שמורת טבע
שְׁמוּרַת טֶבַע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני תהליכים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו. שמורת טבע מיועדת בעיקר לשמר מצב קיים, של צמחים, בעלי חיים ותצורות נוף, המותאמים לסביבה של השמורה המסוימת. שמורת הטבע שומרת על המאזן האקולוגי ומגנה על אוכלוסיית החי והצומח המקומי מפני פגיעה – לרוב של בני האדם – כגון: ציד, קטיפת פרחי בר, עיבוד חקלאי, בנייה, תעשייה מזהמת ועוד. לשמורות טבע יעוד נוסף: הן מהוות "ריאות ירוקות" למדינה, וככל שמחריף הזיהום הסביבתי, חשיבותן עולה וגוברת. בנוסף, לשמורות הטבע גם תכלית תיירותית וחינוכית ובשל כך מצויים בהן מסלולי טיול מסומנים ושילוט הדרכה. חוקים מיוחדים אוסרים על פגיעה בכל המצוי בשמורת טבע: ערכי טבע מוגנים וחיות בר.
היסטוריה
בתקופות מוקדמות היו אחוזות ציד גדולות שהחזיקו מלכים ואצילים שלאיש לא הייתה רשות להיכנס אליהן - מלבד כמובן בעליהן ואורחים שהוזמנו על ידם. שטחי טבע אחרים היו פתוחים בפני כול. ההבנה כי יש צורך בשימור הטבע התעוררה רק בעת החדשה, משהחלו להתייחס לטבע כאל ערך בפני עצמו ששימורו מועיל לרווחת האדם. שמורת הטבע הראשונה בעולם הייתה, ככל הנראה, קטע מיער פונטנבלו (Fontainebleau) שליד פריז, שקבוצת ציירים הצליחה (ב-ה'תרי"ט 1858) להגן עליו באמצעות צו. ב-ה'תרכ"ד - 1864, בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית - חתם לינקולן על חוק, שהעניק לעמק יוסמיטי במערב רכס הרי סיירה נבדה בצפון מדינת קליפורניה מעמד של שמורת טבע. גם במקרה זה, כמו בזה של יער פונטנבלו, הסתפקו היוזמים במניעת הריסת האתר, בלי להבטיח אמצעים לשמירה ושימוש בו. ב-ה'תר"ל - 1870 לאחר שנערך סקר בשטח המוכר כיום כפארק לאומי ילוסטון בהרי הרוקי, נהגה הרעיון של פארק לאומי כפי שאנו מכירים אותו כיום. עורכי הסקר החליטו לפעול לשימור המקום לטובת כלל הציבור, וב-ה'תרל"ב - 1872 החליט הקונגרס האמריקני להעניק למקום מעמד של פארק לאומי. בארצות שונות, קיימים כיום סוגים שונים של שטחים מוגנים. הסיווג בישראל: שמורת טבע, גן לאומי, שמורה ביוספרית המכונה גם "מרחב ביוספרי", שמורת נוף, יער קק"ל ואתר לאומי.
שמורות טבע בישראל
- ערכים מורחבים – שמורות טבע בישראל, שמורות טבע ימיות בישראל, טבע עירוני בישראל
שלטונות המנדט הבריטי חוקקו את פקודת הציד שנועדה להגן על חיות הבר ולהסדיר את נושא הציד. בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, עם הכוונה לייבש את אגם החולה, החלו חובבי הטבע במאבק אשר נועד לשמר את מערכת הטבע הייחודית של החולה. תוצאת המאבק הייתה הקמתה של שמורת הטבע הראשונה בישראל, שמורת החולה, וכן הקמתה של החברה להגנת הטבע. בעשר השנים הראשונות לקיומה עסקה החברה להגנת הטבע בפיקוח בשטח, בהקמת בתי ספר שדה ובהסברה.
בשנת 1963 חוקקה הכנסת את חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע לפיו קמה רשות שמורות הטבע ב-1 בינואר 1964. תפקידה העקרי של הרשות הוא להקים ולנהל את שמורות הטבע בישראל ולאכוף את חוק להגנת חיית הבר. ב-1998 אוחדה הרשות עם רשות הגנים הלאומיים לגוף אחד – רשות הטבע והגנים.
בישראל יש 375 שמורות טבע המשתרעות על-פני שטח של כ-5,317 קמ"ר. כל שמורה מאפיינת בתי גידול, נופים וחבלי ארץ ייחודיים, או מכילה מינים נדירים של חי, צומח ותופעות גאולוגיות. מספרן המדויק של שמורות הטבע בארץ משתנה כתוצאה מתהליכים להכרזת שמורות טבע חדשות לאורך השנים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עמנואל הראובני, קום התהלך בארץ – מדריך שמורות טבע בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985
- האנציקלופדיה העברית כרך ו1 עמוד 642, הוצאת מסדה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמורות טבע |
- אתר רשות הטבע והגנים.
- טבע ונופים בישראל – מאגר מידע מקיף על שמורות טבע וגנים לאומיים בישראל.
- איל מטרני, ההיסטוריה של השטחים המוגנים בעולם ובישראל(הקישור אינו פעיל), רט"ג.
- שמורות טבע ושמירת טבע בניו זילנד, כתבתו של פרץ גלעדי, פקח רשות שמורות הטבע, באתר GOTRAVEL
- שמורת טבע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אזורים טבעיים, דף שער בספרייה הלאומית
38488796שמורת טבע