פורטל:פילוסופיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.

מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.

פרקטל קבוצת ג'וליה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה המנסה לתת תשובות לשאלות כגון:

  • "האם המתמטיקה היא תגלית או המצאה?"
  • "מדוע המתמטיקה שימושית בתיאור היקום?"
  • "באיזה מובן, אם בכלל, עצמים בסיסיים של המתמטיקה כמו מספרים קיימים?"
  • "האם משפטים מתמטיים נכונים ובאיזה אופן?"

כמה פילוסופים של המתמטיקה רואים את תפקידם כתיאור של המצב של המתמטיקה כפי שהיא, כפירוש ולא כביקורת. אך לביקורת יכולה להיות השפעה ממשית על המחקר המתמטי, ולפיכך הפילוסופיה של המתמטיקה יכולה להיות משמעותית ביותר עבור מתמטיקאים בפועל, במיוחד בתחומים חדשים שבהם עדיין אין בדיקה טובה של ההוכחות המתמטיות על ידי חוקרים רבים, ולכן ייתכן כי ימצאו טעויות. ניתן למצוא טעויות כאלה רק אם יודעים היכן לחפש אותן, ואיפה הגיוני שיעלו. נושא זה הוא אחד מהתפקידים החשובים של הפילוסופיה של המתמטיקה.

שער המניפסט הקומוניסטי
שער המניפסט הקומוניסטי

"המניפסט הקומוניסטי" הוא מצע "ברית הקומוניסטים" (הארגון הקומוניסטי הבינלאומי הראשון, שפעל בשנים 1852-1847), שנכתב על–פי הזמנת הארגון על–ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס.

המניפסט יצא לאור לראשונה ב-21 בפברואר 1848 בלונדון, ותורגם אחר–כך מגרמנית לעשרות שפות נוספות. המניפסט הפך לכתב עקרי האמונה (קטכיזם) של הקומוניזם וככזה זכה להשפעה עצומה על התנועה ומאמיניה במהלך השנים.

המניפסט כולל שני חלקים עיקריים: הראשון, "בורגנים ופרולטרים", כולל בעיקרו תיאור היסטורי של עלייתה של התעשייה המודרנית והבורגנות, וצמיחתו של מעמד פועלים, הפרולטריון, בעקבות עליית הבורגנות. תהליך זה, סבורים מרקס ואנגלס, עתיד להסתיים באופן בלתי נמנע במהפכה בה ימוגר שלטון הבורגנות ותכונן דיקטטורה של הפרולטריון.

בחלקו השני של המניפסט, מציגים מרקס ואנגלס את עקרי תוכניתם של הקומוניסטים כאשר יעלו לשלטון. בלב התוכנית ניצב ביטול הקניין הפרטי, אך עמו עתידים להעלם גם מוסדות בורגניים אחרים כמו הנישואים, המשפחה הגרעינית, הדתות והלאומים. כל אלו, טוען המניפסט, אינם אלא אשליות שנטעה הבורגנות כדי לחזק את שליטתה. ברגע שיסולק שלטונה תתפוגג גם האשליה.

התודעה העצמית היא כשלעצמה ובשביל עצמה בכך שהיא כשלעצמה ובשביל זולתה; [לשון אחרת]: היא הינה רק כמי שמכירים בה. המושג של אחדותה זו של התודעה העצמית בהכפלתה - מושגה של האין סופיות המתגשמת בתודעה עצמית - הינו הינו משזר רב-צדדי ורב-פנים.

  • מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
  • אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
  • אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
  • לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
  • אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
  • אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
  • מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.





פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוספיתגורסתאלסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוסנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסג'ון סקוטוסאבן סינאג'ו שישנקרהרמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאםרלב"גניקולו מקיאווליפרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגיאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקסצ'ארלס פרסארנסט מאךפרידריך ניטשהשלמה מימוןתומאס הובס
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסלג. א. מורלודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפהרברט מרקוזהקרל פופרז'אן-פול סארטראיין ראנדחנה ארנדטוילארד קווייןישעיה ברליןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןמישל פוקויורגן האברמאסז'אק דרידהסול קריפקיג'ודית באטלרסלבוי ז'יז'קיונתן זקס
פילוסופים ישראלים אהרן דוד גורדוןמרטין בוברשמואל הוגו ברגמןישעיהו ליבוביץיהושע בר-הללאסא כשראבישי מרגליתעדי אופירירמיהו יובלנתן רוטנשטרייךאבי שגיאבן-עמי שרפשטייןדוד שולמן

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפילוסופיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)