רמת שלמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שכונת רמת שלמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמת שלמה
רמת שלמה - מראה כללי
רמת שלמה - מראה כללי
מידע
עיר ירושלים
על שם רבי שלמה זלמן אוירבך
אוכלוסייה 16,736 (2017)
שכונות נוספות בירושלים
רמת שלמה, במרכז התמונה - מרכז חב"ד

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות לשכונת שועפאט, ובין שכונת בית חנינא, לסנהדריה המורחבת, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של רבי שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. נכון לנובמבר 2017, מספר התושבים בשכונה הוא כ-17,000[1].

מיקום

השכונה ממוקמת בין רמות ממערב, שועפאט במזרח וכביש 1 בדרום, ומכונה גם "רכס שועפאט", או "הרכס" מפני שנמצאת על הרכס עליו נמצאות שתי השכונות. השכונה ממוקמת בגובה של בין 690 - 810 מטרים מעל פני הים.

עקב מיקומה של רמת שלמה מעבר לקו הירוק[2], הפלסטינים וכן רבות ממדינות העולם רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות.

תשתיות ופיתוח

השכונה הוקמה כ"שכונה ללא מוצא", כשלה כניסה אחת, בצומת על כביש 1. במהלך העשור השני של המאה ה-21  קודמו שתי תוכניות לשיפור הכניסה לשכונה: כביש 21, שיצר כניסה נוספת לשכונה, לכיוון מחלף שער המזרח, כשתוכנית לחיבור הכביש לנקודה נוספת בצפון השכונה, נדחו על ידי התושבים בגלל היות הכניסה המוצעת ברחוב צר מכדי תנועה כבדה. בנוסף הוקם מחלף בכניסה לשכונה, כשהתוכנית היא לבנות כביש מקשר מן המחלף אל הר חוצבים (כביש 22).

ב-9 במרץ 2010 אושרה הרחבת השכונה והקמת 1,600 יחידות דיור חדשות[3]. ההודעה על כך יצרה תקרית דיפלומטית, בעיקר משום שפורסמה בעיצומו של ביקור סגן נשיא ארצות הברית דאז, ג'ו ביידן, בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להביא לחידוש שיחות השלום בין הצדדים. ביידן ומחלקת המדינה האמריקנית מחו על התוכנית[4], כמו גם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון[5]. במאי 2010, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הבנייה בשכונה תיפסק למשך שנתיים[6][7].

היסטוריה

"אצטדיון שועפאט"

בטרם נבנתה השכונה, בראשית שנות ה-70, יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט". תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971[8][9]. בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות[10][11]. ב-1973 הוגשה תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, כשבכללה אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים[12]. עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976[13], ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, כשבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית[14]. גיוס הכספים להקמת הפרויקט ארך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979,כשאליהן מתלוות הפגנות חרדים נגד התוכנית. סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית[15]. פעילי ארגון קש"ת גם חיבלו בכלים ההנדסיים שעבדו במקום. באותה תקופה עוד לא נסלל כביש בגין והגישה לאזור הייתה רק דרך שדרות גולדה מאיר ("כביש רמות"), החרדים נהגו לחסום אותו בהפגנות[16]. החרדים התנגדו לבנייתו של מרכז הספורט בטענה שכדורגל הוא "עבודה זרה" ובטענה שהמכוניות הרבות שייסעו בכביש יפריעו למנוחת השבת[17][18].

לאחר שהעבודות נמשכו פרשה סיעת אגודת ישראל מהקואליציה העירונית[19], ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט[20]. תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים כדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי[21][22]. מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה[23]. בינואר 1980, העבירה עיריית ירושלים החלטה שאתר שועפאט מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד העירונית בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית והעבודות לא חודשו[24][25].

בריאיון לאתר ynet סיפר האדריכל דוד קרויאנקר כי הקמת מרכז הספורט נועדה לחזק נוכחות של אוכלוסייה חילונית בצפון ירושלים:[26]

"ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, שהכיר את העיר טוב יותר מכל אדם אחר, הבין כבר בתחילת שנות השמונים שיש כאן בעיה שצריך לפתור. כך נולד הרעיון לבנות בצפון העיר מרכז ספורט ענקי ברכס שועפאט. התוכנית כללה במקור בניית אצטדיון, הקמת מגרשי טניס, אולם כדורסל, קאנטרי קלאב ושאר שירותי ספורט לתושבים - כל זאת במטרה למשוך את האוכלוסייה החילונית גם צפונה."

יהודה משי זהב, בריאיון לאתר ynet, סיפר כיצד הוא וחבריו היו עולים על הרכס בחשאי כדי לזרוע חול ואבנים במנועי הטרקטורים שעבדו במקום, כדי לעכב ולסכל את העבודות[26].

הקמת השכונה

לאחר ביטול פרויקט "אצטדיון שועפאט" הוחל בתכנון להקמת שכונה לציבור החרדי על גבי הרכס. כדי להוזיל עלויות ולזרז את בניית השכונה הוחלט לשווק ולפתח את כל המתחם במקשה אחת. ב-1989, פנה שר האוצר שמעון פרס ליזמי הנדל"ן קבוצת "האחים רייכמן" שייקחו על עצמם את הפרויקט[27]. במאי 1990 חתמו על ההסכם עם מינהל מקרקעי ישראל להקמת 2,400 יחידות דיור בשכונה[28]. קבלן הביצוע הראשי היה מתתיהו ליפשיץ והשיווק נעשה באמצעות שבע עמותות חרדיות, למשפחות נזקקות ולזכאים[29].

הקמת השכונה החלה בסוף 1990[30], אך בעלי קרקע ערבים ניסו למנוע את הקמתה, בטענה שהקרקעות בה הופקעו מהם לבניית איצטדיון ולא לשכונה יהודית, ודרשו את הקרקע בחזרה[31]. בנוסף ביקשה קבוצה של פעילים שהדירות בשכונה יוקצו לפי קריטריוני זכאות אובייקטיבים של משרד השיכון, ולא לפי מפתח מפלגתי[32].השכונה נבנתה על פי תוכנית של האדריכל יעקב יער. על פי דברי המתכנן הושם דגש על שילוב השכונה בנוף הירושלמי[33].   בשנת 1997, עם תחילת אכלוס השכונה, נחשף כי העמותות המשכנות שלה החליפו רשימות זכאים בשמות של מקורבים[34]. בין השאר השר אלי ישי, רכש דירת 4 חדרים שהייתה מיועדת לזכאי, תמורת  110 אלף דולר, ומכר אותה עם השלמת בנייתה תמורת 210 אלף דולר[35]. במקרה אחר קרובי משפחה של סגן שר השיכון מאיר פרוש רכשו דירות מעמותת "שערי ציון" של "אגודת ישראל" שפרוש עצמו היה בין מייסדי העמותה. בנוסף נחשף כי במתחם בו נבנו קוטג'ים נעשו עבירות בנייה בהיקף נרחב[36], שנחשפו בעקבות סכסוך עם הקבלן המבצע[37][38]. המשטרה ומבקר המדינה פתחו בחקירה ולעמותה שבנתה את הקוטג'ים מונה מפרק[39]. צו הפירוק ניתן על ידי השופטת איילה פרוקצ'יה מאחר שבכל הבתים בפרויקט נעשתה בנייה חריגה בהיקף גדול, על ידי יצירת "חללים" בצלע ההר, לעיתים בגודל של דירת מגורים שלמה[40]. הבקשה לפירוק הוגשה על ידי חבר בעמותה לאחר שהפסיקה בפועל את בניית השכונה[41]. בעקבות מימצאי בדיקה ראשוניים של משרד מבקר המדינה ורשם העמותות, נפתחה חקירה פלילית ובנובמבר 1998 המשטרה המליצה להעמיד לדין פעילים בעמותות הבנייה בשכונה[42].   בשנת 2003 שווקו בשכונה לראשונה 76 מגרשים בשיטת בנה ביתך[43].

אוכלוסייה

מימין לשמאל: הרב שמחה רבינוביץ, הרב ברוך סולובייצ'יק, הרב מתתיהו דייטש, הרב מרדכי פרידלנדר, הרב זונדל שטרן, מרבני השכונה

נכון לשנת 2017 מתגוררים בשכונה 16,736 תושבים ב-2,341 יחידות דיור [44].

בשכונה מתגוררים רבנים בולטים, ביניהם הרב מתתיהו דייטש, הרב שמואל אריאלי, הרב ארי אברהם סמג'ה, הרב יוסף שרייבר, הרב דוד אברהם, הרב שמחה רבינוביץ, הרב יצחק פרבשטיין הרב דוד אריה מורגנשטרן, הרב אברהם אבא קליינרמן, הרב שמעון הרמן והרב מרדכי פרידלנדר ואישי ציבור כמו צוריאל קריספל, ושמואל בן עטר. בעבר התגורר גם רב העיר בת ים הרב הרב אליהו בר-שלום.

קהילת חב"ד

מרכז חב"ד בשכונה, שחזיתו היא העתק של מרכז חב"ד העולמי - 770

בשנת תשנ"ב נקרא יעקב שנור על ידי אגודת חסידי חב"ד בישראל להקים קריית ליובאוויטש עבור חסידי חב"ד, כמאה ועשרים משפחות מחסידות חב"ד מתגוררות בשכונת רמת שלמה[45], בקהילה פעילה יחסית בירושלים. בהמשך פעל שנור לקריאת רחוב "האדמו"ר מלובביץ'", על שם רבי מנחם מנדל שניאורסון ובמרכזו שוכן בית הכנסת 770 כהעתק לבית מרכז חב"ד העולמי – 770 בברוקלין[46], רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

קהילת בעלז

בשנת ה'תשפ"ג החל איכלוסה של הקהילה החדשה בשכונה המונה כמה עשרות משפחות. לקהילה עמותה נפרדת משאר מוסדות חסידות בעלז[47], וחברי הקהילה מתפללים בבית כנסת זמני.

הקהילה הדתית לאומית

בשכונה קיימת קהילה דתית לאומית, בת עשרות משפחות, שמרוכזת ברובה ברחוב הרב עוזי קלכהיים. לקהילה בית כנסת על שם אדמונד ספרא [48]וסניף בני עקיבא שנסגר עקב צמצום אוכלוסייה לפני 4 שנים[דרושה הבהרה].

רחובות ומוסדות

רחובות השכונה

רחובות השכונה קרויים על-שם רבנים ואישי ציבור.

מוסדות בשכונה

בתי כנסת מרכזיים בשכונה

  • בית הכנסת "אוהל יוסף".
  • בית הכנסת הספרדי "משכן משה" בו היו נמסרים גם שיעורי הגאון רבי משה שפירא.
  • בית כנסת "חזון איש".
  • בית כנסת "משכנות יעקב", בית כנסת חסידי בראשות הרב שמחה רבינוביץ.
  • בית כנסת ומרכז רוחני "נר יוסף", בית הכנסת הספרדי בראשות הרב ארי אברהם סמג'ה.
  • בית הכנסת "לומדי תורה".
  • בית הכנסת חב"ד - של קהילת חב"ד ברמת שלמה, בראשות הרב יוסף יצחק הבלין. חזית הבניין היא העתק מדויק של בנין מרכז חב"ד העולמי – 770 בניו יורק.
  • בית הכנסת "שומרי החומות", בית כנסת חסידי וליטאי בראשות הרב אברהם דוד ליווי. הרב בית הכנסת שימשו בעבר הרבנים אלתר אליהו רובינשטיין ומרדכי פרידלנדר.
  • בית כנסת "המרכזי" - זיכרון שלמה, בית כנסת ליטאי.
  • בית הכנסת "שערי דוד", בית כנסת ספרדי בראשות הרב אליהו דיין.
  • בית הכנסת "פרושים" - בית מאור, בראשות הרב יצחק זונדל שטרן מרבני קהל פרושים.
  • בית הכנסת "שיח אליעזר" של קהילת יוצאי ישיבת חברון.
  • בית הכנסת "ערוך לנר".
  • בית הכנסת "טשחויב", מרכזה של חסידות טשחויב בישראל, בראשות האדמו"ר הרב חיים יוסף משה קנר.
  • בית הכנסת הדתי לאומי על שם ספרא. במתחם בית הכנסת פעל גם סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
  • בית הכנסת "היכל אברהם יצחק" של הקהילה הליטאית הצעירה.
  • בית הכנסת "לב אליהו".
  • בית כנסת קהילת "דעת שמואל" של הפלג הירושלמי.

עתיקות

במהלך חפירות שנערכו בשכונה נמצאה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח של כחמשה דונם וממצאי החפירה הוצגו לציבור בשנת 2007[49]. ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שנחצבו ממנה. אורכן הוא כחמישה-שישה מטרים, והן מזכירות בגודלן את אבני הכותל המערבי.

באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס מהמאה הראשונה לספירה.

בנוסף נמצא בשולי השכונה מול שכונת שועפאט גת עתיק ליצירת יין.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמת שלמה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עיריית ירושלים - נתונים סטטיסטיים.
  2. ^ במאמר באתר "חדשות מחלקה ראשונה" פורסמה טענה לפיה רמת שלמה נבנתה בשטח הפקר בירושלים, אך בירור העלה שהטענה נסמכת על מפה שאיננה המפה הסופית והמחייבת. פירוט נוסף בנושא זה נמצא בדף השיחה של הערך.
  3. ^ ניר חסון, אושרה הקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
  4. ^ סוכנויות הידיעות ואבי יששכרוף, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: ישראל חותרת תחת מאמצי ארצות הברית, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  5. ^ ברק רביד, שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה את הבנייה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  6. ^ רה"מ נתניהו: נקפיא את הבנייה ברמת שלמה למשך שנתיים, באתר גלובס, 9 במאי 2010
  7. ^ ברק רביד, ניר חסון, נטשה מוזגוביה, ג'קי חורי, נתניהו התחייב לא לבנות בשכונת רמת שלמה שנתיים, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  8. ^ מרכז ירושלמי לספורט יוקם ליד שועפת, דבר, 18 ביוני 1971
  9. ^ בתכנון: 3 מרכזי ספורט בירושלים, מעריב, 12 במרץ 1971
  10. ^ אושרה הקמת איצטדיון בבירה, מעריב, 12 בנובמבר 1971
  11. ^ טוביה מנדלסון, קריית ספורט לירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
  12. ^ אלי אריאלי, תכנון מרכז הספורט בשועפת נדון אתמול, דבר, 1 במרץ 1973
  13. ^ ברוך המאירי, נעצרו מפגינים נגד סלילת כביש בירושלים, מעריב, 16 ביולי 1976
  14. ^ קולק: אנו מתחילים בבניית האיצטדיון למרות האיומים, מעריב, 11 ביולי 1977
    גד ליאור, חבר הכנסת ברעם: "על הכנסת לדון בפרשת האיצטדיון", מעריב, 25 ביולי 1977
  15. ^ סיעת אגו"י בי־ם לוחצת להפסקת עבודות האיצטדיון, דבר, 12 ביוני 1979
  16. ^ קולק: "הכביש ישאר פתוח וגם אצטדיון יקום", מעריב, 16 בספטמבר 1979}
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  17. ^ "הפוגה בחזית הירושלמית" במלחמת החרדים בקולק, דבר, 6 באוגוסט 1979
  18. ^ קולק: אבן ברמות פוגעת כאבן בחברון, דבר, 19 במאי 1980
  19. ^ עבודות האצטדיון נמשכו: אגו"י תפרוש היום מהקואליציה בירושלים, דבר, 19 באוגוסט 1979
  20. ^ משה הורביץ, מאה שערים ולא איצטיון אחד, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  21. ^ תובע דיון בחידוש בניית האיצטדיון בבירה, דבר, 12 באוקטובר 1979
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  22. ^ רוני פיינשטיין מתפטר מראשות החברה המבצעת העבודות באיצטדיון שועפת, דבר, 22 באוגוסט 1979
  23. ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
  24. ^ אתר שועפת הועדף להקמת איצטדיון בירושלים, דבר, 22 בינואר 1980
  25. ^ דני נוימן, ח"כ פורוש ניצח את האצטדיון, מעריב, 7 במאי 1979
  26. ^ 26.0 26.1 נטע סלע, ירושלים צריכה להיות חרדית, באתר ynet, 24 במאי 2006
  27. ^ יותם נבין, הרייכמנים יקימו את שועפאט החרדית, כל העיר, 22 בספטמבר 1989
    מעדיפים לתרום, מעריב, 24 בספטמבר 1990
  28. ^ יותם נבין, הרייכמנים ישקיעו רבע מיליארד, כל העיר, 11 במאי 1990
  29. ^ יואב יצחק, פרס פנה רייכמן, מעריב, 3 באוקטובר 1989
    עודד שורר, האחים רייכמן יבנו 2,400 דירות לחרדים בירושלים, מעריב, 8 במאי 1990
  30. ^ אודי ארנון, מתחילים לבנות ברכס שועפאט, כל העיר, 21 בדצמבר 1990
  31. ^ יוסף כהן, השכונה ברכס שועפאט בסכנה, כל העיר, 9 בנובמבר 1990
  32. ^ שלמה דרוד, תבוטל חלוקת אדמות שועפאט – הבטיח משרד השיכון, חדשות, 27 ביוני 1991
  33. ^ אסתר זנדברג, יורים ולא בוכים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2007
  34. ^ שועפת כסימפטום, באתר גלובס, 8 ביולי 1997
  35. ^ ידיעות אחרונות, ‏דירות למקורבים במקום לזכאים, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
  36. ^ משה ליכטמן, ‏שועפת: זכאים וחללים, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
  37. ^ מתחת לפני השטח בשועפט, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1998
  38. ^ שמואל דקלו, ‏עמותת קוטג'ים בשועפט תובעת מר.א.מ. קבלנים 11 מיליון שקל בטענה להפרת הסכם, באתר גלובס, 25 בדצמבר 1997
  39. ^ משה ליכטמן, ‏מפרק עמותת הקוטג'ים ברכס שועפט: המשטרה ומבקר המדינה פתחו בחקירה, באתר גלובס, 15 במרץ 1998
  40. ^ עו"ד רמי שר-ישראל, ‏פרשת ה"חללים" בשועפט: הפן האזרחי הוכרע, באתר גלובס, 7 בספטמבר 1998
  41. ^ שמואל דקלו, ‏בקשה לפירוק עמותה האמורה להקים ברכס שועפת כ-100 קוטג'ים, באתר גלובס, 17 בנובמבר 1996
  42. ^ שגית למפרט ונעה ווסרמן-עמיר, ‏המשטרה ממליצה להעמיד לדין פעילים בעמותות הבנייה לחרדים ברכס שועפת, באתר גלובס, 2 בנובמבר 1998
  43. ^ המינהל ישווק 76 מגרשים בשיטת בנה ביתך בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 13 במרץ 2003
  44. ^ נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים
  45. ^ זושא וולף, בית חיינו - 770, מכון היכל מנחם - ירושלים, תשס"ד
  46. ^ העתק של בית הרבי מילובביץ' יוקם בירושלים, אפי מאיר, 06.10.02, ynet
  47. ^ גיידסטאר - קהילת בעלזא רמת שלמה
  48. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, אדמונד ספרא, ויקיפדיה, 2022-05-02
  49. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    נדב שרגאי, נחשפה מחצבה שסיפקה כנראה אבנים לבניית בית המקדש השני, באתר הארץ


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33913447רמת שלמה