יצחק פונדק
 | |
| יצחק פונדק, 1973 | |
| לידה |
13 ביוני 1913 סמיאטיץ',  האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 2017 (בגיל 104) ישראל |
| תאריך עלייה | 1933 |
| השתייכות |
 ההגנה  צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
1936–1948 (ההגנה) 1948–1959 (צה"ל) 1971 – 1973 (צה"ל) |
| דרגה |
 אלוף (דרגת ייצוג) |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
ראש צוות הקמת העיר ערד שגריר ישראל בטנזניה ובזנזיבר שגריר ישראל בגואטמלה ובאל סלוודור מתאם פעולות הממשלה בגליל | |
יצחק פונדק (פונדיק) (13 ביוני 1913[1] – 27 באוגוסט 2017) היה מפקד בחזית הדרום במלחמת העצמאות, מפקד הנח"ל ומפקד גייסות השריון.
לאחר שחרורו מצה"ל שימש כראש צוות הקמת העיר ערד ושגריר ישראל בטנזניה, בזנזיבר, בגואטמלה ובאל סלוודור. בשנת 1971 שב מפרישתו לצה"ל ושימש כמושל רצועת עזה וצפון סיני עד 1973.
קורות חייו
שנותיו המוקדמות
פונדק נולד בסמיאטיץ' שבפולין, בנם של אסתר ושלמה פונדיק. בילדותו גדל בכפר נוז'ץ. עלה לארץ ישראל באפריל 1933 במסגרת החלוץ, בספינה האיטלקית "מרתה וושינגטון". באותה שנה הצטרף לארגון "ההגנה" במגדיאל וב-1936 השתלב במנגנון הקבע של הארגון. ב-1939 עבר קורס מפקדי מחלקות ביבנאל. הוא מונה לסגן מפקד גדנ"ע בתל אביב. היה מדריך ראשי במחוז המרכז ב-1944 ומפקד נפת "גרשון" בדרום בשנים 1945–1947.
מלחמת העצמאות
בנובמבר 1947 מונה למפקד גדוד 53 של החי"ש שבמלחמת העצמאות היה מגדודי חטיבת גבעתי. הקרב הראשון עליו פיקד כמג"ד היה פשיטה על הכפר פלוג'ה, במהלכה פוצץ הגדוד מספר בתים והרג כחמישים מאנשי הכנופיות.[2] הוא פיקד על גזרת ניצנים נגד הפלישה המצרית.[3] במחצית השנייה של המלחמה, החל מאוגוסט 1948, פיקד על חטיבה 9 (עודד) במבצע יואב, לפריצת הדרך לנגב, ובמבצע חירם לשחרור הגליל.[4] ואחר כך מונה למפקד חטיבת עציוני.
שרות לאחר מלחמת העצמאות
לאחר תום המלחמה הקים את הנח"ל. הוא עבר השתלמות קציני שריון בכירים בצרפת וב-1953 מונה למפקד הראשון של גייסות השריון שהורכבו מחטיבה 7 וחטיבה 27. הוא היה חבר בוועדת חקירה שמינה ראש הממשלה משה שרת לחקירת אסון מעגן. בשנת 1954 הבטיח לו הרמטכ"ל משה דיין להעלותו מדרגת אלוף-משנה לדרגת אלוף, אך הבטחה זו לא קוימה על ידי דיין ומחליפו חיים לסקוב. ב-1956 פונדק סיים לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, ובמקביל שימש יועץ למשלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית. בשובו לישראל פרש מצה"ל.
תפקידים בשרות הציבורי
לאחר שחרורו ב-1959 מונה למשנה למנכ"ל משרד העבודה. ב-1962 מונה למנהל חבל ערד וב-1965 נבחר לראש המועצה הראשון.[5] הוא שליווה ופיתח את היישוב בשנותיו הראשונות. בשעתו שיתף פונדק פעולה עם האדריכל יונה פיטלסון בתכנון ובפתוח העיר, שהפכה תוך זמן קצר לדוגמה המובהקת ביותר להתיישבות עירונית בישראל הצעירה ולתכנון עירוני חדשני. עם פרישתו מתפקיד זה, נתמנה ב-1965 לשגריר ישראל בטנזניה ובזנזיבר. בשנת 1971 הוחזר לצה"ל על ידי שר הביטחון משה דיין, ועל אף התנגדותו של הרמטכ"ל חיים בר-לב, הוא מונה למושל רצועת עזה וצפון סיני בדרגת תת-אלוף. באפריל 1971 הופרד המנהל האזרחי מהממשל הצבאי והאחריות על הרצועה פוצלה בין מפקדה צבאית בראשות דוד מימון והמנהל האזרחי בראשות פונדק. במהלך כהונתו בראשות המינהל האזרחי היו לו עימותים רבים עם הפיקוד הצבאי ועם אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון על דרכי הטיפול ברצועה.[6] כיהן בתפקיד עד תחילת 1973 ומונה לשגריר ישראל בגואטמלה ובאל סלוודור תפקיד בו כיהן במשך כשנתיים. ב-1976 שימש מתאם פעולות הממשלה בגליל ולאחר מכן היה במשך שלוש שנים בשליחות מטעם הסוכנות היהודית בארגנטינה.
לאחר הפרישה
פונדק היה חסיד תוכניות ליישוב פליטי 48 בצפון סיני. מאז האינתיפאדה הראשונה תמך בפינוי חד צדדי של רצועת עזה. באשר למניעת ירי הטילים מעזה המליץ להשיב בירי תותחים ולגרום להרג של מאות.[7]
ב-1991 ביקש מחילה מהיישוב ניצנים על שלא הגן עליו מספיק. מאיר פעיל טען שהוא לא היה צריך לבקש סליחה ושהוא אינו מבין את מה שקרה. בשנת 2003 נסע במיוחד לארצות הברית על מנת לבקש סליחה ממפקד פלוגה שהדיח שלא בצדק.
בשנת 1996 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.
מתיאורים שונים של חייליו, אוסף של יוצאי שכונות עוני, יוצאי האצ"ל, המגינים על יישובי השומר הצעיר, ועולים חדשים שטרם למדו את השפה העברית, מתקבל רושם של מפקד שהיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים. ואכן חלק מחייליו שמרו על קשר איתו במשך שנים רבות.[8][9]
בשנת 2000 יצא לאור ספר זיכרונותיו הראשון, "חמש משימות", ובשנת 2005 יצא לאור ספרו השני, "אדם לכל עת".
באוגוסט 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ לפונדק דרגת ייצוג של אלוף, בעקבות הבטחה שקיבל ממשה דיין בשנת 1954, הרמטכ"ל באותה עת, ואשר לא קוימה מאז.[10] דרגת האלוף הוענקה לפונדק באופן רשמי ב-20 באוגוסט 2013 בקריה בתל אביב, במעמד שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ומשפחתו של פונדק.[11]
נפטר בשיבה טובה ונטמן לבקשתו בבית הקברות של קיבוץ ניצנים, לצד רעייתו, מאשה, וסמוך לקברי הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות. הותיר אחריו שלושה ילדים.
גלריה
-
יצחק פונדק, 1971 -
יצחק פונדק, 2005 -
-
בני גנץ עונד לפונדק את דרגות האלוף, אוגוסט 2013
.jpg)
לקריאה נוספת
- אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959
- אברהם אילון, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, הוצאת מערכות, 1963
- אריה חשביה, עד הלום סיפורו של גדוד 53 מחטיבת גבעתי תש"ח, הוצאת מערכות, 2005
- יצחק פונדק, חמש משימות, הוצאת ירון גולן, 2000
- יצחק פונדק, אדם לכל עת, הוצאת ירון גולן, 2005
- יצחק פונדק, גדוד 53 (הפרברים) בחטיבת גבעתי, מלחמת העצמאות - תש"ח, הוצאת ירון גולן, 2006
- אביתר אורן, במחנה, "בעל המאה", 6 ביוני 2013
קישורים חיצוניים
- אביחי בקר, באתי לבקש סליחה, באתר הארץ, 20 באפריל 2004
- ניר מן, סיפורו של תת אלוף יצחק פונדק, באתר הארץ, 20 במאי 2011
- בני גשור, חטיבה 9 במלחמת העצמאות, עלי זית וחרב י"ד, תשע"ד (2014), עמ' 303–342
- סיפורי חיילי גדוד 53
- יעל ליבנת, פונדק יצחק, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
- אהרל'ה ויסברג, חלומו של אלוף, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2013
אמיר אורן, בגיל 100, ולאחר עשרות שנות מאבק, יצחק פונדק יקבל את דרגת האלוף שהובטחה לו ב-1954, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2013- הפז"ם דופק: תא"ל יצחק פונדק חוגג 100 שנים, באתר מאקו, 9 ביוני 2013
- יצחק פונדק, באתר יד לשריון
- יצחק פונדק, באתר הנח"ל
- אטילה שומפלבי, "דיין לקח לי". בן 100 יקבל דרגת אלוף, באתר ynet, 18 באוגוסט 2013
- מזל טוב לאלוף יצחק פונדק !, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- טקס הענקת דרגת אלוף ליצחק פונדק, בערוץ צה"ל, באתר יוטיוב
יום הולדת מאה לפונדק, ניצנים, יוני 2013- עופר אדרת, יצחק פונדק, אלוף בן 104, מציג: זה המקל שבו הרגתי ערבי, באתר הארץ, 28 ביוני 2017
- עופר אדרת, מת יצחק פונדק, שקיבל דרגת אלוף בגיל 100, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2017
- יהונתן בניה, אלוף בדימוס יצחק פונדק הלך לעולמו בגיל 104, באתר ynet, 27 באוגוסט 2017
- רונן ברגמן, "שרון ראה הכל דרך כוונות הרובה. הגשתי נגדו 24 תלונות לרמטכ"ל, אבל דדו פחד ממנו", באתר "ידיעות אחרונות", 30 באוגוסט 2017
הערות שוליים
- ^ מנשה ענבר, חברי העמותה שהגיעו לגבורות, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 31, באתר "יד לשריון"
- ^ יעל ליבנת, פונדק יצחק, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
- ^ אביחי בקר, באתי לבקש סליחה, באתר הארץ, 20 באפריל 2004
- ^ ניר מן, סיפורו של תת אלוף יצחק פונדק, באתר הארץ, 20 במאי 2011
- ^ נצחון לרשימת פונדק בבחירות הראשונות בערד, מעריב, 5 בינואר 1965
- ^ דוד מימון, הטרור שנוצח, הוצאת סטימצקי, 1993, עמ' 16–17
- ^ האלוף פונדק: 500 הרוגים בעזה והם ירגעו, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2013
- ^ חשביה, אריה. עד הלום - סיפורו של גדוד 53 של חטיבת גבעתי בתש"ח. משרד הביטחון – ההוצאה לאור. 2006
- ^ עד הלום- בלוג זכרונות גדוד 53
- ^ הענקה היסטורית: יצחק פונדק הועלה לדרגת אלוף בגיל 100, באתר צה"ל, 20 באוגוסט 2013
- ^ יואב זיתון, אלוף בן 100 בצה"ל: "ריפאתם פצע בן 60", באתר ynet, 20 באוגוסט 2013
מפקדי פיקוד הנח"ל 
| |
|---|---|
|
מפקדי חיל השריון 
| ||
|---|---|---|
| מפקדי גייסות השריון | יצחק פונדק • חיים לסקוב • מאיר זורע • אורי בן ארי • חיים בר-לב • דוד אלעזר • ישראל טל • אברהם אדן • משה פלד • אמנון רשף • משה בר כוכבא | |
| קציני שריון ראשיים (קשנ"ר) | שאול יפה • משה בר-תקווה • מנחם מרון • מרדכי ציפורי • עמי מורג • עמוס כץ • יוסי בן-חנן • יצחק רבין • אמי פלנט • דוביק טל • מאיר גחטן • אודי שני • אביגדור קליין • סמי תורג'מן • חלוצי רודוי • אגאי יחזקאל • יגאל סלוביק • עפר צפריר • שמואל אולנסקי • גיא חסון • אוהד נג'מה • הישאם אבראהים • אוהד מאור | |
32249111יצחק פונדק
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- לוחמי ההגנה
- מפקדי חטיבת עודד
- מפקדי חטיבה 14
- מפקדי חטיבה 27
- מפקדי גדודים בחטיבת גבעתי (תש"ח)
- מפקדי גייסות השריון
- שגרירי ישראל בטנזניה
- שגרירי ישראל בגואטמלה
- שגרירי ישראל באל סלוודור
- מושלים צבאיים ישראלים
- ראשי מועצת ערד
- קציני צה"ל בכירים בפוליטיקה הישראלית
- עובדי הסוכנות היהודית
- ישראלים ילידי פולין
- אנשי העלייה החמישית
- מפקדי פיקוד הנח"ל
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1996
- ישראלים שהגיעו לגיל מאה
- אישים הקבורים בקיבוצים
- עובדי משרד הרווחה והעבודה
- אלופי צה"ל
- ישראלים שנולדו ב-1913
- ישראלים שנפטרו ב-2017