חגי רגב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חגי רגב
לידה דצמבר 1943
כפר הרא"ה, פלשתינה (א"י)
פטירה 31 בדצמבר 2021 (בגיל 78)
כ"ז בטבת ה'תשפ"ב
דרום אפריקה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19631987 (כ־24 שנים)
דרגה תת-אלוףתת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
תפקידים אזרחיים
יועץ לשר הביטחון לענייני התעשיות הביטחוניות
נציג משרד הביטחון בדרום אפריקה
למנהל בית החייל ברמת גן
כמו כן משמש מנהל פרויקט "אמץ לוחם" באגודה למען החייל.

חגי רגב (דצמבר 194331 בדצמבר 2021) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד חטיבה במלחמת לבנון הראשונה, מפקד אוגדה ומזכיר צבאי לשר הביטחון יצחק רבין.

מקהלת חברי המטה הכללי בעצרת צה"ל לציון עשרים שנה למלחמת ששת הימים – יוני 1987. מימין לשמאל: אלוף יוסי פלד, תא"ל חגי רגב, תא"ל עזריאל נבו, אלוף דורון רובין, תא"ל ראובן הרשקו, תא"ל אפרים לפיד, אלוף אורי שגיא.

ביוגרפיה

רגב נולד בכפר הרא"ה בעמק חפר ולמד בישיבה תיכונית מדרשית נעם. התגייס לצה"ל ב-1963 ועשה את מרבית שירותו בחיל השריון. ב-1964 סיים קורס קציני שריון, היה חבר במשלחת החשאית של צה"ל לגרמניה המערבית שנשלחה לקלוט את טנקי הפטון M48 האמריקאים (שזכו בצה"ל לכינוי מגח) והיה בגרעין המייסד של גדוד 79 בחטיבה 7. במלחמת ששת הימים שימש קצין מבצעים גדודי, לאחר המלחמה יצא לקורס מפקדי פלוגות ובמלחמת ההתשה פיקד על פלוגת טנקים. במלחמת יום הכיפורים שימש קצין אג"ם בחטיבה 7 ונלחם בקרבות ברמת הגולן. בשנים 1976 עד 1978 כיהן כראש לשכת הרמטכ"ל מוטה גור,[1] ליווה אותו בהכנות למבצע אנטבה ובפיגוע כביש החוף,[2] והיה חבר המשלחת הצבאית לשיחות השלום עם מצרים. ב-1978 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבה 401. ב-1980 מונה למפקד בית הספר לשריון (עוצבת בני חיל), ובמבצע שלום הגליל פיקד על צוות קרב חטיבתי שמנה שני גדודי שריון שהורכבו מחיילי בית הספר. צוות הקרב בפיקודו לחם בגזרה המערבית של לבנון, בציר החוף והשתתף בנחיתה צפונית לנהר האוואלי. ב-1982 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד אוגדה 611, אוגדת שריון מילואים בפיקוד הדרום.

ב-1985 מונה למזכיר צבאי לשר הביטחון, יצחק רבין.[3] ב-1986 נחשף כי לווה כספים מנהגו שהיה מעורב בסחר בסמים, רגב הועמד לדין משמעתי בפני האלוף במילואים חיים ארז, הורשע בהתנהגות בלתי הולמת ונגזרה עליו נזיפה.[4][5] הפרקליט הצבאי הראשי, אמנון סטרשנוב שנכנס לתפקידו בנובמבר 1986 דרש שרגב יעזוב את תפקידו[6] אך הוא קיבל גיבוי מרבין, השתחרר באוקטובר 1987 ומונה ליועץ לשר הביטחון לענייני התעשיות הביטחוניות.[5] לאחר מכן שירת כנציג משרד הביטחון בדרום אפריקה עד 1994. במסגרת זו הסתבך בתקרית דיפלומטית כשנחשף שהועברו דרך חשבון הבנק שלו כספים של יהודים מקומיים (שבשל חוקי דרום אפריקה נמנע מהם להוציא כסף מהמדינה) תמורת עמלות.[7][8] החקירה נסגרה מחוסר אשמה.

ב-2010 מונה למנהל בית החייל ברמת גן. כמו כן שימש מנהל פרויקט "אמץ לוחם" באגודה למען החייל.

רגב היה בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולמד במכללה לביטחון בקרליל בארצות הברית.

נפטר ב-31 בדצמבר 2021.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סא"ל אילן בירן - ראש לשבת הרמטכ"ל, דבר, 6 במרץ 1978
  2. ^ הכדורים "שרקו" ליד הרמטכ"ל, מעריב, 14 במרץ 1978
  3. ^ מזכיר חדש לרבין, חדשות, 12 במאי 1985
  4. ^ "זה לא מתאים לתא״ל רגב", חדשות, 14 ביולי 1986
  5. ^ 5.0 5.1 חגי רגב - היורש, מעריב, 23 באוקטובר 1987
  6. ^ אמנון סטרשנוב, צדק תחת אש: המערכת המשפטית באינתיפאדה, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994, עמ' 300–315
  7. ^ במשרד הביטחון החלה חקירת החשודים בהברחת כסף מדרא"פ, חדשות, 24 ביוני 1993
  8. ^ אלון ליאל, צדק שחור: המהפך הדרום־אפריקני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 80–83


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32901020חגי רגב