גורגיאס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. גורגיאס (ביוונית: Γοργίας;[1] בסביבות 483 – 376 לפנה"ס) היה נואם ופילוסוף יווני ואחד מראשוני הזרם הסופיסטי[2].
חייו
גורגיאס נולד בסיציליה בעיר לאונטיני[3]. בשנת 427 לפנה"ס הוא נשלח לאתונה, כדי לבקש את עזרת העיר כנגד תוקפנות סירקוסאי נגד לאונטיני. הוא התיישב באתונה בשנת 427 לפנה"ס. למרות שהיה בעל משנה סופיסטית, עסק בעיקר בתורת הנאום ולימד רטוריקה. היה תלמידו של אמפדוקלס. היה מורו של איסוקרטס. בטקטסים אחרים צוינו שמות תלמידים נוספים כגון פריקלס, פולוס ואלכידאמס (בסודא), קריטיאס אלקיביאדס ותוקידידס (בכתביו של פילוסטרטוס) הוא נפטר בלאריסה שבתסליה.
כתביו בדבר הרטוריקה
כתביו של גורגיאס לא שרדו במלואם. כל מה שניתן להבין מתוך פרגמנטים, הוא שהוא פרסם שני חיבורים מרכזיים על רטוריקה
- שבחי הליני - חיבור בו הוא כותב טיעון רטורי בדבר חפותה של הלנה. הטענות הרווחות היו כי היא ופאריס היו אשמים במלחמת טרויה. גורגיאס טוען כי הלנה הייתה חלק מכוחות גדולים בהרבה ממנה, כמו כוחות האלים, כוח האהבה, וכוח הרטוריקה. כל האפשרויות הללו לא איפשרו להלנה להיות אחראית למעשיה ולכן היא חפה מפשע. החיבור בנוי בצורה מסודרת. כל פעם הוא הציג אפשרות אחת ואז שלל את אשמתה של הלנה במקרה הזה. אפשרות שנייה, וכן הלאה. באופן כזה, הוא מדגים את כוחה של הרטוריקה.
- הגנתו של פאלאמידיס - חיבור בו הוא מנסה להגן על פאלאמידיס, שהואשם בבגידה ביוונים במהלך מלחמת טרויה, והוצא להורג. גורגיאס מנסה להדגים, כי לפאלאמידיס לא היה מניע לבגידה, ולכן אי אפשר היה להוכיח את בגידתו. הוא מציג את האפשרויות השונות וכל אחת מהם הוא שולל. סגנונו דומה לזה של חיבורו האחר.
עיקרי תורת גורגיאס
גורגיאס כונה גורגיאס הניהליסט. זאת מתוך אמונתו על חוסר משמעות. חיבורו המרכזי על פילוסופיה נקרא על אי-הקיום בו הוא חושף את משנתו הפילוסופית. קטעים מתוך החיבור נמצאו בעיקר בשני חיבורים אחרים:
- סקסטוס אמפריקוס[4]
- חיבורו של אריסטו על מליסוס קסנופאניס וגורגיאס
שלוש טענותיו המרכזיות
- דבר אינו קיים; אין "יש" טהור, אין אמת.
- גם אם היה משהו, המחשבה לא הייתה יכולה לתפוס אותו, משום שההכרה לא מסוגלת לתפוס "יש טהור".
- גם אם היה משהו וניתן היה לתפוס אותו במחשבה, לא ניתן היה לתאר אותו – "השפה לא מסוגלת לתאר את האמת"; קיים פער בין המחשבה ובין השפה.
ערכים הנובעים מטענותיו
- הרטוריקה משמשת ככלי לשכנוע אדם באמת מסוימת, ומתוך שאין ערך דווקא לאמירת האמת, כי האמת עצמה אינה ניתנת להשגה, השימוש ברטוריקה ובסילוף האמת מקבל את ערכו. בסופו של דבר, דרך הצגת הדברים חשובה יותר מהתוכן ומהאמת. זוהי חלק מהביקורת שקיבל מאפלטון בדיאלוג גורגיאס.
- רלטיביזם - הכול יחסי; כל אדם הוא קנה מידה לכל דבר, לרבות בעיות מוסר ומדינה; על כן, אין משטר "מתאים" או "טבעי" ואין עיסוק נעלה יותר על האחר, אלא במידה שהם מועילים יותר.
אצל אפלטון
אחד מהדיאלוגים הסוקראטיים שחיבר אפלטון הוא הדיאלוג גורגיאס, המגולל ויכוח בין סוקרטס לרטוריקנים גורגיאס, פולוס וקאליקלס. גורגיאס מהלל את אמנות הרטוריקה, שלדעתו היא האמנות הנעלה ביותר, ואילו סוקרטס מוכיח כי אומנות הרטוריקה הנערצת על בני-שיחו אינה אלא עיסוק בחיצוניות מבלי לשפר את האדם באמת; היא קוסמת לאדם, אך אינה מועילה לו בשום דבר. סוקרטס טוען כי מכיוון שהרטוריקן אינו איש מקצוע, הרי שאין כל ידיעה אמיתית מאחורי הרטוריקה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ הגיית השם ביוונית: גוֹרגִיאס, במלעיל (ההטעמה בהברה הלפני אחרונה).
- ^ גורגיאס, מתוך האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה. אוחזר ב-21.04.14
- ^ שמואל שקולניקוב תולדות הפילוסופיה היוונית הפילוסופים הקדם סוקרטיים. הוצאת יחדיו תל אביב 1981
- ^ סקסטוס אמפיריקוס, נגד אנשי המדע, 65 ואילך. תרגום עברי מלא אצל פ' אזרחי, על היש המושלם (ירושלים: מפעל השכפול, תשכ"ד) עמוד 73–77
