חסידות סטרופקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
כמו"כ נמצאים ריכוזים מבני החסידות בערים רמות, גבעת זאב, בית שמש, נתניה, צפת. ובערי חו"ל לונדון, מנשסתר, בארא פארק, מאנסי, לוס אנג'לס, מעלבאראן אוסטרליה, סידני אוסטרליה. | כמו"כ נמצאים ריכוזים מבני החסידות בערים רמות, גבעת זאב, בית שמש, נתניה, צפת. ובערי חו"ל לונדון, מנשסתר, בארא פארק, מאנסי, לוס אנג'לס, מעלבאראן אוסטרליה, סידני אוסטרליה. | ||
בשנת תשע"ח הכתיר האדמו"ר את בנו הגדול הגה"צ רבי חיים יחיאל מיכל ליפשיץ הלברשטאם,( חתן הרה"ג רבי [[נפתלי | בשנת תשע"ח הכתיר האדמו"ר את בנו הגדול הגה"צ רבי חיים יחיאל מיכל ליפשיץ הלברשטאם,( חתן הרה"ג רבי [[נפתלי הירצקא פרנקל]] זצ"ל,)המנהל ברמה את ישיבת [[צאנז]] ב[[ירושלים]] ונודע כאיש חינוך נפלא, לרב הכללי ד[[חסידות סטרופקוב]] ורב ד[[ביהמ"ד]] ב[[בני ברק]]. הביהמ"ד הוא המרכזי והגדול שבין בתי המדרש של הקהילה. | ||
את בנו השני הרה"ג רבי דוד צבי הלברשטאם, רב ופוסק ב[[היכל הוראה]] בשכונת [[בית ישראל]] בירושלים, (חתן הרה"ג רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] זצ"ל,) הכתיר לרב דביהמ"ד ב[[מאה שערים]]. הביהמ"ד נתייסד ע"י האדמו"ר זצ"ל ונודע בחשיבותו הסמלית על אף קוטנו הגשמי. | את בנו השני הרה"ג רבי דוד צבי הלברשטאם, רב ופוסק ב[[היכל הוראה]] בשכונת [[בית ישראל]] בירושלים, ומחבר ספר דברי דוד (חתן הרה"ג רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] זצ"ל,) הכתיר לרב דביהמ"ד ב[[מאה שערים]]. הביהמ"ד נתייסד ע"י האדמו"ר זצ"ל ונודע בחשיבותו הסמלית על אף קוטנו הגשמי. | ||
את בנו הקטן והחביב רבי משה יהודה נחמיה הלברשטאם העומד בראש [[מכון "דברי יחזקאל שרגא"]] הכתיר לרב ד[[קהילת שערי ירושלים]] ורב הביהמ"ד. הקהילה והביהמ"ד עומד בנשיאות האדמו"ר כחמישים שנה עוד מימי אביו האדמו"ר זצ"ל. | את בנו הקטן והחביב רבי משה יהודה נחמיה הלברשטאם העומד בראש [[מכון "דברי יחזקאל שרגא"]] הכתיר לרב ד[[קהילת שערי ירושלים]] ורב הביהמ"ד. הקהילה והביהמ"ד עומד בנשיאות האדמו"ר כחמישים שנה עוד מימי אביו האדמו"ר זצ"ל. | ||
גרסה מ־11:57, 24 באוגוסט 2018
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.
שושלת החסידות
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו השלישי של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, בנו בכורו של רבי חיים מצאנז. נולד בשנת תרט"ז. כיהן כאדמו"ר בסטרופקוב בחיי אביו. בשנת תרע"ט עבר לאונגוואר ולאחר מכן חזר לסטרופקוב. בסוף ימיו התגורר בעיר קאשוי (קושיצה) ובמקומו בעיר סטרופקוב מילא ברבנות בנו מ"מ רבי מנחם מנדל הלברשטאם. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום" הספר נדפס ע"י נכדו ומ"מ רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, ונדפס מחדש בשנת תשע"ה ע"י מכון דברי יחזקאל שרגא.
לאחר פטירתו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם בשנות השואה שהה בונקר בפרשבורג ולאחר מכן נמלט לשווייץ. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד פטירתו בו' באייר תשי"ד. ארונו הועלה לישראל. בן נוסף שכיהן באדמו"רות בקאשוי בעודו בחור היה רבי יום טוב יוזפא, שכבר בילדותו קיבל קוויטלאך. נרצח בשנת תש"ב.
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה אתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו רבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר מגזע וישניצא) רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר בו' בכסלו תשנ"ה
לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם המתגורר בירושלים. חתנו של רבי מנחם מנדל שנייבאלג ממנצ'סטר.
בשנות הנהגתו התפתחה החסידות למימדים גדולים ונפתחו עוד בתי מדרשים, חבורות לאברכים ובחורים, קופת צדקה לנזקקי הקהילה בשם "צדקת מנחם" (ע"ש האדמו"ר רבי מנחם מנדל), ומסלולי לימוד בהלכה לכלל חברי הקהילה. כמו"כ נוסד תחת פיקוח האדמו"ר מכון להוצאת ספרי החסידות בשם "דברי יחזקאל שרגא" המנוהל ע"י בנו הרה"ג רבי משה יהודה נחמיה. האדמו"ר נודע בחכמתו העמוקה ונודע כת"ח גדול, בעל תפילה נפלא ופה מפיק מרגליות, בעל מופת נפלא שרבים משחרים לפתחו. כמה פעמים בשנה נוהג האדמו,ר לצאת לקהל חסידיו ומעריצו ברחבי תבל להשםיע עליהם ברוחניות ובגשמיות ולנהלם על מי מנוחות עד ביאת גואל. לחסידות יש בתי מדרש בירושלים ובבני ברק בויליאמסבורג .
בני החסידות מתרכזים בעיקר בירושלים סמוך למקום מגורי האדמו"ר בשכונת קרית משה, וכן בשכונת מאה שערים ליד בית מדרשו של אביו רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם זצ"ל. כמו"כ נמצאים ריכוזים מבני החסידות בערים רמות, גבעת זאב, בית שמש, נתניה, צפת. ובערי חו"ל לונדון, מנשסתר, בארא פארק, מאנסי, לוס אנג'לס, מעלבאראן אוסטרליה, סידני אוסטרליה.
בשנת תשע"ח הכתיר האדמו"ר את בנו הגדול הגה"צ רבי חיים יחיאל מיכל ליפשיץ הלברשטאם,( חתן הרה"ג רבי נפתלי הירצקא פרנקל זצ"ל,)המנהל ברמה את ישיבת צאנז בירושלים ונודע כאיש חינוך נפלא, לרב הכללי דחסידות סטרופקוב ורב דביהמ"ד בבני ברק. הביהמ"ד הוא המרכזי והגדול שבין בתי המדרש של הקהילה. את בנו השני הרה"ג רבי דוד צבי הלברשטאם, רב ופוסק בהיכל הוראה בשכונת בית ישראל בירושלים, ומחבר ספר דברי דוד (חתן הרה"ג רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל,) הכתיר לרב דביהמ"ד במאה שערים. הביהמ"ד נתייסד ע"י האדמו"ר זצ"ל ונודע בחשיבותו הסמלית על אף קוטנו הגשמי. את בנו הקטן והחביב רבי משה יהודה נחמיה הלברשטאם העומד בראש מכון "דברי יחזקאל שרגא" הכתיר לרב דקהילת שערי ירושלים ורב הביהמ"ד. הקהילה והביהמ"ד עומד בנשיאות האדמו"ר כחמישים שנה עוד מימי אביו האדמו"ר זצ"ל.
.png){kind=small}
