מנחם מרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם מרון
תא"ל מנחם מרון.jpg
לידה 21 באוגוסט 1928
רומניהרומניה רומניה
פטירה 28 באוגוסט 2017 (בגיל 89)
תאריך עלייה 1945
כינוי מנדי
השתייכות Hahaganah.png ההגנה
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19471983 (כ־36 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
מבצע קדשמבצע קדש
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד הביטחון, מנכ"ל חברת ייעוץ והשקעות, דירקטור בחברות שונות

מנחם (מנדי) מרון (21 באוגוסט 192828 באוגוסט 2017) היה אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון ומנהל ישראלי.

ביוגרפיה

נולד בשם מנדי מרקוביץ כבן הבכור למשפחה בת חמישה ילדים בטרנסילבניה שברומניה. בשנת 1945 עלה לבדו לארץ ישראל, בגיל 17, כחלק מגרעין קיבוץ צאלים שבנגב במסגרת תנועת "גורדוניה". בארץ עבר הכשרה בקיבוצים רמת יוחנן ומצובה. בעל תואר מהנדס תעשייה וניהול מהטכניון בחיפה, בוגר קורסים צבאיים בישראל, בצרפת ובאנגליה.

מ-1947 ועד קום המדינה שימש כמפקד מקומי ב"הגנה", ועם הקמת צה"ל התגייס לשירות בו. במלחמת העצמאות שימש כמפקד מחלקה בגדוד השמיני בחטיבת הנגב. השתתף בכיבוש באר שבע, בכיבוש משלטי התמילה ואבו עגילה במסגרת במבצע חורב, ובכיבוש אילת במסגרת במבצע עובדה. בשנים 19481983 מילא מספר רב של תפקידי פיקוד ומטה, בהם: סגן מפקד גדוד 82 במהלך מלחמת סיני, מפקד גדוד, מפקד קורס קציני השריון ומפקד קורס מפקדי פלוגות שריון. ב-1958 מונה לראש לשכת הרמטכ"לחיים לסקוב. לאחר לימודי הנדסה בטכניון מונה ב-1964 לראש מחלקת תורת חש"ן במפקדת גייסות השריון. ב-1965 מונה למפקד חטיבת הראל. במלחמת ששת הימים קיבל מינוי חירום לקצין שריון ראשי. במלחמת ההתשה שימש סגן מפקד הכוחות המשוריינים בסיני, ראש מטה (רמ"ט) פיקוד הדרום ולאחר מכן שימש ראש פרויקט פיתוח טנק המרכבה.

ביולי 1973 מונה לראש מחלקת ההדרכה (מה"ד) במטכ"ל[1].

במלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדה 440, אוגדה משימתית שהורכבה מכוחות מילואים שהוכפפו לה ומפקדתה התבססה על סגל המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ומחלקת ההדרכה[2]. מפקדת האוגדה התמקמה בסיני עם פרוץ הקרבות על מנת להקים קו הגנה שני, "קו מצדה"[3], ובהמשך התמקמה מול הארמייה השלישית של מצרים בגזרה הדרומית שלה. לאחר המלחמה פיקד על עוצבת המפץ. לאחר המלחמה מונה לברר את ההאשמות של שמואל גונן נגד אריאל שרון על אי מילוי פקודות, אולם לבקשת שמעון פרס ביטלו השניים את תלונותיהם והמינוי של מרון בוטל[4].

בסוף 1975 יצא ללימודי ביטחון לאומי בחוץ לארץ ונקבע שעם חזרתו יקים מחדש את המכללה לביטחון לאומי שתיפתח בשנת 1977, והוא יהיה למפקדה[5]. בשנים 1980–1983 שימש בתפקיד נספח צה"ל בארצות הברית. ב-1983 פרש מהשירות הצבאי לאחר 35 שנים, בדרגת אלוף. במהלך שירותו עבר הכשרה צבאית משלימה בישראל, בצרפת ובאנגליה.

מרון בעל תואר מהנדס תעשייה וניהול מהטכניון בחיפה.

במאי 1983 מונה מרון למנכ"ל משרד הביטחון וכיהן בתפקיד עד 1986. ב-1986 מונה לחבר דירקטוריון הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. הוא היה מנכ"ל חברת איפטיק מנדן בע"מ (חברת ייעוץ והשקעות) וכן ייעץ לחברות האמריקניות סלומון ברד'רס, מקדונל דאגלס, ונורם - גז טבעי. בנוסף היה דירקטור בחברות אלוטק בע"מ, מגל מערכות ביטחון בע"מ, אורדן תעשיות בע"מ, אינטרגמא השקעות בע"מ, פז שמנים וכימיקלים בע"מ וקבוצת מכשירי תנועה.

היה נשוי לאידה ולהם שני ילדים. בתו זהר נשואה לשף רן שמואלי. אידה נפטרה בגיל 55. מספר שנים לאחר מותה הכיר את בת זוגו השנייה, עדה צפריר. השניים עברו לגור יחד בגבעתיים בשנת 1989 וחיו יחד עד פטירתו באוגוסט 2017. מרון הותיר אחריו חמישה ילדים, שניים מנישואיו הראשונים ושלושה מנישואיו השניים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם מרון בוויקישיתוף

סרטונים מנחם מרון מרצה על התפיסה המבצעית לקראת מלחמת יום הכיפורים | חלק א | חלק ב | המכון למחקרי ביטחון לאומי, ב ערוץ אוניברסיטת תל אביב, 6 באוקטובר 2013

הערות שוליים

  1. ^ תא"ל מנחם מרון ראש מה"ד ואלוף, דבר, 15 ביולי 1973
  2. ^ איתן הבר וזאב שיף, דני אשר – עורך משנה, לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, הוצאת זמורה ביתן, 2003
  3. ^ אריה בראון, משה דיין במלחמת יום הכיפורים, הוצאת עידנים, 1992, עמ' 142
  4. ^ יעקב ארז, שרון וגונן ביטלו התלונות ההדדיות, מעריב, 4 ביולי 1974
  5. ^ צה"ל יקים מחדש המכללה לבטחון, דבר, 8 בדצמבר 1975


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0