עוצבת עמוד האש

אוגדה 143

סמל האוגדה
פרטים
כינוי	עוצבת עמוד האש
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	אוגדה משוריינת
בסיס האם	מחנה תבור
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1964–2014 (כ־50 שנה)
מלחמות	מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים
פיקוד
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	ראו בהמשך

תג אגד תחזוקה של האוגדה עד 2006

עוצבת עמוד האש הייתה אוגדה משוריינת בצה"ל. הייתה ידועה גם כ"אוגדה 143" (1968–1974, 2004–2014), "אוגדה 31" (1964–1968), "אוגדה 611" (1974–1986) ו"אוגדה 560" (1986–2004).

האוגדה הוקמה ב-1964 בפיקוד הדרום ומפקדה הראשון היה אברהם יפה. היא לקחה חלק פעיל במלחמות ישראל, כאוגדת מילואים בפיקוד הדרום. לאחר פירוקה ב-2004, הועברו כינויה, תג יחידתה ומספרה הישן, 143, לאוגדת אתגר בפיקוד הצפון, אוגדה שהוקמה ב-1974 ולחמה במלחמת לבנון ופעלה תחת המספרים 90 ו-78. האוגדה פורקה ב-2014 וב-2015 הועברו מספרה וסמלה לאוגדת עזה.

היסטוריה

הקמת האוגדה

בשנת 1964 עקב התעצמות הצבא המצרי ואימוץ תורת הקרב הסובייטית על ידו, הוחלט בצה"ל על הקמת אוגדה 31 שתהיה כפופה לפיקוד הדרום, כדי לתת מענה במקרה של לחימה כנגד המצרים. למפקד האוגדה מונה האלוף אברהם יפה שהיה קודם לכן אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום, וכבר פיקד קודם לכן על אוגדה 36.

האלוף יפה החל בסיוע קצינים סדירים בבניית מפקדת האוגדה שמוקמה בחצר משטרת באר שבע, כמו כן הוחל בבניית אגד ארטילרי 214. האוגדה נטלה חלק בכמה תרגילים שנערכו קודם למלחמת ששת הימים, על מנת לבחון את היישום המעשי של התוכניות להבקעת מערכי ההגנה המצריים, ולפריצה והתקדמות מהירה של כוחות שריון אל לב חצי האי סיני.

מלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים, בעקבות המתיחות שנוצרה בדרום, קיבלה האוגדה את האחריות על הכוחות בפתחת רפיח ובדרום רצועת עזה. האוגדה כללה באותה עת את חטיבת השריון 60 ואת חטיבת החי"ר 11. ב-24 במאי הורדה האוגדה לפתחת עובדת, אך למחרת הוחזרה צפונה. עם פרוץ הלחימה, הוטל על האוגדה לפרוץ בפער שבין רצועת עזה לאום כתף, לצלוח מרחב חולי שנחשב כבלתי עביר לכוחות שריון, ולהגיע לעורף המערכים המצריים בגזרת ביר לחפן, ג'בל ליבני וביר חסנה. האוגדה כללה את חטיבה 520 בפיקוד אלחנן סלע, חטיבה 200 בפיקוד יששכר שדמי, אגד ארטילרי 214 בפיקוד יהודה נאות, אגד תחזוקה 812 בפיקוד משה צפלר, ו-2 פלוגות חיל הנדסה.

בבוקר ה-5 ביוני, החלה חטיבה 200 לנוע בציר הקשה של ואדי חרידין. החטיבה בסיוע גדוד תותחים מתנייעים 822 (שהיה הגדוד היחידי באגד הארטילרי האוגדתי) צלחה את הדיונות והגיעה אל עומק המערך המצרי בביר לחפן מדרום לשדה התעופה באל עריש. הכוחות חסמו את הכביש, וניהלו קרב עם הדיוויזיה המצרית השביעית שנסוגה מפתחת רפיח. במהלך הלילה עד לבוקר ה-6 ביוני, ניהלו הכוחות קרב עם כוחות מצריים שניסו לתגבר את הדיוויזיה השביעית.

ב-6 ביוני, ניהלה חטיבה 200 דרומה לעבר ג'בל ליבני, שם ניהלה קרבות שריון בשריון עם חטיבה 14 המצרית שהשתייכה לדיוויזיה 3, והייתה מצוידת בטנקי T-54. לאחר שגברו על הכוחות המצריים, המשיכה החטיבה מערבה, כשבמקביל גם חטיבה 520 שהייתה עד אז עתודה פיקודית, התקדמה גם היא מערבה לאחר שעברה דרך מערכי אום כתף שנכבשו על ידי אוגדת שרון.

ב-7 ביוני הופנו כוחות האוגדה דרומה לעבר ביר חסנה ולמעברי הגידי והמיתלה. הכוחות נעו במהירות וחסמו את המעברים במהלך כל ה-8 ביוני לכוחות המצריים הנסוגים, תוך שחיל האוויר תוקף אותם מהאוויר.

ב-9 ביוני חבר כוח גדודי מחטיבה 520 בפיקוד ג'קי אבן לכוחות צנחנים בראס סודר. כוח סיור מהאוגדה בפיקוד סגן מפקד האוגדה ברן, המשיך דרומה והגיע ב-11 ביוני למנזר סנטה קתרינה, כשבכך הוא משלים את כל משימות האוגדה, שהשמידה במהלך הלחימה כ-180 טנקים מצריים.

לאחר מלחמת ששת הימים

ב-1968 עברה מפקדת האוגדה למחנה בשדה תימן, בעקבות הסבת האוגדה לאוגדה קבועה. כמו כן הוכפפו לאוגדה 2 חטיבות שריון, חטיבה ממוכנת, אגד ארטילרי, ואגד תחזוקה, ונבנו גדוד סיור אוגדתי, גדוד הנדסה משוריין, ועוד.

האוגדה עסקה לצד בניית הכוחות בתרגולים ובמשימות נוספות. במהלך מלחמת ההתשה, החליפה האוגדה בקו התעלה את אוגדת סיני שיצאה להתאמן. האוגדה בפיקוד מוטה גור שפיקדה על הכוחות בקו התעלה, ובהם חטיבה 7 בפיקוד ג'קי אבן, ביצעה את המשימה בהצלחה מרובה. האוגדה המשיכה באימונים והתאמנה על צליחת מכשול מים רחב - תעלת סואץ. באוגוסט 1973 ערכה האוגדה תרגיל שלדי בהצלחה מרובה.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים. במרכז מפקד האוגדה, אלוף אריאל שרון. מעליו, רוכן אל"ם יעקב עקנין, ולימינו ומאחורי מפקד האוגדה - אל״מ יהושע שגיא.

האוגדה בפיקודו של אריאל שרון פעלה בחזית המצרית, השתתפה בקרבות הבלימה ומתקפת הנגד וכוחותיה היו הראשונים שחצו את תעלת סואץ. האוגדה פעלה מרגע שהגיעה לחזית בליל ה-8 באוקטובר 1973 ועד להסכם הפרדת הכוחות בפברואר 1974.

כוחות האוגדה במלחמה היו:

• חטיבה 14 - בפיקודו של אל"ם אמנון רשף, זו הייתה חטיבת שריון סדירה שהשתייכה לאוגדה 252 של אלברט מנדלר. היא צורפה לאוגדה 143 מכיוון שאוגדה 252 כבר לא הייתה קיימת ככוח שלם והיא פוצלה וכוחותיה חולקו בין היחידות הגדולות יותר בשטח.
• חטיבה 247 - חטיבת צנחנים במילואים בפיקודו אל"ם של דני מט. חטיבה זו שימשה כציידת חיילי קומנדו מצריים בימי ההמתנה (9–13 באוקטובר), כאשר חלקה הקריטי במלחמה הוא צליחת תעלת סואץ על גבי סירות גומי לגדה המערבית. ראש הגשר אותו איבטחו הצנחנים איפשר לצה"ל לצלוח בכוחות גדולים את התעלה ולכתר את הארמייה המצרית ה-3, מהלך שהכריע את הלחימה בחזית הדרום.
• חטיבה 421 - חטיבת שריון במילואים בפיקודו של אל"ם חיים ארז, הייתה חטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ.
• חטיבה 600 - חטיבת שריון במילואים (החטיבה היחידה שהפעילה טנקים M60 פטון) בפיקודו של אל"ם טוביה רביב. החטיבה שביצעה את קרב ההטעיה (עם שני גדודים 409 ו-410) ואפשרה את קרב ההבקעה לצורך הצליחה בו השתתף גדוד 407 שלה.
• אגד ארטילרי 214 - אגד ארטילרי בפיקודו של יעקב עקנין.

כדי להקל על תפיסת קו ההגנה, אוגדת סיני העבירה לאוגדה את חטיבה 14, שהגנה במרחב מפרוץ המלחמה, בתמורה העבירה האוגדה לאוגדת סיני את החטיבה הממוכנת שלה - חטיבה 875, שנפרסה להגנה במעברי הגידי והמיתלה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים

לאחר המלחמה במהלך הפסקת האש הופקדה האוגדה על הגנת הגזרה הצפונית של הגדה המערבית במצרים. חטיבות האוגדה, בסיוע אגד התחזוקה החזירו לכשירות טנקים שנפגעו, והקימו מחדש גדודים שנשחקו. במקביל נמשכו חילופי האש במעין מלחמת התשה. יחידות האוגדה שתוגברו בכוחות מחטיבת ירושלים, עמדו במשימותיהם בכבוד לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות עם המצרים, הייתה האוגדה הכוח האחרון של צה"ל שפינה את הגדה המערבית של התעלה.

בשנים שלאחר מכן המשיכה האוגדה בפעילות שגרתית של אימונים וכדומה. חטיבה 8 הוסבה לחטיבת טנקי מגח, בת 3 גדודים, כמו כן נוספה לאוגדה חטיבת חי"ר - חטיבת הנגב. גם האגד הארטילרי צויד בתותחים מתנייעים מודרניים במקום הכלים הישנים.

במלחמת לבנון גויסה האוגדה, אך הושארה בעורף כעתודה ולא שולבה בקרבות. בשנים שלאחר מכן שולבו יחידות האוגדה בלחימה ובפעילות השוטפת בלבנון.

ב-2002 נקלטה באוגדה חטיבת גבעתי הסדירה, ואילו חטיבת הנגב הועברה לאוגדת סיני.

פירוק האוגדה

בשנת 2004 במסגרת ארגון רחב בצה"ל פורקה האוגדה, לאחר פירוקה, הועברו כינויה, תג יחידתה ומספרה הישן, 143, לאוגדת אתגר בפיקוד הצפון, אוגדה שהוקמה ב-1974 ולחמה במלחמת לבנון ופעלה תחת המספרים 90 ו-78.

ב-2014 פורקה גם אוגדה זו. ב-2015 הועברו מספר היחידה, סמלה ומורשתה לאוגדת עזה.

מפקדי האוגדה

בפיקוד הדרום:

שם	תקופת כהונה	הערות
אברהם יפה	1964–1969	לפנים מפקד פיקוד הדרום והצפון
מוטה גור	1969	לימים הרמטכ"ל ה-10
ישראל טל	1969–1972	לימים סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם
הרצל שפיר	1972	לימים מפקד פיקוד הדרום ומפכ"ל
שמואל גונן	1972–1973	לימים מפקד פיקוד הדרום
אריאל שרון	1973–1974	לימים ראש הממשלה
יקותיאל אדם	1974	לימים סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם
דב תמרי	1974
יעקב אבן	1974–1975	לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
אברהם רותם	1975–1978	לימים ראש מחלקת ההדרכה
אהוד ברק	1978–1980	לימים הרמטכ"ל ה-14 וראש הממשלה
שי תמרי	1980–1982
חגי רגב	1982–1985
יורם יאיר	1985–1987	לימים ראש אכ"א
יצחק אשל	1987–1988
עוזי דיין	1988–1990	לימים סגן הרמטכ"ל
דורון אלמוג	1990–1991	לימים מפקד פיקוד הדרום
יוסי רווה	1991–1993
מיכה טמיר	1993-1996
עמוס בן-חיים	1996–1999
מוני חורב	1999–2001
אילן הררי	2001–2004	לימים מבקר צה"ל

בפיקוד הצפון:

שם	תקופת כהונה	הערות
אריה טסלר	2004–2005
אבי אשכנזי	2005–2007
אייל זמיר	2007–2009	לימים סגן הרמטכ"ל
חגי מרדכי	2009–2011
גיא גולדשטיין	2011–2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עוצבת עמוד האש בוויקישיתוף

• מורשת עוצבת עמוד האש
• תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, סיפורה של עוצבת "עמוד האש" 1964–2004

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34056283עוצבת עמוד האש