אהרון דורון

אהרון דורון
	אהרון דורון, 1961
	אהרון דורון, 1961
לידה	17 בפברואר 1922; לודוויגסהאפן, גרמניה
פטירה	14 בדצמבר 2016 (בגיל 94)
תאריך עלייה	1939
השתייכות	ההגנה; משטרת היישובים העבריים; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1939–1963 (כ־24 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד בחטיבת גבעתי; מפקד חטיבת יפתח; מפקד חטיבת גולני; מפקד פיקוד הנח"ל; ראש אגף כוח האדם;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות, מבצע קדש
תפקידים אזרחיים
	מנכ"ל בית התפוצות, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, יושב ראש ההתאחדות לספורט בישראל, נציב קבילות החיילים

ערך זה עוסק באיש צבא וחינוך ישראלי. אם התכוונתם לאדריכל ישראלי, ראו אהרון דורון (אדריכל).

אהרון ארווין דורון (17 בפברואר 1922 – 14 בדצמבר 2016) היה איש צבא וחינוך ישראלי, סיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף לאחר שכיהן כראש אגף כוח אדם במטה הכללי. לאחר שחרורו כיהן במגוון תפקידים במוסדות ציוניים, באוניברסיטת תל אביב, בארגוני ספורט וכנציב קבילות החיילים.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1922 בשם ארווין ויילהימר בלודוויגסהאפן שבגרמניה. הוריו עסקו במסחר בטבק. למשפחת אביו הייתה חנות נעליים. אמו הייתה ממשפחת נויבורגר. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער, למד בבית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ בקיבוץ יגור ונקלט כחבר קיבוץ. היה חברו של חנן זלינגר שעל שמו קרויה שכונת תל חנן בעיר נשר. דורון הצטרף לשורות ארגון "ההגנה", שימש בתפקידי פיקוד והדרכה, והיה נוטר במשטרת היישובים העבריים. בשנים אלו שיחק כדורגל במדי קבוצת הפועל חיפה ולאחר מכן כדוריד בקבוצות הפועל תל אביב והפועל פתח תקווה.

השתתף במבצעים לאבטחת נתיבי התחבורה בצפון הארץ ובקרב על חיפה. במלחמת העצמאות היה מפקד מחנה 80, בסיס הדרכה שקלט את תלמידי בתי הספר התיכוניים שהתגייסו למערכה. לאחר המלחמה היה ראש לשכת מפקד הג"א ולאחר קורס מג"דים פיקד על בית הספר למ"כים של פיקוד הנח"ל ושימש כסגן מפקד הפיקוד. ב-1952 מונה למפקד גדוד 52 בחטיבת גבעתי.

בפברואר 1954 מונה למפקד פיקוד הנח"ל^[1], תפקיד אותו מילא עד אוקטובר 1955. במבצע קדש פיקד על חטיבת יפתח ועל כיבוש עזה. לאחר המלחמה יצא להשתלמות בבית ספר לקצינים בכירים באנגליה. ב-1957 התמנה למפקד חטיבת גולני ובשנת 1958 מונה לראש מינהל הסגל. בנובמבר 1958 ישב בדינו של יששכר שדמי שהואשם באחריות לטבח כפר קאסם^[2]. מספטמבר 1959^[3] עד לשחרורו ב-1963 כיהן כראש אגף כוח אדם במטכ"ל.

לאחר שחרורו למד תואר שני בארצות הברית, בשובו מילא מגוון של תפקידים במוסדות הסוכנות היהודית והמגבית היהודית המאוחדת, שימש כמנכ"ל בית התפוצות וכסגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת תל אביב. בתקופתו באוניברסיטה סייע בהקמת מועדון האתלטיקה של אס"א תל אביב, ויזם את הקמת מערכות ומרכז הספורט במוסד (1973). שימש כיו"ר ועדת האתלטיקה בישראל בין השנים 1966 עד 1970 ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההתאחדות לספורט בישראל במשך שש שנים. בימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים עמד בראש ועדת החירום של עיריית תל אביב שהכינה את העיר מבחינת התגוננות אזרחית. במלחמת יום הכיפורים נקרא לשירות מילואים כעוזר קצין חינוך ראשי. ב-1979 נבחר ליו"ר הוועד למען החייל.

ב-1992 מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין לנציב קבילות החיילים, וכיהן בתפקיד עד אמצע 1998. שימש כיושב ראש הארגון הארצי של חברי ההגנה.

דורון היה בעל תואר מוסמך במנהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה.

בי"ח באייר 1948 נישא לחנה הררי ונולדו להם שני ילדים. ב-1975 נפטרה חנה והוקם על שמה "גן חנה" באוניברסיטת תל אביב. בנובמבר 1977 נישא בניו יורק לדורותי שוורץ-דורון. ב-2006 נפרד מאשתו ועד יום מותו חי עם בת זוגו איווה פרל. דורון נפטר בדצמבר 2016, בגיל 94. נקבר בטקס צבאי בבית העלמין מורשה ברמת השרון. הותיר אחריו בן, אהוד, שהיה טייס בחיל האוויר ובעלים של בית ספר לצניחת רחיפה, בת, נירית, מנהלת שירות בטיסה באל-על.