מקרוביוס

מקרוביוס מגיש את עבודתו לבנו אוסטכיוס. מתוך עותק משנת 1100 של ספרו של מקרוביוס על "חלום סקיפיו".

מַקרוֹבּיוּס אַמבּרוֹסיוּס תֵאוֹדוֹסיוּס (Macrobius Ambrosius Theodosius; תחילת המאה ה-5 לספירה) היה פילוסוף ומדקדק רומאי, הידוע בעיקר בשל כתביו, הכוללים את ה"סאטורנליה", תמצית של החכמה הדתית הרומאית העתיקה, "פרשנות על חלום סקיפיו" (Commentarii in Somnium Scipionis), שהיה מקור חשוב לפלאטוניזם במערב הלטיני בימי הביניים, והחיבור האבוד "על ההבדלים והדמיונות של הפועל היווני והלטיני" (De differentiis et societatibus graeci latinique verbi).

שמו

הסדר הנכון של שמותיו הוא "מקרוביוס אמברוסיוס תאודוסיוס", המופיע כך בכתבי היד הקדומים ביותר של ה"סאטורנליה", וכך הוא מכונה גם בקטעים מתוך חיבורו האבוד "De differentiis". רק בכתבי יד מאוחרים יותר, התהפך שמו ל"אמברוסיוס תאודוסיוס מקרוביוס". קאסיודורוס ובואתיוס מכנים אותו "מקרוביוס תאודוסיוס", בזמן שהוא היה ידוע בתקופת חייו כ"תאודוסיוס" - ההקדשה ב-De differentiis אומרת: "תאודוסיוס לסימאכוס לשלו".

חייו ויצירותיו

מעט ידוע בוודאות על מקרוביוס, אך ישנן השערות רבות לגביו. בתחילת הסאטורנליה שלו הוא מציין שהוא "נולד תחת שמיים זרים". שניים מחיבוריו הגדולים מוקדשים לבנו, אוסטאכיוס (Eustachius). חיבוריו הגדולים הביאו את המומחים להניח שהוא היה פגאני. במשך תקופה ארוכה היה מזוהה עם תאודוסיוס, פרוקונסול באפריקה בשנת 410, אולם כיום סוברים כי מדובר בתאודוסיוס שהיה מפקד המשמר הפראטורי באיטליה בשנת 430.

מלבד "סאטורנליה" והפרשנות על "חלום סקיפיו", ידוע גם על חיבור שלישי בשם "על השונה והדומה בפועל היווני והלטיני", אולם מתוכו יש בידינו רק קיצור על ידי אדם בשם "יוהאנס", שספק אם ניתן לזהותו עם יוהאן סקוטוס (המאה ה-9).

סאטורנליה

מהדורה מודפסת קדומה של ספריו של מקרוביוס, "חלום סקיפיו" ו"סאטורנליה".

החיבור החשוב ביותר של מקרוביוס הוא ה"סאטורנליה" , המכיל תיאור של הדיונים שנערכו בביתו של וטיוס אגוריוס פריאטקסטטוס בזמן חג הסאטורנליה. הוא כולל מגוון גדול של דיונים היסטוריים, מיתולוגיים, ביקורתיים, אנטיקווריאטיים ולשוניים מסקרנים. החיבור מורכב מסדרה של דיאלוגים בין אנשים משכילים במסיבה דמיונית. יש ניסיון קטן בלבד לתת אופי דרמטי לדיאלוג. בכל ספר, אחד האנשים לוקח את התפקיד הראשי, והערות האחרים משמשות רק כהזדמנויות להעלות תצוגות חדשות של בקיאות.

הספר הראשון מוקדש לשאלה בדבר מקור הסאטורנליה וחגי יאנוס, מה שמוביל להיסטוריה ולדיון על לוח השנה הרומי, ולניסיון לעקוב אחר השתלשלות כל צורות הפולחן מפולחן השמש. הספר השני מתחיל באוסף של אימרות שפר, שלו תורמים כל הנוכחים, רבות מהן מיוחסות לקיקרו ואוגוסטוס; נראה שלאחר מכן התקיים דיון על מגוון הנאות, במיוחד של החושים, אולם כמעט כולו אבד. הספרים השלישי עד השישי מוקדשים לורגיליוס, ועוסקים (בהתאמה) בבקיאותו בנושאים דתיים, בכישורו הרטורי, חובו להומרוס (תוך השוואה בין השניים) ולסופרים יוונים אחרים, ואופיים וגודלם של השאלותיו מהמשוררים הלטינים המוקדמים יותר. החלק האחרון של הספר השלישי עוסק בהרצאה על מותרות וחוקי הגבלת ההוצאות שמטרתם לבלום אותה, שהוא ככל הנראה חלק משובש שזז ממקומו בספר השני. הספר השביעי מכיל ברובו את הדיון על מגוון שאלות פיזיולוגיות.

הערך העיקרי של החיבור נמצא בעובדות ובדעות המצוטטות מסופרים מוקדמים יותר. מבנה הסאטורנליה מועתק מה"סימפוזיום" (Symposium) של אפלטון והחיבור "Noctes atticae" של אולוס גליוס; ברי הסמכא הראשיים (ששמותיהם לא מצוטטים) הם גליוס, סנקה, פלוטרכוס ("Quaestiones conviviales"), אתנאיוס והפרשנות של סרוויוס ואחרים לורגיליוס.

אוגוסטוס על הורדוס

האזכור היחיד בסאטורנליה שנוגע ליהודים, קשור בהורדוס, בן זמנו של אוגוסטוס. בכתבי הנוצרים מתואר הורדוס כשליט אכזר, אשר הורה על הרג כל הילדים בבית לחם. על רקע סיפור זה, כתב מקרוביוס על אוגוסטוס: "כששמע כי בין הבנים מתחת לגיל שנתיים שהורדוס מלך היהודים ציווה בסוריה להמית היה גם בנו של המלך עצמו, אמר: 'עדיף להיות חזירו (hus, ὗς) של הורדוס מאשר בנו (huios, υἱός)'". על פי תוכן האמירה עצמה המיוחסת לאוגוסטוס, נראה שהרקע המקורי לה היא דווקא העובדה שהורדוס הוציא להורג שלושה מבניו, אולם אף אחד מהם לא היה ילד כשהוצא להורג. משתמע מהאמירה כי ידוע היה שהורדוס (כיהודי) נמנע ממאכל חזיר, שהרי להבדיל מבנו, את חזירו אינו הורג. בדיחה זו מבוססת על משחק מילים ביוונית בין "חזירו" (hus, ὗς) ו"בנו" (huios, υἱός), אולם היא מאבדת את חריפותה בתרגום הלטיני. נראה כי מקרוביוס נסמך על מקור מתקופת אוגוסטוס, אולם נראה גם כי הרקע המקורי של הבדיחה עבר שינוי בהשפעת האגדה הנוצרית.

פרשנות על "חלום סקיפיו"

מקרוביוס הוא גם מחבר פרשנות בשני ספרים על "חלום סקיפיו" (Somnium Scipionis) , שסופר על ידי קיקרו בסוף חיבורו "רפובליקה". אופיו של החלום, שבו סקיפיו הזקן מופיע בפני נכדו המאומץ ומתאר את החיים של הטובים לאחר המוות ואת חוקת העולם מנקודת השקפה סטואית ונאופלאטונית, סיפק למקרוביוס הזדמנות לדון על טבע היקום, ולהעביר פילוסופיה קלאסית רבה לימי הביניים המאוחרים יותר. באסטרונומיה, חיבור זה בולט בשל ציונו את קוטרה של השמש ככפול מקוטרו של כדור הארץ.

תמונות

"חלום סקיפיו" של קיקרו תיאר את העולם ככדור בעל גודל זעום ביחס לשאר היקום. כתבי יד רבים של מקרוביוס מימי הביניים המוקדמים, כוללים מפות של העולם, כולל הנקודות האנטיפודיות- מפות אזוריות המראות את האקלימים התלמיים  הנובעים מתפישת כדור הארץ כעגול ודיאגרמה המראה את "כדור הארץ" במרכז הכוכבים המסודרים בסדר היררכי.

תמונות מתוך כתב יד מהמאה ה-12 של "פרשנות על חלום סקיפיו" של מקרוביוס. שנת 1150 לערך.

• 
  אות ראשונה E בצורת אדם כותב, כנראה מייצגת את מקרוביוס עצמו.
• 
  היקום, כדור הארץ במרכז, מוקף בשבעת כוכבי הלכת שבגלגל המזלות.
• 
  חמשת האקלימים של כדור הארץ. אקלימים קפואים בצהוב; אקלימים ממוזגים בכחול; אקלים צחיח באדום.
• 
  מפת תרשים המראה את האזור הצפוני המיושב המופרד מהנקודות האנטיפודיות על ידי אוקיינוס מדומיין בקו המשווה.
• 
  תרשים המראה ליקוי ירח.
• 
  תרשים המראה ליקוי חמה.

שמות של כבוד

על שמו של מקרוביוס נקראים המכתש הירחי "מקרוביוס" ומפרץ מקרוביוס  באנטארקטיקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקרוביוס בוויקישיתוף

• Ambrosius Theodosius Macrobius, באתר און ליין אנציקלופדיה (הופיע במקור באנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת-עשרה)
• Ambrosius Theodosius Macrobius, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סאטורנליה (בלטינית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28637493מקרוביוס