הרב משה ברנדסדורפר
הרב משה בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער) (נולד בה' בסיוון תשכ"ט, 22 במאי 1969) הוא פוסק ומורה הוראה וראש בתי ההוראה "היכל הוראה" שאותו ייסד.
ביוגרפיה
נולד לרבי מאיר רבה של שכונת בתי אונגרין שבירושלים[1] ולברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר משה וולך, ונכד הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".
למד בישיבת תולדות אהרן. לאחר נישואיו למד בכולל שומרי החומות, בו השלים לימודי רבנות. בשנת ה'תשנ"ח (1998) [דרוש מקור]נסמך להוראה בידי רבי אברהם דוד הורוביץ, בהמשך נסמך גם על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב נפתלי הירצקא פרנקל והרב אברהם יצחק אולמן.
רבו המובהק בפסיקת הלכה, היה אביו.
בשנת ה'תשס"ב (2002), מינהו האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק כמורה הוראה בקהילתו.
בנו הוא הרב שמעון עוזר, מו"צ בהיכל הוראה, חתנו הוא הרב ישראל מונדרר, מו"ץ בבית הוראה 'היכל הוראה' בצפת.
היכל הוראה
בכ"ד בטבת תשס"ט יצק עם אביו אבן הפינה לבית הוראה מרכזי שישמש את אביו בשכונת בית ישראל בירושלים.
כשנתיים לאחר פטירת אביו הקים בשכונת בית ישראל בית ההוראה על פי פסקיו בשם "היכל הוראה". לבית הוראה סניף בצפת ובבני ברק בראשות הרב שלמה צדוק רבינוביץ, מו"ץ חסידי אמשינוב בבני ברק וחתן האדמו"ר מקרלין לעלוב.
תשובותיו יצאו לאור בשו"ת "היכל הוראה", בחמשה כרכים.
מפסיקותיו
בהלכות נדה, דוגל בגישתו המחמירה של אביו, הדוחה את מסורות הצבעים המותרים וקובעת שכל צבע הדומה לדם בעיני מורה ההוראה נאסר מן התורה, ושמציאת כתם מחייבת בדיקה גם באופנים שבהם הכתם אינו אוסר.
בשנת תש"ע יצא נגד טכניקה חדשה במקוואות, המעבירה את המים לבור הטבילה על ידי צינור המותקן בטכניקת הלחמה המכונה "גיברייט". לדעת הרב ברנדסדורפר ייתכן שמתקן זה מקבל טומאה, מה שעלול לפסול את המקווה מכח הכלל הווייתו על ידי טהרה[2]. הרב אלישיב הצטרף לפסק זה. באותה שנה פרסם פסק הלכה האוסר על כהנים לעלות למירון, מתוך חשש של מערות קבורה במקום. בד"ץ העדה החרדית התנגדו לפסק והוציאו פסק שכהנים יכולים לעלות לקבר הרשב"י במירון ועדיף לעלות דרך בורמה א'[3].
פסיקה אחרת שלו התפרסמה ב-2015, ובה פסל רצועות תפילין הצבועות בטכניקה של הלחמה[4].
ב-2016 אסר לאכול עופות משחיטת משחטת "גלאט עוף" בשל דרישת ההכשר להזריק את הזריקות הנדרשות בידי משרד החקלאות בשוק של העוף, שכן לדעתו בלתי אפשרי לוודא שהמחט לא פגעה בצומת הגידים. ב-2017 היה מהראשונים שפסקו לאסור את עוף הבראקל בשל חוסר מסורת[5].
ב-2022, עם הקמת רמה ד' בית שמש, פסק שצריך לנהוג בה פורים גם ביום ט"ו, עקב קרבתה לעיר הקדומה תל ירמות[6]. בד"ץ העדה החרדית ורבני עיר בית שמש התנגדו לפסק והוציאו פסק הלכה שאין שום עניין להחמיר לקרוא בט"ו[7].
קישורים חיצוניים
- הרב משה ברנסדורפער באתר JDN.
- בני הרב ברנסדורפר. באתר col.
הערות שוליים
- ^ ראה עליו אצל בנו הרב ידידיה ברנדסדורפר, קונטרס ויעל שלמה, תל אביב תשנ"ה.
- ^ המקוואות החדשים - פסולים • פסק הלכה מסעיר, באתר בחדרי חרדים, 18 באוקטובר 2010
- ^ בד"ץ 'העדה' קבע: מותר לכהנים לעלות למירון, באתר בחדרי חרדים, 28 באפריל 2010
- ^ כרוז: של 'הרב משה ברנדסדורפר' רצועות תפילין שהצבע השחרו הודבק בהלחמה:, באתר הידברות
- ^ הכשרויות הגדולות מתנערות מה'בראקל', באתר ערוץ 7
- ^ ישראל שפירא, פורים בבית שמש; הפסק המפתיע של הרב בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר, באתר כיכר השבת, ג' באדר ב' תשפב 13:43 06.03.22
- ^ משה ויסברג, הסאגה הסתיימה: פורים ברמה ד' רק יום אחד, באתר בחדרי חרדים, ז' אדר ב תשפ"ב 10/03/2022 20:35