חלק בלחימה בטרור הפלסטיני[5].

מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה[6] לחמה החטיבה, בפיקוד אנואר סעב, בגזרה המזרחית[7] כחלק מאוגדה 366[8] ולקחה חלק בקרבות על מרג' עיון ואל-ח'יאם[9]

מפקדי החטיבה לדורותיהם

שם תקופת כהונה הערות
אורי יפה 1948 מלחמת העצמאות
יצחק פונדק 1948 מלחמת העצמאות
משה נצר 1948 - 1950
יוסף נבו לימים ראש עיריית הרצליה
משה חורין
אברהם יפה 1953 - 1957 מלחמת סיני. לימים אלוף פיקוד הצפון והדרום
יששכר שדמי
חיים אבינועם
אהרן אבנון מלחמת ששת הימים
מוטקה בן פורת מלחמת יום הכיפורים
שי תמרי
פנחס נוי 1975–1980
משה פלד
זאב צל
אלי אד (אידלמן)
מרון ענבר
אליעזר רוזנבאום
ניצן נוריאל
צבי ברקאי
דרור רופא
מופיד מרעי
חגי פלג
אנואר סעב 2006 - 2008
אופק בוכריס 2008 - 2010
מרדכי כהנא 2010 - 2013
אייל אסרף 2013 - 2015
שוקי ריבק 2015 - 2017
שי בן ישי יולי 2017 -

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יאיר קראוס, שרידי לוחמים נמצאו באזור קיבוץ מלכיה, באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2013.
  2. ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, הוצאת עם הספר, 1966, עמ' 177
  3. ^ בני טוקר, "לא חטיבה 7 הכריעה את המלחמה, אלא חטיבה 9", באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2011.
  4. ^ חטיבת עודד באתר "יד לשריון".
  5. ^ אופיר טל, "המחבל צעק 'אללה אכבר', התחלנו לירות עליו והוא נפל במקום", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 15.05.2014, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
  6. ^ יאיר שלג, לתת, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2006.
  7. ^ יקיר שגב, זה לא הציוד טמבל, אתר מפלגת קדימה, ‏ 01.09.2006.
  8. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 365.
  9. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 368.
  10. ^ סקירה, באתר חיל השריון


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0