הרילוס מקרתגו
| לידה |
בין 285 לבין 280 לפנה"ס. קרתגו או כלקדון באסיה הקטנה |
|---|---|
הרילוס מקרתגו (ביוונית: Ἥριλλος), היה פילוסוף יווני מהמאה ה-3 לפנה"ס.
חייו
על אף שאין ביוגרפיה של הרילוס, ידוע כי היה בן תקופתו של כריסיפוס מסולי ולמד אצל זנון מקיטיון בשנים 263-262 לפנה"ס. משוער שנולד בין 285 לבין 280 לפנה"ס. מקור הידוע אודותיו הוא בדיוגנס לארטיוס שכתב כי הרילוס נולד בקרתגו, אולם יש סברה שנולד בכלקדון שהייתה עיר נמל יוונית באסיה הקטנה. כנראה שמשפחתו עברה להתגורר באתונה ושם הפך לתלמידו של זנון מקיטיון, מייסד האסכולה הסטואית.
כתלמידו של זנון מקיטיון הרילוס אימץ לעצמו מספר עקרונות חשובים של האסכולה הסטואית ובהם חלוקת שדה החקירה הפילוסופית ללוגיקה (תורת ההיגיון), לפיזיקה (מדעי הטבע) ולאתיקה (תורת המוסר), וכנראה גם את התורה הסטואית בדבר היקום ואלוקים. אולם, מאוחר יותר הושפע מאלה שדחו את תורתו של מורהו ונמנה עם מתנגדי האסכולה הסטואית, ובהם אריסטו מכיוס ובפרק זמן מסוים גם כריסיפוס.
הרילוס כתב שנים עשר ספרים ומספר לא ידוע של דיאלוגים, אך מכולם לא שרד דבר. ואולם אנו יודעים כי הרילוס גרס כי שני דברים מנחים את האדם: הידע, שהוא הטוב העליון ויצר הקיום המהווה טוב מדרגה משנית. אם כי יצר הקיום משותף לכל היצורים, רק בני אדם נבונים יכולים להגיע אל הטוב העליון שהוא הידע. לכן, מוטל על האדם להציב לעצמו את המטרה לנהל את חייו בהתאם לידע, ולהישמר מן הבערות המוליכה אותו שולל.
הרילוס זכה לביקורת מצד קלאנתס וכריסיפוס ששימשו כראשי האסכולה הסטואית בזה אחר זה. קיקרו תקף את תורת הרילוס וכתב: "על פי הרילוס עלינו לנהל את חיינו בהתאם לשתי מטרות שאינן כרוכות זו בזו, ולכן אף לא אחת מהן יכולה להוות את הטוב העליון." הרילוס טען גם כי לחיי יומיום אין כל ערך מוסרי, וזאת משום שאינם תורמים לטוב העליון, ולכן קיקרו חשב כי תורתו של הרילוס קרובה לזו של אריסטו מכיוס.
בתחילת המסה "סנגוריה על רמון סבונד" (ספר 2, פרק 12) מישל דה מונטן כתב: "האמת ניתנה להיאמר כי הידע הוא דבר גדול ומועיל עד מאוד, ואלה הבזים לו מעידים על טיפשותם. אולם, אינני מייחס לו חשיבות כה רבה כמו האחרים ובהם הפילוסוף הרילוס שראה בו את הטוב העליון וחשב כי הוא מאפשר לנו להיות חכמים ומרוצים."
34330607הרילוס מקרתגו