משפחת רייכמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת רייכמן היא משפחה יהודית-קנדית הידועה בעיקר בשל שליטתה בחברת אולימפיה ויורק (Olympia and York) ונדבנותם הגדולה של בניה.

היסטוריה

מקור המשפחה הוא בעיר בלד בהונגריה, בשנת 1928 עברו שמעיה ורֶנֶה רייכמן לווינה והתעשרו שם מסחר בביצים. בשנת 1938 נסעה משפחת רייכמן להונגריה לבקר את הסב שסבל משבץ ושהתה שם ביום בו בוצע האנשלוס, בעקבות זאת החליטה שלא לחזור לאוסטריה, המשפחה עברה לצרפת ואחרי כיבוש צרפת עברה לעיר העצמאית טנג'יר. שם התבססה המשפחה בסחר במטבע חוץ, וסייעה רבות לניצולי השואה. שירותי הביון של בעלות הברית עקבו אחרי פעולות ההברחה של המשפחה. דו"ח של מטה מבצע "סייפהייוון" מנובמבר 1945, האשים את המשפחה בסחר עם גרמניה בזמן המלחמה, סחר בשוק השחור, הברחות תוך ניצול ערוצי הצלב האדום והפקת רווחים מן המלחמה[1].

לאחר המלחמה, הבת אווה עברה לגור בלונדון ואילו הבן אדוארד השתקע במונטריאול שם הקים את חברת אולימפיה ויורק שעסקה באספקת אריחים לבנייה, אחרי האח הגיעו שאר בני המשפחה לקנדה, לואיס הצטרף לאחיו במונטריאול, וההורים ושאר האחים השתקעו בטורונטו. בטורונטו הרחיב האב בסיוע אלברט ופול את עסקי החברה והחל להשקיע גם בבנייה ונכסים, בעוד ראלף מפתח את עסקי האריחים, בין השאר שיווק אריחים של חברת "נגב קרמיקה" בעולם[2].

בסוף שנות ה-60 נקלע אדוארד לקשיים וחולץ על ידי אחיו הצעירים, לאחר שנחלץ, עבר להתגורר בישראל, בעוד לואיס עבר למיאמי.

עם השנים השקיעה חברת אולימפיה ויורק בניהולו של פול בפרויקטים מוצלחים בטורונטו ובניו יורק, ובשנות ה-80 הפכה לחברת הנדל"ן הגדולה ביותר בעולם[3][4], שווי הנכסים של החברות שלהם באותה עת, הוערך בכ-18 מיליארד דולר[5]. בנוסף נכנסו לעסקי הנפט[6].

בתחילת שנות ה-90 השקיעה חברת אולימפיה ויורק בבניית פרויקט הקנרי וורף בלונדון. לצורך הפרויקט גייסו כ־1.2 מיליארד דולר[7]. עקב המיתון שהחל באותה עת באנגליה וסבך בירוקרטי שעיכב את בניית הרכבת התחתית לאזור הקנרי וורף לא הצליחה החברה להשכיר חלק גדול מהבניינים שבנתה ונקלעה לקשיים[8]. בנוסף לקחה המשפחה הלוואות גדולות לרכישת בניני משרדים בניו יורק ובשנת 1992 הכריזה חברת אולימפיה הודיעה על צ'פטר 11, הליך פשיטת רגל, ונשארה חייבת לבנקים 12.8 מיליארד דולר. בשנת 1995 הצליח פול רייכמן, להשיב לעצמו את השליטה בחברה ולרכוש בחזרה את הפרויקט מהבנקים תמורת כ-800 מיליון ליש"ט. לאחר שהרכיב קבוצה של משקיעים ביניהם המיליארדר היהודי-אמריקאי לורנס טיש והנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל[9][10]. בשנת 2003 מכרו את החזקתם בפרויקט לבנק מורגן סטנלי ולאיש העסקים סיימון גליק[11][12].

בשנת 2005 מכרה המשפחה את החזקותיה בחברת אולימפיה ויורק לחברת Brookfield Consortium תמורת 2.1 מיליארד דולר[13][14].

עסקים בישראל

ביוני 1978, נכנסו למשא ומתן על רכישת מניות המדינה בבנק טפחות[15], אך לבסוף פרשו מהעסקה[16].

בדצמבר 1978 רכשו כ-10% ממניות חברת הביטוח אררט (שמוזגה אחר כך לתוך כלל ביטוח)[17]. לאחר מספר שנים מכרו את המניות ברווח ניכר[18].

בשנת 1989, פנה שר האוצר שמעון פרס לאחים רייכמן בבקשה שייקחו על עצמם את מימון הקמת שכונת רמת שלמה בירושלים[19]. במאי 1990 חתמו על ההסכם להקמת 2,400 יחידות דיור בשכונה עם מינהל מקרקעי ישראל[20].

בשנת 1986 זכו במכרז להקמת קריית עיריית ירושלים, הבנויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל[21][22]. בשנת 1987 השלימו את הקמתו של פרויקט הטחנה ברחביה[5].

בשנת 1992, הקים אדוארד רייכמן את "בית הפעמון" בירושלים מרכז קניות ובית משרדים ברחוב המלך ג'ורג'[23][24].

בשנת 1997 השקיע אלברט רייכמן בחברת אימאג'סאט אינטרנשיונל שהומה על ידי התעשייה האווירית ומפעילה שני לווייני תצפית[25]. ב-2007 תבע את החברה, יחד עם קבוצה של 8 משקיעים אחרים, על כך שסירבה למכור תמונות לוויין להוגו צ'אווס נשיא ונצואלה, וגרמה להם הפסד כספי[26].

ב-2005 רכשו את זכויות הפיתוח של מלון וולדורף אסטוריה ירושלים מחברת רג'נסי, תמורת 20 מיליון דולר[27]. בשנת 2008 חתמו האחים רייכמן על הסכם עם רשת מלונות הילטון להפעלת המלון תחת מותג העל היוקרתי של הרשת, וולדורף-אסטוריה[28]. בדצמבר 2017 מכרו בניו של פול רייכמן את המלון לאיש העסקים הצרפתי-יהודי מישל אוחיון תמורת 160 מיליון דולר[29][30].

בני המשפחה

לשמעיה ורנה רייכמן נולדו שישה ילדים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איתמר לוין, ‏בעלות הברית חשדו: משפ' רייכמן סחרה במלחמה עם גרמניה הנאצית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
  2. ^ העולם עובר לקרמיקה של נגב, מעריב, 7 בספטמבר 1990
  3. ^ היסטוריית החברה
  4. ^ רן דגוני, ‏פול רייכמן: העובדה שמעולם לא שגיתי, יצרה כמה פגמים באופיי - וגרמה לי לשגות, באתר גלובס, 13 בינואר 1997
  5. ^ 5.0 5.1 מסכי זכוכית, כותרת ראשית, 16 בדצמבר 1987
  6. ^ האחים רייכמן משקיעים בעסקי נפט, דבר, 10 בספטמבר 1981
    ביזנס־וויק: לאחים רייכמן עסקים מסוכנים בתעשיית הנפט והגז, מעריב, 24 במרץ 1987
  7. ^ האחים רייכמן מגייסים כ־1.2 מיליארד דולר, מעריב, 7 באוקטובר 1990
  8. ^ דוד ליפקין, גם לאחים רייכמן יש צרות, מעריב, 13 באפריל 1990
  9. ^ קנארי וורף הופך לנורמלי: "עוד שנתיים לא יזכרו מה קרה כאן", באתר גלובס, 4 באוגוסט 1997
  10. ^ משקיעי קנארי וורף, ובהם רייכמן וספרא, לא יממשו את מניותיהם, באתר גלובס, 29 בספטמבר 1999
  11. ^ סיימון גליק יקבע את עתיד מתחם קנארי וורף בלונדון, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2003
  12. ^ מורגן סטנלי וגולדמן זאקס מגבשות הצעה משותפת לרכישת קנארי וורף, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2003
  13. ^ קנדה: משפחת רייכמן מממשת נכסים, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2005
  14. ^ שמעיה רייכמן במו"מ לרכישת השליטה בקרן הנדל"ן המניב IPC US האמריקנית, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2006
  15. ^ האוצר פועל למכירת בנק "טפחות" לאחים רייכמן, דבר, 7 ביוני 1978
    עמירם פליישר, בנק המזרחי יקנה את טפחות בכספם של האחים רייכמן, מעריב, 21 במרץ 1979
  16. ^ האחים רייכמן פרשו, בנק המזרחי ממשיך במו"מ, דבר, 10 בספטמבר 1979
  17. ^ לאחים רייכמן אופציה לרכוש מניות נוספות ב"אררט", דבר, 20 באוגוסט 1979
    אררט חברה לביטוח בע"מ - דוח שנתי ליום 31 בדצמבר 1978, מעריב, 15 במאי 1979
  18. ^ אלעזר לוין, הקרב על "אררט", כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
  19. ^ מעדיפים לתרום, מעריב, 24 בספטמבר 1990
  20. ^ יואב יצחק, פרס פנה לאחיים רייכמן, מעריב, 3 באוקטובר 1989
    עודד שורר, האחים רייכמן יבנו 2,400 דירות לחרדים בירושלים, מעריב, 8 במאי 1990
  21. ^ אריה בנדד, ירושלים לא תשכב לישון כשילך פקיד העיריה הביתה; כיכר העיר החדשה תהיה תוססת גם בלילה', מעריב, 6 באוקטובר 1986
  22. ^ דוד ליפקין, האחים רייכמן יבצעו את פרויקט עיריית ירושלים, מעריב, 26 ביוני 1988
  23. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏דורון לוי: "מבקרת מס הכנסה פועלת בצורה מגמתית - וטופלת עלי האשמות שיקריות", באתר גלובס, 17 בדצמבר 1996
  24. ^ אלעזר לוין, ‏רופא שינים ישלם 30 ד' למ"ר במרכז הפעמון, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004
  25. ^ רן דגוני, ‏נא להכיר: מוריס טלנסקי, עד המפתח נגד אולמרט, באתר גלובס, 9 במאי 2008
  26. ^ עדי בן ישראל, ‏משקיעים תובעים 6 מיליארד דולר מחברת אימג'סאט שבבעלות התעשייה האווירית; "ישראל מעדיפה פטריוטיות על פני רווחיות", באתר גלובס, 13 ביולי 2007
  27. ^ רם דגן, רג'נסי מכרה זכויות פיתוח בקרב העיר העתיקה לאחים רייכמן בתמורה ל-20 מיליון דולר, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2005
  28. ^ עירית רוזנבלום, מלון ראשון במותג וולדורף אסטוריה קולקשן ייפתח בירושלים, באתר הארץ, 18 באפריל 2008
  29. ^ נמרוד בוסו, מלון היוקרה וולדורף אסטוריה בירושלים נמכר ב־600 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2017
  30. ^ גילי מלניצקי, מלון וולדורף אסטוריה בירושלים נמכר ב-160 מיליון דולר; כמה שוות הדירות שקיבל הרוכש?, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2017
  31. ^ פיליפ רייכמן, בנו של אלברט, משחזר את ממלכת הנדל"ן, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0